ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
סיון תשנ"ג
הדרכה כללית בענין גיורים בדרום אמריקה ובעיית החרם
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
116 - מנהגי אבלות כשחל יום השנה בשבת
117 - גיורים בדרום אמריקה ובעיית החרם
118 - קדיש לאחר "אנעים זמירות"
טען עוד
לצערנו פשטה "האופנה" בקהילה שבני הנוער מחפשים להם בנות זוג דווקא מן הנכריות, ועכשיו רוצים לגיירן. אני סרבתי באופן עקרוני לעסוק בגיור גם מפני שאינני מוסמך לכך, וכן בגלל שנהוג לא לגייר בדרום אמריקה. הציבור טוען כלפי שאינני מקיים חובתי כרב הקהילה, והם ידרשו להחליפני ברב קונסרבטיבי, כיצד לנהוג?
זאת ועוד: מה יקרה כשנכריה מתגיירת גיור שלא כהלכה, ובעתיד תלד בן ותביא אותו לברית מילה ולאחר מכן לבר-מצווה? כיצד להגיד לה שבנה לא יהודי? עם כל ההתנגדות שיש כבר בקהילה לתורה ומצוות זה יגרום עוד חה"ש ר"ל. או בחור שנתגייר לא כהלכה ובא להתפלל, האם מונים אותו למניין גם במקרה שהוא יהיה העשירי? איך נוכל להלבין את פניו ולהגיד לו שהוא לא יהודי?
אודה לכם אם תבהירו לי את המצב ההלכתי גם בשאלות הבאות:
א. מה בדיוק פסק הדין בקשר לגיורים לגבי אורוגואי? האם קיים אותו החרם כמו בבואנוס איירס? הרב הראשי באורוגואי, הרב נחמיה ברמן ז"ל היה סבור שלא.
ב. במקרה של זוג מעורב שכבר גרים ביחד או התחתנו נישואים אזרחיים מה עושים? האם כדאי שהיהודי ימשיך לחיות באיסור, או אם החלק הלא יהודי מעוניין בחיים יהודים מתחילים תהליך של גיור ומקימים בי"ד כשר? כמובן, מדובר באנשים שאין להם שום אפשרות כלכלית לנסוע לארץ.
ג. בחורים רווקים שאין להם שום עניין בבנות יהודיות, שרוצים להתגייר (באים לבית-הכנסת כל קבלת שבת, אוכלים כשר, שומרים שבת), מה לעשות איתם?
אני בטוח שאתם תשקלו את הבעיה מכל צדדיה, תוך ידיעה של המצב החמור של התבוללות ונשואי תערובת. אין לי שום כוונה ח"ו לעשות משהו מחוץ למסגרת של ההלכה, גם אין לי כוונה לעודד אותם שיתחתנו נישואים אזרחיים תוך הבטחה של גיור אח"כ, ח"ו. אלא כוונתי (במקרה נדיר שישאלו אותי) וכדי שהמצב לא יהפוך מ"בדיעבד" ל"לכתחילה" היא לשכנע אותם לא להתחתן. אם כבר אהיה מול מצב של זוג שגרים יחד, אז האם להגיד להם: תתחילו ללמוד תורה, אחרי שנה נדבר בלא שום התחיבות מצדי?
תשובה
דעתו של מרן הרב ישראלי כפי שהביעה פעמים מספר, היא, שאין לנו לגייר גיורים, כאשר יש הערכה, שאין הגר עתיד לקיים מצוות1, ואין צריך לומר שאין לגייר כאשר המועמד לגיור אינו מקבל מצוות, אפילו בפה, בשעת גיורו2. בדבר החשש שעקב גישה זו נדחפים לגיור מועמדים לזרועות הקונסרבטיביים והרפורמים, כבר התבטא הרב שאין חשש זה מצדיק, שנעשה אנו גיור קונסרבטיבי1.
החרם שלא לגייר גיורים, הוטל במקורו על-ידי יוזמיו רק במדינת ארגנטינה שהיתה נתונה למרותם. אך הוא נתקבל, ונהגו על פיו למעשה גם בשאר מדינות דרום-אמריקה3. וכשנעיין, נמצא ששאלת חלוּת החרם במקומך איננה משמעותית, וזיל בתר טעמא: כבר הורינו שאותם המועמדים לגיור, אשר בן-זוגם אינו שומר מצוות4, ולפי כל אומדן הם אינם מתעתדים לקיים מצוות, אין לגיירם מדינא גם לולא החרם. ואף מועמדים רווקים שניכרת בהם כוונה כנה להסתפח לעם היהודי, מ"מ אי-אפשר לגיירם לכתחילה (גם לולא החרם!) במציאות החיים בדרום-אמריקה, כאשר החברה היהודית שאותה הם מכירים ומחמתה נתקרבו ל"יהדות" - אינה שומרת מצוות בעצמה, כך שהערכה סבירה היא, שלא יקיימו חיים של יהודי שומר מצוות לאחר גיורם5.
המצב המתואר בקהילתך הוא זה שעמד לעיני מטילי החרם, אשר סברו, שמדינא אין לבצע גיורים בכגון זה, ומטרת החרם היתה להרתיע רבנים שבכל זאת ביצעו גיורים כאלה - שימנעו מכך ולוּא משום אימת החרם.
לסיכום יאמר, כהנחיה כללית, שאותם המועמדים לגיור, שניכר בהם, שמניעם הוא לשם שמים - דוגמת אותם הרווקים הבאים לבית-הכנסת - ואשר יש הערכה שבחברה מתאימה יתקרבו לשמירת מצוות מלאה, אותם יש לקרב ולהדריך לעלייה לא"י, ולא משום אימת החרם, שקבע שגיורים יעשו בבית-דין שבירושלם, אלא משום ההכרה שרק בחברה שומרת מצוות ניתן לצפות מגר שיגיע לקיום מצוות, והרי זה תנאי הכרחי לגיור לכתחילה.
_________
1 שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה ל 1) ועוד.
2 שו"ע יו"ד סי' רסח סעיף ג.
3 כן העיד הגר"מ אליהו, הראשון לציון, לשעבר הרב הראשי לישראל.
4 גירות אשר המניע הראשוני שלה הוא מחמת אישות, הקילו הרבה אחרונים לגייר בזמן הזה. עיין בדברי הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל, הובאו דבריו בתושבע"פ (כרך כט). אך כל זה אמור כאשר ההערכה הסבירה היא, שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ולבסוף תהיה יהודיה שומרת מצוות לשם שמים.
5 עיין דברי הרב אליהו גולדמאן בשו"ת "דברי אהרון" (סי' לה) מה שכתב בזה. והרב אליהו אביחיל המצוי בנבכי הקורות בקהילות דרום-אפריקה העיד שלדאבוננו לא השתנה המצב לטובה מאז תקופתו, וכך גם עולה ממכתבך.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
