ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
תקופת הגאולה צריכה להביא להתחדשות בתורה, לאור חדש בתורה. זאת משתי סיבות: האחת, מאז הופעת התורה בשנת 2448 לבריאת העולם התורה הולכת ומתפתחת, הולכת וחושפת עוד ועוד מדרגות במעלתה. לא ביום אחד ולא בשנה אחת מופיעה התורה בעולם, כי אם מאז נתינתה בסיני לאורך כל הדורות הולכת המציאות ומכשירה עצמה לגלות עוד מאור התורה. קשה מאוד לעולם ולאדם לקלוט את אור התורה. הקב"ה נתן לנו אותה "בעב הענן". בהרבה לבושים והסתרים ניתנה לנו התורה בכדי שנוכל לקלוט אותה. עלינו לאט לאט לחשוף את עולם התורה הנסתר והמכוסה בלבושים. ימות הגאולה הם ימים בהם העולם יהיה מוכשר כבר לקלוט את הקומה העליונה ביותר של התורה.
הסיבה השנייה היא שמפני חושך הגלות גם התורה לבשה שק ונסתרה מאיתנו. "במחשכים הושיבני ה' – זו תלמודה של בבל". על כן, ימי חזרת ישראל לארצו צריכים להיות ימי התחדשות התורה והעבודה להופעתה באור חדש ובהיר יותר.
מה היא אותה תורה חדשה? דברים רבים כלולים בחידוש זה. אחד הדברים הידועים הוא לימוד רזי התורה. האור החדש הוא אור בהיר וצלול של עומקה של תורה. העולם הנגלה מזמן לנו סתירות ובלבולים, ואילו את הבנת משמעות כל דבר וכיצד משלימים הניגודים אלו את אלו והם נעשים כולם לדברי אלוקים חיים אנו מקבלים מהסוד הטמון בתורה. גדולי ישראל בדורות האחרונים עשו מאמצים ללמוד וללמד בזהירות הנכונה ובסדר הנכון את הקומה של הסוד בתורה. אנו רואים כיצד רבים נמשכים ללימוד זה ו"תורה חדשה" זו הולכת ומתפתחת לאט לאט. הרב קוק זצ"ל כתב במקומות רבים כי בעיטת רבים מעמנו בתורה ובאמונה נובעת מחוסר הארת עומקה של תורה.
אך גם הלימוד הרגיל ולימוד התלמוד צריך להיות מואר באור חדש. אינו דומה תלמוד הבבלי לתלמוד הירושלמי בעבר, וקל וחומר שבימינו עלינו לחדש את לימוד התלמוד ולא להמשיך רק כפי שהיה בעבר. דבר זה עוד לא השכלנו לעשות. עדיין אנו נאחזים בשיטות הלימודיות של העבר ובסדרים הלימודיים שהיו, ובעיקר אנו ממשיכים את אווירת בית המדרש של הגלות שאינה מתאימה לארצנו הקדושה. אין הכוונה שכל מה שהיה בעבר צריך לעזוב ח"ו. אלא שצריכים חידוש והתחדשות.
נקודה אחת ברצוני להדגיש בשורות הבאות. בשעה שמינו את ר' אלעזר בן עזריה לנשיאות במקומו של רבן גמליאל הוא עשה שינוי גדול בבית המדרש. "אותו היום סלקוהו לשומר הפתח וניתנה להם רשות לתלמידים להיכנס" (ברכות כח.). עד לאותו היום בית מדרש לא היה פתוח לכל אחד. רק מי שתוכו כברו יכול היה להיות חלק מבית המדרש. מאותו היום בית המדרש נפתח לכל הרוצה ונוספו בו מאות ספסלים. לא מדובר בעניין טכני כי אם מהותי.
הגמרא מספרת כי באותו היום נפסקו כל השאלות שהיו בספק. "לא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה". זו מהפכה. המהלך של ר"א בן עזריה לא הוביל לרדידות התורה ולימודה. אדרבה, מהלך זה הביא לבהירות התורה. מן הסתם רבן גמליאל חשש מבית מדרש הפתוח לכל. הוא חשש שבית מדרש כזה יהיה רדוד יותר ופחות נאמן לאמת. אך ההיפך הוא הנכון. ייתכן שכל מינויו של ר"א בן עזריה הצעיר (בן 18) שהיה מינוי לזמן קצר ביותר, היה בכדי להוביל מהפך זה שנמשך גם אחרי חזרתו של רבן גמליאל לנשיאות.
בשעה שפותחים את בית המדרש לכל הרוצה אנו מכריזים כי לימוד התורה צריך להיות כזה שמקשיב לכל מי שיש לו מה לומר ולימוד כזה שיכול להיות נשמע על ידי כל מי שרוצה. התורה ניתנה לעם שלם, לא ליחידים. התורה מכילה וכוללת מדרגות אין ספור. לימוד תורה הפתוח ומדבר רק ליחידים וסגור בפני רבים הוא לימוד המשאיר "שאלות תלויות בבית המדרש", ללא יכולת לפרשן ולבארן. הלימוד צריך להיות כזה שהוא יוכל להיפגש ולהידבר עם כל אחד ואחד. הלומד צריך לדעת כי הלימוד הוא לא רק בינו לבין החברותא שלו, אלא הוא צריך לדעת כי הדברים שאומר יהיו נשמעים לכל מי שייכנס לבית המדרש. לימוד באווירה כזו הוא לימוד שונה. לימוד המביא אור חדש.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








