ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
יש חלומות שהם פרטיים, אישיים, שלפעמים אי אפשר לחלוק אותם עם אנשים אחרים. אך יש גם חלומות נעלים, חלומות שמשפיעים על דורות ואומות, ולכן יש חובה לספר עליהם לאנשים אחרים. החלומות של יוסף היו מן הסוג השני. האחים טעו ופירשו את דבריו כניסיון להתנשא עליהם ולשלוט בהם. אך, לאמתו של דבר, החלומות האלה רמזו שיוסף עתיד להציל את יעקב ואת משפחתו בימים של רעב ומשבר.
יוסף רצה לשתף את אחיו בחלומות שלו. האחים, שראו בחלומות שלו משהו מבשר רע, לא רצו שום חלק בהגשמתם או בהישגים שהם ייצגו. יעקב, לעומתם, כן היה שותף לחלומות של יוסף ועל אף שיעקב גוער ביוסף על יחסו כלפי אחיו, הוא מבין את המסר של החלומות ומאמין שהם עתידים להתגשם.
אדם שאיננו שותף לחלום מתקשה להזדהות עם החולם או אפילו לזהות את הקרבה שלו אליו. יוסף, שרוצה שחלומות שלו יהיו החלומות שלהם, מזהה את אחיו מיד. האחים, שעדיין אינם שותפים לחלומות של יוסף, לא מצליחים לזהות אותו או להזדהות אתו.
דורות רבים חלם העם היהודי חלומות רבים. חלקם היו חלומות פרטיים ולכן לא היתה להם השפעה ארוכת ימים. אך היו גם חלומות גדולים, לאומיים ואפילו אוניברסליים, שהפכו לחלק מהמסורת ומהחברה היהודית. בין החלומות האלה היו החלום על שיבת עם ישראל לארצו, בניית חברה יהודית מוסרית וצודקת שמבוססת על ערכי התורה ומחויבות כללית לקידום האנושות ולשיפור החברה.
מבחן הנאמנות ורציפות הקיום היהודי היה בשאלה אם יהודים פרטיים היו שותפים לחלומות הלאומיים והגדולים האלה. אלה שלא היו שותפים להם הפסיקו לזהות את אחיהם, ולכן הפכו בסופו של דבר לכוח שלילי בחברה היהודית ובעולם בכלל.
בחינוך היהודי תמיד לימדו לא רק תורה ומסורת יהודית אלא גם הנחילו לכל נשמה יהודית את החזונות והחלומות שהם נשמת אפו של הקיום היהודי. רבות מהבעיות שיש היום בחברה היהודית, גם בישראל, אבל בעיקר בתפוצות, נובעות מהעובדה שהיהודים רבים אינם שותפים עוד לחלומות היהודיים האלה.
זה מסביר חלק ניכר מהפסימיות והמרירות שקיימות, לדאבון הלב, בעולם היהודי. אנחנו צריכים לראות את החולמים כגיבורים ואת אנשי החזון כמנהיגים האמיתיים של העם שלנו. יוסף עדיין חי באמצעות החלומות, העקשנות, התקווה והמעשים הטובים. מי ייתן וגם אנחנו, אחיו, נהיה נבונים ונדע לזהות אותו בקרבנו.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ - עוצמתם של נרות חנוכה
קול צופייך מקץ תשפ"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
