ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
בבית הורי אשתי יש שלושה מקררים ישנים בלי התקן שבת (AMANA ,INDESIT ,GOLDSTAR-FRESH MASTER). הם תלשו את הנורה וחשבו שדי בזה. מה אפשר להציע להם כדי שלא יצטרכו לקנות מקרר חדש?
תשובה:
בעניין פתיחת מקרר בשבת יש להבדיל בין תוצאות ישירות ומיידיות הנגרמות באופן ודאי, לבין תוצאות עקיפות שאינן מיידיות, או על כל פנים אין ודאות שתהיינה מיידיות. הדלקת הנורה בפתיחת הדלת היא מיידית וודאית, ולכן אותה חייבים להסיר. כמו כן בדגמים שבהם פתיחת הדלת גורמת מיד להפסקת פעולת המאוורר, יש צורך לנטרל את התוצאה הזו. ניתן לעשות זאת על ידי מדבקה חזקה שתלחץ על המתג כל הזמן ותגרום לכך שהמאוורר ימשיך לפעול. לפי הכתוב באתר מכון צומת, חברות רבות מספקות כיסוי תקני למתג הזה וכך ניתן לנטרל את התוצאה.
תוצאה עקיפה מפתיחת המקרר היא כניסת אוויר חם לתוכו וכתוצאה מכך, באמצעות התרמוסטט, הקדמה של פעולת המנוע. לדעת רוב הפוסקים אין בכך איסור, הן בגלל שאין קשר ישיר וכוונה בין מעשה האדם לבין התוצאה, והן מסיבות נוספות (ראו שו"ת מנחת שלמה לרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, חלק א סימן י, ציץ אליעזר חלק ח סימן יב, יביע אומר חלק א או"ח סימן כא), וזהו המנהג המקובל.
ויש שמחמירים בדבר, ולשיטה זו צריך לפתוח את הדלת רק כאשר שומעים שהמנוע פועל ולכן פתיחת המקרר לא תגרום כעת להפעלת המנוע אלא רק להארכת משך פעולתו. התקן השבת מנטרל את התרמוסטט וגורם לכך שפעולת המנוע והפסקתו לא תהיינה תלויות בחום המקרר, והדבר נועד לאפשר למי שחושש לשיטה המחמירה לפתוח את הדלת גם כאשר המנוע אינו פועל.
המסקנה, אפוא: על פי שיטת רוב הפוסקים הנהוגה למעשה, אין צורך בהתקן שבת. מספיק לנתק את הנורה ולנטרל את ההשפעה המיידית על המאוורר. מי שרוצה להחמיר מעבר לכך ואין לו התקן שבת, יפתח את הדלת רק כשהוא שומע את המנוע פועל.
שאלתי טכנאי מקררים על הדגמים שבשאלתך והוא השיב שבמקרר AMANA בדרך כלל המאוורר לא מושפע מפתיחת הדלת ואילו בשני האחרים בדרך כלל כן, אם כי הדבר תלוי בדגם המדויק. ניתן לבדוק זאת בקלות: פתח את המקרר ובדוק אם המאוורר עדיין עובד, ואם אינך בטוח - שים ממחטה מול המאוורר ותראה אם היא זזה. אם כן - הכול בסדר. אם לא - יש לשים מדבקה כאמור.
מאחר שכתבת שמדובר בדגמים ישנים לא התייחסתי כאן למקרר עם צג דיגיטלי, שיש בו בעיה מיוחדת.
הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז המקדש מאז ועד היום - בליווי מצגת
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
