ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- עשרת המכות
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
והנה טבעי הדבר שעבד הנתון לבוז ולמשיסה וכבול בכבלי ברזל בעבודה קשה ומפרכת השוללים ממנו חירותו הגופנית והרוחנית וכמ"ש כעבד ישאף צל (איוב ז' ב'), אי אפשר בשום פנים לדרוש ממנו להתעמק במושכלות ובדברים רוחניים, הדורשים התרכזות השכל ושלוה נפשית מוחלטת, כי לבו בל עמו.
היוצר נפש האדם בקרבו יתב"ש, בראותו מצב עמו הירוד ללא נשוא, והמתדרדר תהומה ללא מעצור בזה שהם נתונים במלקחיים תחת יד מענה ונוגש, השואף לדכאם ולהשפילם עד עפר, זכר את בריתו, ושדד מערכות תבל, והוציאם ממצרים באותות ובמופתים וביד חזקה, ע"י נאמן ביתו משה רבנו ע"ה, והתוצאה החיובית מזה היא:
א. לטעת בלבם אמונה חזקה ואיתנה בהשגחתו יתברך הכללית והפרטית, בראותם שהמכות לא פגעו בהם לרעה.
ב. להכשירם לקבלת התורה, שמבלעדי יציאתם ממצרים מתחת עול זרים אין הדבר אפשרי.
ג. להוכיח לכל העולם המתהללים באלילים כי הבל המה ואין בם מועיל, וכי רק הוא יתברך רבון כל המעשים אדון הכל העושה בעולמיו כחפצו, ואין מי שיאמר לו מה תפעל, וכל אשר בשמים ובארץ, אינם אלא כחומר ביד היוצר בידו יתברך ולכל אשר יחפוץ יטם, וכולם כאין נגדו. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם (תהלים ק"ז ח'), שהכוונה ברצותנו לספר מעשי יה וחסדיו, בל נחשוב שהפעולה הזו היא פלא לגביו יתברך, כי זאת מחשבת פגול היא, הפלא הוא רק לגבי בני אדם, לפי בחינותיו ולפי מושגיו וגדריו האנושיים נחשבים נפלאות ולא לגביו יתברך (ראה מהרש"א בח"א ברכות נ"ד ע"ב ד"ה ארבעה צריכים להודות).
והיות שיציאת מצרים היא אבן פנה ויסוד מוסד לאמונתנו הטהורה והצרופה בהשגחתו יתב' ומלכותו בכל משלה, לכן צוונו יתברך לזכור תמיד יציאת מצרים ביום ובלילה, בשבתות ובחגים. ועל יסוד זה אמרו רז"ל כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, כי זה מחדיר בלב האיש היהודי יראתו ואהבתו יתברך, בראותו עד כמה נשגבה ורמה השגחת ה' יתעלה המרחפת תמיד על עמו וצאן מרעיתו ואהבתו אותם לאין תכלית, עד שאין בחרט אנוש להביעה ולתארה אפילו כטפה מן הים, ועי"ז תבער בלבו שלהבת יה ורשפי קדש, לעובדו ולדבקה בו כל הימים.
הרעיונות הנ"ל והדומה להם, יצייר לו האדם בדמיונו בציור מחשבתי עמוק, בליל התקדש חג החירות בבואו לערוך הסדר הקדוש עם בני ביתו. כי האדם מסוגל להגשים מחשבתו עד כדי כך שיראה בראיה פנימית בהירה מעשים רחוקים ודברים נפלאים, כאלו אך עכשיו קרו לעיניו. ואז בלי ספק יתעורר מתרדמה הנסוכה עליו, להודות ולהלל לשבח ולפאר לריבון כל העולמים יתב"ש, ולקיים מצוות החג מתוך שמחה עילאית וחדות נפש פנימית. ואולי לרעיון זה, התכוונו רבותינו הקדושים באומרם בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים (פסחים קט"ז ע"ב) והבן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.











