ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרון ואל בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על המזבח עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו". אמרו חכמים "מאי דכתיב זאת תורת החטאת? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, כל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם". רמז לדבר גם בלשון הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרון ואל בניו לאמר אדם כי יקריב" וכו' – מדוע 'אל אהרון ואל בניו לאמר'? מפני שעל ידי אמירת עניין הקרבנות הרי זה כאילו הקריבום.
ולא רק כלפי הכהנים פונים הדברים. הכהונה אינה מנותקת מעם ישראל, אלא בתוכו של כל יהודי קיים ניצוץ של כהונה, ניצוץ של קישור פנימי לקב"ה, שאליו פונה התורה בפסוקים אלו.
"זאת תורת העולה" - הצד העליון של כל אדם פונה למעלה. אדם צריך לשאוף להקריב עולה תמימה שעולה כליל לה', להתקרב אל ה' כליל בלי שיור, כך שכל הכוחות והאיברים יהיו משוייכים לעבודת ה'. ההתקרבות צריכה להיות באש של התלהבות, באש קודש, שמטהרת את הלב ומזככת אותו מכל הרהור - שכן העולה מכפרת על הרהורי הלב.
"אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה": צו את נקודת הכהונה שבכל אחד, שאש האהבה הפנימית לקב"ה לא תכבה. וכמו שכתוב "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – אהבת ה' אינה כמו אהבה של דבר חומרי. אדם שאוהב מאוד אוכל מסוים אינו יכול לאוכלו ללא הרף, בשלב מסוים אינו חפץ בו יותר, גם אם יהיה זה המאכל הטעים ביותר, הוא יצטרך לעשות 'פסק זמן' כדי שיחזור אליו החשק, וכן בשאר תאוות אנושיות. אבל בעבודת ה' - גם מים רבים שאמורים להרוות את האש לא מכבים את האהבה, להיפך - ככל שנותנים לאש עוד ועוד פרנסה, ומבטאים יותר את האהבה, היא רק מתגברת ועולה, כי עבודת ה' היא התקשרות לאינסוף, ותמיד אפשר לעלות ולהוסיף בה.
"ואש המזבח תוקד בו" – אע"פ שאש המזבח יורדת מהשמים, מצוה להביא מן ההדיוט, כמו שכתוב "וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר". אע"פ שיש לאדם נשמה אלוקית שבוערת תמיד, מצוה להגביר את האש על ידי התבוננות בגדולת ה' וטובו, ואש זו "לא תכבה" - אסור להכניס ללב הרהורים שמכבים את אש ההתלהבות.
חכמים אומרים במקום אחד כי צורת האש במזבח היתה לפעמים של אריה, ובמקום אחר אומרים שהיתה זו דמות של כלב. אולי הדבר מרמז על דרגות שונות בקבלת הקרבן. כאשר מלך מקבל מתנה, הרי אם המתנה ניתנת מאחד מאוהביו, עם כל הלב – הוא ישים אותה על שולחנו, בתוך החדר הפנימי. אך אם המתנה ניתנת מאדם אחר, אדם שאין המלך מחבב ביותר, המלך אמנם לא יזרוק את המתנה אך גם לא ישים אותה על שולחנו, אלא הוא ישים אותה בחצר, לפני הכלבים. אמנם לכלבים שלו, אך לא לו עצמו. וכך בעניין הקרבן. כאשר הקרבן מוקרב בלב שלם ובחפץ גדול, הוא יתקבל באהבה ובשמחה, הוא יגיע למקום גבוה ופנימי, וגם באש תופיע הדמות המבטאת זאת. אך אם אדם לא בא מתוך שלמות של עבודת ה', שאין כוונתו כל כך לשם שמים, האש תראה דמות של כלב, המבטאת שהקרבן לא הגיע למקום הפנימי ביותר.
קול ה' הקורא לנו
"ויקרא אל משה" –אומר ה'דגל מחנה אפרים' שאת הקול הקורא למשה היו כולם יכולים לשמוע, אלא שהיו להם חסימות, כמו שנאמר "כי עוונותיכם מבדילים ביניכם ובין אלוקיכם". משה רבינו 'ניקה' את הסתימות, ולכן הוא יכול לשמוע את דבר ה'.
'משה' אינו רק אדם, הוא מסמל את בחינת הדעת שיש בכל אחד, וה' קורא אל משה שבכל הדורות – כלומר, אל מי שיש לו בחינת דעת, והקול יכול להגיע אליו.
כיוצא בזה הסביר הבעש"ט את דברי חכמים כי "בכל יום ויום יוצאת בת קול ומכרזת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". יש להבין, מה הטעם בבת קול שאף אחד אינו שומע אותה? הסביר הבעש"ט שבת קול זו נמצאת בתוכו של כל אדם! בכל יום יש לכל אדם לפחות פעם אחת - ולפעמים יותר - הרהור חיובי, המעורר אותו לעשות מעשה טוב, לעשות מצוה יותר בכוונה. אנו נקראים לא לפספס קריאה זו, הבוקעת מתוך תוכינו, מנקודת הקישור בינינו לקב"ה!
דבר ה' בוקע ומהדהד בכל העולם, בכל מקום ומכל מקום, אך רק מי שאזניו דרוכות, מי שמטהר את עצמו ומסלק את המחיצות - שומע אותו. כדברי הרבי מקוצק "היכן נמצא ה'? בכל מקום בו נותנים לו להיכנס!"
כיום, קול ה' מגיע אלינו גם דרך הגאולה. עלינו להקשיב למשק כנפי ההסטוריה האלוקית, ולשים לב שה' גואל את ארצו ואת עמו, ובכך הוא גם קורא לנו לשוב אליו. אומר הירושלמי "א"ר ירמיה בן אלעזר עתידה בת קול להיות מנצנצת באוהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". אנחנו נקראים "לפעול עם אל", להיות שותפים במהלך הגאולה.
הניסיונות של זמנינו – מנוף להגברת האמונה
אם אנחנו לא מספיק קשובים לקול ה' הממלא את המציאות, באות כל מיני 'הצעות' למיניהן כדי לעורר אותנו לדבוק בארץ ישראל.
אין לנו לפחד מאף ניסיון! אם הקב"ה מעמיד אותנו בנסיונות וקשיים, כנראה שיש לנו כוח לעמוד בהם, כנראה שהתכניות שאנו שומעים עליהן נועדו להוות מנוף להעמקה נוספת באמונה, להבנת ערכה של ארץ ישראל בקרב כל העם.
בליל הסדר הקרוב הבא עלינו לטובה נשאב כוחות של אור ואמונה, ועל ידם נתגבר על כל המעכבים והקשיים, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
