ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרון ואל בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על המזבח עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו". אמרו חכמים "מאי דכתיב זאת תורת החטאת? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, כל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם". רמז לדבר גם בלשון הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרון ואל בניו לאמר אדם כי יקריב" וכו' – מדוע 'אל אהרון ואל בניו לאמר'? מפני שעל ידי אמירת עניין הקרבנות הרי זה כאילו הקריבום.
ולא רק כלפי הכהנים פונים הדברים. הכהונה אינה מנותקת מעם ישראל, אלא בתוכו של כל יהודי קיים ניצוץ של כהונה, ניצוץ של קישור פנימי לקב"ה, שאליו פונה התורה בפסוקים אלו.
"זאת תורת העולה" - הצד העליון של כל אדם פונה למעלה. אדם צריך לשאוף להקריב עולה תמימה שעולה כליל לה', להתקרב אל ה' כליל בלי שיור, כך שכל הכוחות והאיברים יהיו משוייכים לעבודת ה'. ההתקרבות צריכה להיות באש של התלהבות, באש קודש, שמטהרת את הלב ומזככת אותו מכל הרהור - שכן העולה מכפרת על הרהורי הלב.
"אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה": צו את נקודת הכהונה שבכל אחד, שאש האהבה הפנימית לקב"ה לא תכבה. וכמו שכתוב "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – אהבת ה' אינה כמו אהבה של דבר חומרי. אדם שאוהב מאוד אוכל מסוים אינו יכול לאוכלו ללא הרף, בשלב מסוים אינו חפץ בו יותר, גם אם יהיה זה המאכל הטעים ביותר, הוא יצטרך לעשות 'פסק זמן' כדי שיחזור אליו החשק, וכן בשאר תאוות אנושיות. אבל בעבודת ה' - גם מים רבים שאמורים להרוות את האש לא מכבים את האהבה, להיפך - ככל שנותנים לאש עוד ועוד פרנסה, ומבטאים יותר את האהבה, היא רק מתגברת ועולה, כי עבודת ה' היא התקשרות לאינסוף, ותמיד אפשר לעלות ולהוסיף בה.
"ואש המזבח תוקד בו" – אע"פ שאש המזבח יורדת מהשמים, מצוה להביא מן ההדיוט, כמו שכתוב "וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר". אע"פ שיש לאדם נשמה אלוקית שבוערת תמיד, מצוה להגביר את האש על ידי התבוננות בגדולת ה' וטובו, ואש זו "לא תכבה" - אסור להכניס ללב הרהורים שמכבים את אש ההתלהבות.
חכמים אומרים במקום אחד כי צורת האש במזבח היתה לפעמים של אריה, ובמקום אחר אומרים שהיתה זו דמות של כלב. אולי הדבר מרמז על דרגות שונות בקבלת הקרבן. כאשר מלך מקבל מתנה, הרי אם המתנה ניתנת מאחד מאוהביו, עם כל הלב – הוא ישים אותה על שולחנו, בתוך החדר הפנימי. אך אם המתנה ניתנת מאדם אחר, אדם שאין המלך מחבב ביותר, המלך אמנם לא יזרוק את המתנה אך גם לא ישים אותה על שולחנו, אלא הוא ישים אותה בחצר, לפני הכלבים. אמנם לכלבים שלו, אך לא לו עצמו. וכך בעניין הקרבן. כאשר הקרבן מוקרב בלב שלם ובחפץ גדול, הוא יתקבל באהבה ובשמחה, הוא יגיע למקום גבוה ופנימי, וגם באש תופיע הדמות המבטאת זאת. אך אם אדם לא בא מתוך שלמות של עבודת ה', שאין כוונתו כל כך לשם שמים, האש תראה דמות של כלב, המבטאת שהקרבן לא הגיע למקום הפנימי ביותר.
קול ה' הקורא לנו
"ויקרא אל משה" –אומר ה'דגל מחנה אפרים' שאת הקול הקורא למשה היו כולם יכולים לשמוע, אלא שהיו להם חסימות, כמו שנאמר "כי עוונותיכם מבדילים ביניכם ובין אלוקיכם". משה רבינו 'ניקה' את הסתימות, ולכן הוא יכול לשמוע את דבר ה'.
'משה' אינו רק אדם, הוא מסמל את בחינת הדעת שיש בכל אחד, וה' קורא אל משה שבכל הדורות – כלומר, אל מי שיש לו בחינת דעת, והקול יכול להגיע אליו.
כיוצא בזה הסביר הבעש"ט את דברי חכמים כי "בכל יום ויום יוצאת בת קול ומכרזת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". יש להבין, מה הטעם בבת קול שאף אחד אינו שומע אותה? הסביר הבעש"ט שבת קול זו נמצאת בתוכו של כל אדם! בכל יום יש לכל אדם לפחות פעם אחת - ולפעמים יותר - הרהור חיובי, המעורר אותו לעשות מעשה טוב, לעשות מצוה יותר בכוונה. אנו נקראים לא לפספס קריאה זו, הבוקעת מתוך תוכינו, מנקודת הקישור בינינו לקב"ה!
דבר ה' בוקע ומהדהד בכל העולם, בכל מקום ומכל מקום, אך רק מי שאזניו דרוכות, מי שמטהר את עצמו ומסלק את המחיצות - שומע אותו. כדברי הרבי מקוצק "היכן נמצא ה'? בכל מקום בו נותנים לו להיכנס!"
כיום, קול ה' מגיע אלינו גם דרך הגאולה. עלינו להקשיב למשק כנפי ההסטוריה האלוקית, ולשים לב שה' גואל את ארצו ואת עמו, ובכך הוא גם קורא לנו לשוב אליו. אומר הירושלמי "א"ר ירמיה בן אלעזר עתידה בת קול להיות מנצנצת באוהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". אנחנו נקראים "לפעול עם אל", להיות שותפים במהלך הגאולה.
הניסיונות של זמנינו – מנוף להגברת האמונה
אם אנחנו לא מספיק קשובים לקול ה' הממלא את המציאות, באות כל מיני 'הצעות' למיניהן כדי לעורר אותנו לדבוק בארץ ישראל.
אין לנו לפחד מאף ניסיון! אם הקב"ה מעמיד אותנו בנסיונות וקשיים, כנראה שיש לנו כוח לעמוד בהם, כנראה שהתכניות שאנו שומעים עליהן נועדו להוות מנוף להעמקה נוספת באמונה, להבנת ערכה של ארץ ישראל בקרב כל העם.
בליל הסדר הקרוב הבא עלינו לטובה נשאב כוחות של אור ואמונה, ועל ידם נתגבר על כל המעכבים והקשיים, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











