ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
על ציון האר"י ז"ל ביקש יצחק מהרב בוקובזה ברכה עבור נתי ואשתו לזרע של קיימא. בתגובה אמר לו הרב כי ברצונו לדבר עם נתי בעצמו. יצחק הסביר כי ככל הידוע לו, נתי אינו מעוניין בכך.
הרב אמר: "עוד מעט, כאשר נתי יתקשר אליך, תמסור לי את הטלפון ואני אענה לו".
ואכן, לאחר זמן קצר התקשר נתי ליצחק, ולהפתעתו ענה קול לא מוכר, אשר הציג את עצמו כנתן בוקובזה.
הרב ביקש מנתי לבוא לפגוש אותו בנתיבות, אך הלה לא רצה בכך וניסה להתחמק ממנו בעדינות. כאשר ראה הרב כי נתי לא מעוניין לבוא אליו במיוחד, הציע שאם יגיע לנתיבות במהלך החודש הקרוב, יבטיח לו שיבוא אליו לביקור. נתי לא היה בנתיבות מזה שש שנים, והבטיח מתוך הנחה כי אין לו שום סיבה לבקר שם.
כעבור שבוע התקשר לנתי חבר שלא פגש לפחות חמש שנים, והזמינו לזבד הבת שייערך בנתיבות.
נתי ואילנה נסעו לנתיבות לזבד הבת. לאחר הסעודה הלכו לפגישה בביתו של "אותו נתן בוקובזה", כאשר נתי מפקפק בתועלתה.
בני הזוג הגיעו לביתו של הרב שהיה ברחוב חזני, עלו ארבע קומות ללא מעלית, הגיעו לבית צנוע,והוזמנו במאור פנים על ידי הרבנית יעל להיכנס אל הרב. כאשר נכנסו הופתעו לראות איש צעיר מלא שמחה ואור, שלא מפסיק לענות לטלפונים ומלא באנרגיות של עשייה.
לאחר שהרב, שעד לאותו רגע לא ידע מי הם בני הזוג ומהי מטרת בואם, התפנה אליהם ואמר שלא ידאגו וכי יזכו בעזרת השם לזרע של קיימא, אולם קודם כול על נתי לבדוק בדחיפות את התפילין שלו. לפני שיצאו מביתו הוסיף הרב כי הוא מרגיש שיהיו מאוד קרובים אליו.
לאחר שיצאו מהבית חשב נתי לעצמו כי אכן אין טעם להתייחס לברכת רבנים בעודף רצינות, שכן לפני זמן לא רב בדק את תפיליו ומצאן כשרות, וסיפר על מחשבתו לאשתו. אולם היא ביקשה בכל זאת שימסור את התפילין לבדיקה נוספת, ולא ויתרה על כך עד שנאלץ להיכנע לדרישתה.
למחרת בבוקר מסר נתי את תפיליו לבדיקה באותו מכון שכבר בדק אותן בעבר. בשעות הערב הזדעזע מן הבשורה כי התפילין שהניח מיום הגיעו למצוות פסולות, מפני שבפסוק "ארץ זבת חלב ודבש" חסרה המילה 'זבת'.
מיד התקשר נתי לרב וסיפר לו על כך, והרב אמר כי המילה 'זבת' היא ראשי תיבות של זכר ובת.
עברה תקופה ובני הזוג עדיין לא נפקדו. בינם לבין הרב נוצר קשר קרוב כשל אחים, ובכל פעם שפנו אליו הבטיח להם שאין כל סיבה לייאושם.
יום אחד פנה הרב לנתי בהצעה כי ייסע עם אשתו למרוקו, ושם יעלו להתפלל בציונו של רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל, ובתוך שנה ייפקדו בזרע של קיימא.
בני הזוג עשו כן. ארבעה חודשים לאחר שחזרו ממרוקו, כשעדיין לא ראו כל ישועה, פנה נתי אל הרב. הרב אמר לו: "אמנם ארבעה חודשים ועוד תשעה חודשים זה יותר משנה, אבל אין לך מה לדאוג".
זמן קצר לאחר מכן התעברה אילנה ונודע כי תאומים בבטנה. בני הזוג החליטו כי אינם מעוניינים לדעת את מין העוברים.
במהלך ההיריון נערכה על ידי הרב בוקובזה סעודה לכבוד הבשורה הטובה, ליד ציונו של הבבא סאלי זצ"ל. הרב נתן לחותנו של נתי שני סוגי דגים ואמר לו בקול רם: "אחד בשביל הבן ואחד בשביל הבת. כמו שנרמז במילה זב"ת - ראשי תיבות זכר ובת".
בחודש השביעי להריונה, פחות משנה מעת נסיעתם לציונו של הצדיק במרוקו, ילדה אילנה את משה ואת רבקה שמחה.
על פי הספר 'עמוד החסד' על חיי הרב נתן בוקובזה זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
