ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- חבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גדעון ליכטרמן הי"ד
קשיים רבים עוברים עלינו בדרך אל הגאולה השלמה, והדבר טעון בירור.אנו מבינים כי בגלות יש הסתר פנים, שבא לידי ביטוי בנתינתנו לחסדי הגויים - שלא כל כך אוהבים לעשות עימנו חסדים.אולם מהו פשרם של הייסורים בתהליך הגאולה, זמן שהוא הארת פנים לעם ישראל? מהו מקומם של הייסורים בארץ ישראל, מקום שעיני ה' אלוקינו מראשית עד אחרית? האם כך הקב"ה מאיר לנו פנים?
זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה
בירור סוגיה זו מתחיל בדברי חז"ל במסכת סנהדרין 1 , בביאור הפסוק "אני ה' בעיתה אחישנה", כי ישנן שתי צורות של גאולה: "זכו ולא זכו".
בנביאים מתוארת הגאולה בדרך נעימה ונפלאה, אולם זו היא הגאולה בדרך זכו, על ידי ניסים ונפלאות.לעומתה, תהליך הגאולה במקרה שעם ישראל לא זכו מלווה "במלך קשה", הגאולה מלווה בקשיים גדולים.
הגאולה שלפנינו הינה גאולה בדרך "שלא זכו".אור החיים כותב שכשתבוא גאולה בדרך טבעית ולא בניסים גלויים הרי זה משום היות הגאולה בדרך ש"לא זכו".הגאולה באה קמעא קמעא והיא באה בדרך ייסורין ועל ידי מסירות נפש.
מה בין דברי הנביאים לדברי חז"ל?
לעומת דברי הנביאים, המרבים בתיאורי הגאולה הניסית, רוב תאורי הגאולה שבדברי חז"ל מתאימים לגאולה בדרך שמלווה ביסורין.מהי סיבת ההבדל? התשובה לכך היא שהנביאים מדברים על האידיאל הנשגב.על ידי נבואותיהם מנסים הם לרומם אותנו למדרגה עליונה, לדרך שבה נגיע לגאולה בדרך של זכו.אולם חז"ל מדברים על מה שסביר שיהיה.הם רואים כיצד הגלות משפיעה על עם ישראל ובאיזו דרגה הוא נמצא, הם מעמיקים חקר בתהליכים העתידיים, ורואים שמסתבר כי הגאולה בפועל תבוא בדרך ש"לא זכו".
קשיי הגאולה הם רק בתחילתה
חשוב לדעת כי למרות שאנו מצויים בגאולה בדרך של לא זכו, כל דברי הנביאים סופם להתגשם.כל הקשיים בגאולה של "לא זכו" הם רק בדרך אל הגאולה, אולם ודאי שגם בגאולה זו, בשלביה האחרונים נגיע למדרגה הנפלאה שמתוארת בדברי הנביאים (במקום אחר בארנו שבדרך זו, השלב האחרון של הגאולה יהיה במדרגה נפלאה ועליונה יותר מאשר בגאולה בדרך שזכו).
אם לא זכו - מהי סיבת הגאולה?
גאולה של 'זכו' היא באמצעות הארה מאוד מאוד גדולה, על אנושית, שגורמת לגאולה בדרך ניסית.היא מתחילה מהארת תשובה עליונה, הברקה נפשית שמעירה את עם ישראל בבת אחת לחזור אל אלוקיו.אולם גאולה של 'לא זכו' היא גאולה שלא באה בבת אחת, היא לא נבעה ממהפך ענקי שעם ישראל עשה בקפיצה ודילוג רוחני.מהו אם כן הדבר המביא לגאולה?
תשובה מדורגת של עם ישראל
ביחס לשאלה זו מביאה הגמרא במסכת סנהדרין 2 מחלוקת בין רב ושמואל.לדעת רב 'כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה'.מהם הקיצין? אלו הם זמנים בהם יש סגולה להארה עליונה, ימים שהיו מסוגלים לקפיצות רוחניות.אולם כיון שעם ישראל לא ניצל זמנים אלו, תבוא הגאולה בדרך של "אתערותא דלתתא" (התעוררות מלמטה), וכפי מידת התשובה כך תבוא הגאולה.הגאולה העתידה לא תבוא בדרך של דילוג וקפיצות.
שמואל חולק על רב ואומר 'דיו לאבל שיעמוד באבלו'.הגלות מתוארת כתקופה של אבלות שחייב להיות לה סוף.מיהו אותו אבל? רש"י מביא שני פירושים ביחס לכך.
מניעת חילול ה'
בפירושו הראשון אומר רש"י שהאבל הוא הקב"ה. הגאולה העתידה תבוא בעקבות המצב הנוראי של חילול ה', שהקב"ה לא יוכל לסבלו ועל כן יפסיק מצב זה, כמבואר בדברי הנביא יחזקאל בפרק ל"ו.גאולה זו מתחילה אם כן מהקב"ה, ולא מההתעלות הרוחנית שלנו, ושני פנים לכך: מצד אחד יש צורך בייסורים בתחילת דרכה, המזככים אותנו ועושים אותנו ראויים לגאולה.מצד שני, אנו בטוחים שלמרות כל הקשיים, הגאולה בוא תבוא ולא תיעצר באמצע, שכן סיבת הגאולה אינה מעשינו הטובים אלא ההחלטה האלוקית שדי לחילול ה'."לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם" 3 .
הגלות כבר אינה מזככת את עם ישראל אלא תזיק לו
בפירושו השני מבאר רש"י כי האבל הוא עם ישראל, אשר עבר את הגלות הארוכה.הגלות זיככה את עם ישראל ובנתה בו תכונות רוחניות רבות, אולם מגיע שלב שעם ישראל מיצה את כל מה שהיה ניתן להבנות תוך כדי הגלות.מגיע הרגע שהמשך היותנו בגלות לא יבנה אותנו, אלא יגרום לנו למחלות גלות נוראיות, ואז במקום להמשיך להזדכך, אנחנו עלולים לאבד את יכולת התקומה והגאולה שלנו.הגוף הלאומי אבד מזמן, ובסוף הגלות יש סכנה שלא רק שהעצמות יתיבשו, אלא יתחילו להתפורר.לכן יש צורך לצאת מהגלות, לבוא אל ארץ ישראל, וכאן באויר הארץ להתחיל מהלך חדש של בנין."וזרקתי עליכם מים טהורים".
המעבר מקדושה המתנגדת לטבע לקדושה שבתוך הטבע
הגלות בנתה בנו קומה רוחנית חשובה, אך קומה זו נבנתה בדרך של קדושה המתנגדת לטבע.רק בארץ ישראל, ניתן לבנות את הקומה הנוספת, קומת קדושה המרוממת את הטבע, קידוש ה' בתוך המציאות הטבעית, קידוש ה' מתוך גבורה ומתוך 'כי ה' אלוקיך נותן לך כוח לעשות חיל' 4 .
בדרך של "זכו" היה המעבר מקדושה המתנגדת לטבע לקדושה שבתוך הטבע מעבר חלק ופשוט.אולם בדרך הסבירה יותר מעבר זו הינו מעבר מסובך, הדורש המשך בירורים רוחניים הבאים קמעא קמעא.
ה"אחישנה" בתוך ה"בעִתָּה"
אחת הדרכים החשובות לגאולת ישראל היא דרך קידוש ה' - על ידי מסירות נפש.ככל שאנו מתיסרים יותר ומקריבים קורבנות רבים יותר, אנו מבינים עד כמה הגאולה היא מעלה עליונה, שכדי להגיע אליה אנו צריכים להזדכך בעוד הרבה מדרגות.
כפי שהזכרנו, דברי חז"ל "זכו אחישנה לא זכו בעתה" נאמרו על הפסוק "אני ה' בעיתה אחישנה".מבאר הגר"א שחז"ל אינם מתכוונים להוציא את הפסוק מפשוטו, ויש גם דרך של "אחישנה" בתוך ה"בעתה".גם את גאולת ה"בעתה" ניתן לקדם על ידי פעולות ב"איתערותא דלתתא".על כן, קרא הגר"א קריאה גדולה להתחיל ולפעול בפעולות רוחניות ופעולות גשמיות בכדי לקדם את הגאולה.פעולות אלו הינם הביטוי לאמונה שלנו בגאולה, לאמונה ששם ה' עומד להתגלות לעיני כל חי, לאמונה שקרוב יום שבו יהיה משפט ובירור בין ישראל לעמים, בין עובד אלוקים למי שלא עבדו.מצוות קידוש ה' היא המצווה שבה נצטוו ישראל לא רק להאמין בקב"ה בליבם, אלא לפרסם את אמונתם זו.הפרסום נעשה בצורה גדולה כשאחד מישראל מוסר נפשו על כך שהוא יהודי.עם ישראל מוכן למסור את היקר לו בכדי לפרסם את אמונתו בצדקתו ובאמונתו בקב"ה.
קידוש ה' הולך ומתרבה במקום שיהודי מוסר את נפשו מתוך מעשיו לגאולת ישראל.זהו המעשה הגדול ביותר שיש באיתערותא דלתתא בדרך הגאולה.הקב"ה מצידו בוחר בנשמות גדולות שעל ידם יתקדש שמו בעולם.הוא רואה את ה"שושנים" שיכולים לרומם את כל סביבתם על ידי מסירות הנפש שלהם, והקב"ה מאפשר בחינה של אחישנה בתוך מהלך הגאולה המדורג.ככל שהסביבה מתרוממת על ידי מוסרי הנפש ומקדשי שם ה' במהלך הגאולה, כך אנו שייכים יותר למהלך של "אחישנה בתוך הבעיתה".
גאולה בדרך שלא זכו היא גאולה שבאה קמעא קמעא, אולם גם בגאולה זו "ככל שהיא הולכת היא רבה והולכת".הגאולה ממשיכה להיות בדרך של שלב אחר שלב, אולם ככל שמתקדמים כך מהירות ההתקדמות הולכת וגדלה, עד שבשלב האחרון מגיעים כבר למדרגה שהיא ממש בבחינת אחישנה, בבחינה ש"פתאום יבוא אל היכלו ה' אשר אתם מבקשים".
הגויים חשים את התקדמות הגאולה ולכן הם עושים מאמצים עוד יותר גדולים בכדי לעכב אותה.אולם ככל שהם מתנגדים, כך עם ישראל מוסיף עוז, גבורה וקידוש ה'.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
