ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קג: באמצע – קה. 3+)
דיני הבדלה
אתמול (חלק ב, א) ראינו סיפור על רב יעקב בר אבא שאכל אצל רבא. כיון שאתמול גם דיברנו על הבדלה, הגמרא ממשיכה את סיפורם שגם עוסק בהבדלה, ונראה את הדינים שיוצאים מהסיפור.
א. הנר –
רבא - אפשר נר, עדיף אבוקה.
(קג: 8-)
ב. הנוסח –
א. כמה הבדלות בתוכן (עד מתחת לאמצע קד. + עולא בעמוד ב)
שיטה א – אחת ("המבדיל בין קודש לחול"),
שיטה ב – יותר.
מי אומר מה -
| שיטה א – אחת ("המבדיל בין קודש לחול") | שיטה ב – הרבה
|
המשך הסיפור | ר"י-רב – רבי אמר אחת. | שמשו של רבא אמר 4, כר"א-ר' אושעיא (3-7), |
מיתיבי (לר' אושעיא) | ברייתא א – מי שאינו רגיל אומר אחת |
|
תשובה – תנאי היא - | רי"ח - בנם של קדושים (ר' מנחם בן סימאי - תנא) אומר אחת | ונהגו העם לומר 3, |
|
| ברייתא ב – "סדר הבדלות", ומפורטים שם 7 הבדלות. |
עמוד ב | מסופר על עולא שאמר רק אחת "ברוך אתה ה'... המבדיל בין קודש לחול". |
|
הערות -
- 1.האחרון לא נחשב – (קד. 1+)
למה רבא עשה 4? ("בין קודש לחול, אור לחושך, ישראל לעמים, יום השביעי וימי המעשה, ברוך המבדיל בין קודש לחול")
תשובה – זה נחשב 3, כי האחרון לא נחשב, כי הוא רק הוסיף אותו כי צריך שהסוף יהיה מעין החתימה (ראה להלן ג).
- 2.מהן 7 ההבדלות? (קד.באמצע)
ריב"ל – הבדלות שכתובות בתורה.
מיתיבי מברייתא – "סדר הבדלות – 4 ההבדלות הנ"ל (נחשב 3), + 4 נוספים - טמא לטהור, ים לחרבה, מים עליונים לתחתונים, כהנים לויים וישראל". והרי ים לחרבה אינו בתורה?
תשובה – למחוק מהברייתא, וכהנים לויים וישראל נחשב לשתי הבדלות (סה"כ 7).
- 3.לגבי עולא (קד. בהתחלה)
רב יהודה כעס על ר' יצחק בנו ששלח את אביי לראות את מנהגו של עולא ולא הלך בעצמו.
(קד. 4-)
ב. החתימה
A. (עולא) - למי שאומר הבדלה אחת – רק פתח ולא חתם (קד:).
והרי בכל הברכות מלבד ברכת המצוות והנהנין צריך גם פתיחה וגם חתימה?
תשובה – כאן כיון שזה קצר עם תוכן אחד לא צריך חתימה.
B. למי שאומר כמה הבדלות –
בברייתת "סדר הבדלות" (קד. מתחת לאמצע)
ת"ק – ברוך סודר בראשית,
אחרים – ברוך יוצר בראשית,
רי"ס בר"י – ברוך מקדש ישראל (וכן רב),
באמוראים -
רב – מקדש ישראל (כרי"ס בר"י)
שמואל – ברוך המבדיל בין קודש לחול.
אביי/רב יוסף קילל את מי שעשה כרב.
ר' יהושע בן חנניא – מי שעושה כשניהם מאריכין ימיו,
ואין ההלכה כמותו, אלא כשמואל.
(קד. 3 – 12)
ג. סמוך לחתימה
סמוך לחתימה צריך שיהיה מעין -
שמואל – החתימה,
פומבדיתאי – הפתיחה,
בדרך כלל זה אותו דבר (כי פותחים וחותמים ב"בין קודש לחול"),
הנפק"מ היא בין שבת ליו"ט, שאז פותחים בין קודש לחול וחותמים בין קודש לקודש, ואז לשמואל צריך להוסיף בסוף – "בין קדושת שבת לקדשות יו"ט הבדלת".
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
