ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קג: באמצע – קה. 3+)
דיני הבדלה
אתמול (חלק ב, א) ראינו סיפור על רב יעקב בר אבא שאכל אצל רבא. כיון שאתמול גם דיברנו על הבדלה, הגמרא ממשיכה את סיפורם שגם עוסק בהבדלה, ונראה את הדינים שיוצאים מהסיפור.
א. הנר –
רבא - אפשר נר, עדיף אבוקה.
(קג: 8-)
ב. הנוסח –
א. כמה הבדלות בתוכן (עד מתחת לאמצע קד. + עולא בעמוד ב)
שיטה א – אחת ("המבדיל בין קודש לחול"),
שיטה ב – יותר.
מי אומר מה -
| שיטה א – אחת ("המבדיל בין קודש לחול") | שיטה ב – הרבה
|
המשך הסיפור | ר"י-רב – רבי אמר אחת. | שמשו של רבא אמר 4, כר"א-ר' אושעיא (3-7), |
מיתיבי (לר' אושעיא) | ברייתא א – מי שאינו רגיל אומר אחת |
|
תשובה – תנאי היא - | רי"ח - בנם של קדושים (ר' מנחם בן סימאי - תנא) אומר אחת | ונהגו העם לומר 3, |
|
| ברייתא ב – "סדר הבדלות", ומפורטים שם 7 הבדלות. |
עמוד ב | מסופר על עולא שאמר רק אחת "ברוך אתה ה'... המבדיל בין קודש לחול". |
|
הערות -
- 1.האחרון לא נחשב – (קד. 1+)
למה רבא עשה 4? ("בין קודש לחול, אור לחושך, ישראל לעמים, יום השביעי וימי המעשה, ברוך המבדיל בין קודש לחול")
תשובה – זה נחשב 3, כי האחרון לא נחשב, כי הוא רק הוסיף אותו כי צריך שהסוף יהיה מעין החתימה (ראה להלן ג).
- 2.מהן 7 ההבדלות? (קד.באמצע)
ריב"ל – הבדלות שכתובות בתורה.
מיתיבי מברייתא – "סדר הבדלות – 4 ההבדלות הנ"ל (נחשב 3), + 4 נוספים - טמא לטהור, ים לחרבה, מים עליונים לתחתונים, כהנים לויים וישראל". והרי ים לחרבה אינו בתורה?
תשובה – למחוק מהברייתא, וכהנים לויים וישראל נחשב לשתי הבדלות (סה"כ 7).
- 3.לגבי עולא (קד. בהתחלה)
רב יהודה כעס על ר' יצחק בנו ששלח את אביי לראות את מנהגו של עולא ולא הלך בעצמו.
(קד. 4-)
ב. החתימה
A. (עולא) - למי שאומר הבדלה אחת – רק פתח ולא חתם (קד:).
והרי בכל הברכות מלבד ברכת המצוות והנהנין צריך גם פתיחה וגם חתימה?
תשובה – כאן כיון שזה קצר עם תוכן אחד לא צריך חתימה.
B. למי שאומר כמה הבדלות –
בברייתת "סדר הבדלות" (קד. מתחת לאמצע)
ת"ק – ברוך סודר בראשית,
אחרים – ברוך יוצר בראשית,
רי"ס בר"י – ברוך מקדש ישראל (וכן רב),
באמוראים -
רב – מקדש ישראל (כרי"ס בר"י)
שמואל – ברוך המבדיל בין קודש לחול.
אביי/רב יוסף קילל את מי שעשה כרב.
ר' יהושע בן חנניא – מי שעושה כשניהם מאריכין ימיו,
ואין ההלכה כמותו, אלא כשמואל.
(קד. 3 – 12)
ג. סמוך לחתימה
סמוך לחתימה צריך שיהיה מעין -
שמואל – החתימה,
פומבדיתאי – הפתיחה,
בדרך כלל זה אותו דבר (כי פותחים וחותמים ב"בין קודש לחול"),
הנפק"מ היא בין שבת ליו"ט, שאז פותחים בין קודש לחול וחותמים בין קודש לקודש, ואז לשמואל צריך להוסיף בסוף – "בין קדושת שבת לקדשות יו"ט הבדלת".
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
