ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ברגשות מעורבים אנו מקבלים את היום. הנה הגענו ב"ה לחוג פעם שלישית את יום העצמאות. הייתה זו שנה נוספת של התרחבות והתנחלות. נעשה כבר כמעט כטבע, עד אשר חדלנו מהתפלא על אותם הדברים שעוד לפני תקופה קצרה לא חלמנו עליהם. הן לא רחוק כל כך הזמן בו כל יהודי עולה היה בעינינו כמוצא שלל רב. הן לא רחוק הזמן, בו הייתה הארץ סגורה ומסוגרת, נתונה תחת המגף של הקלגס הבריטי. חייליו שלטו כאן, משטרו היה הקובע, ורוב רובה של הארץ מאוכלס עם גוי זר עוין, אשר בכל עת מצוא היה מחפש לפרוע פרעות בישראל. והנה זכינו לשערים פתוחים ולגלויות נקבצות. גלויות של אלפים שנות נדוד ושעבוד מתחסלות - "מושיבי עקרת הבית" (תהלים קי"ג ט'). "רני עקרה לא ילדה" (ישעיה נ"ד א'). "מי ילד לך את אלה ואלה מי גדל?" (שם מ"ט כ"א).
ומאידך, אנו מלאים רגשות ייאוש על המצב הרוחני המתרחש בארץ, כשאנו רואים שגלויות אשר אלפים בשנים שמרו על ייחודם ועל אמונתם, והנה כאן הם הולכים ומתמעכים ומטשטשים את דמותם המקורית, וילדיהם נלקחים לעקר ולעבודה זרה.
זאת נשיב אל לבנו על כן נוחיל. כדברי רבי עקיבא לחבריו - כל עוד לא ראינו כשנתקיימה ובאה היה לנו לדאוג, אבל משנתקיימה הנבואה בחציה ודאי תקויים גם בחלקה השני ( ע"פ מכות כ"ד ב').
"ושב ה' אלקיך שבותך ורחמך..." (דברים ל' ג'). וזה אנו יכולים לראות בעליל כי "מאת ה' הייתה זאת", כי על כן "נפלאות היא בעינינו". הרי כל כך נפלאים היו הדברים וכל כך לא יאומנו. מי מלל ומי פלל כי נזכה לזאת, ודווקא בתקופתנו. אנחנו אשר ראינו עני, אנחנו אשר עלינו עברה כוס קובעת התרעלה, אנו אשר ראינו גלויות ישראל בחרבנן השלם, אנו אשר בדורנו הוכרזה עלינו כליה ע"י צר צורר אשר אמצעים היו בידו. אנו אשר ראינו כיצד נחל מפלה בשערי הארץ הזאת, אנו אשר גם ראינו את אנשי בריתנו במלחמה והם הפכו לנו עורף והתקלסו בנו, ואנו אשר גם ראינו כיצד הרעה נהפכה לטובה, וכיצד רשעות אותו שר במדינת בריטניה ועקשנותו וקשיחותו ולעגו ואכזריותו, כיצד מזה גופא צמחה הישועה, אנחנו ודאי יכולים להגיד: "מאת ה' הייתה זאת". אנחנו רואים זאת בעליל. ודאי וודאי שזה היום ג"כ עשה ה', שנתקיים בנו: "ושב ה' אלוקיך את שבותך". ואם כך הדבר, ודאי יקויים גם "ושב" במובנו השני - "'והשיב' לא נאמר אלא 'ושב'", שכביכול הקב"ה אף הוא יחזור ויחזיר את שכינתו בארץ זו (ע"פ מגילה כ"ט א').
ודאי עוד תפקחנה עיניים עורות, ויכירו את המשגה אשר עשו, ושבו כולם אל אלקי יעקב. ואשר על כן נגילה ונשמחה בו. לא תעכיר את שמחת היום הזכרת הנקודות המעציבות, ובשמחה זאת נשאב עוז ומרץ להוסיף בבנין, להרחיב גבולותינו, לחזק עצמנו ביראת ה' טהורה, לשמור על טוהר מחננו. נשמש לדוגמא במסירות למדינה ולקודשי ישראל כאחד. וזכות הנעקדים בכל הדורות, זכות קדושי ישראל אשר נשאו עיניהם לימים הללו ולא זכו, תעמוד לנו למצוא את הדרך הנכונה ללבות אחים מתנכרים - "'והשיב' לא נאמר כי אם 'ושב וקבץ'".
בהרימנו את נס העצמאות ביום זה, נתעמק יותר במושג העצמאות במובנו הישראלי המקורי - "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (כלה פ"ח מ"א). עצמאות ישראל אף פעם לא נלקחה מאתו. גם בזמן ששרפו את הארץ, גם בזמן שהגלונו וטבעו מטבעות יהודה הנכנעת והמנוצחת, אנו לא השלמנו אף פעם עם זה. אנחנו המשכנו את קיומנו העצמאי, גם בזמן שברית המילה היתה נענשת במות, גם בזמן ששמירת שבת הייתה משתלמת בצליבה. אבותינו לא הפסיקו מלשמור על דברים אלה, והם שהיוו את אותות העצמאות. ואם זכינו לעצמאות מדינית, רק הודות לזה זכינו, כי אף פעם לא נכנענו, כי אף פעם לא נתייאשנו, כי תמיד היינו עצמאיים, כי תמיד שמרנו על קומתנו הרוחנית שלא תתכופף, כי תמיד היינו בני חורין.
וזאת עלינו לשנן לעצמנו ביתר תוקף, כי רק אז יש ערך לעצמאות מדינית, אם היא מלוה עם עצמאות הרוח. כי לא נקנה את חירות הגוף במחיר אבדן חרתנו האמיתית, כי לא נוותר על אותו הכוח אשר שמר עלינו כל הימים, אשר אתו הלכנו ואשר הוא שהחזירנו. "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ' כ"ו).
ליחידים מועטים אשר זכו כי שם ה' יקרא עליהם, אשר זכו להימצא ליד קודש הקדשים - ידעו להעריך את התפקיד המוטל עליהם, ידעו לשמוח ולהתחזק בימים הגדולים והקדושים אשר אנו חיים בהם.
"אל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט' א'), לשמח אל הגיל, לראות את המטרה בגיל, לראות את המטרה בשמחה, זו אינה מדה יהודית. זוהי מדת הגויים, זוהי המידה אשר הופכת את השמחה להוללות, את הגיל לפריצות, זו השמחה אשר גונזת בתוכה את הרס החורבן, זהו שיא העלייה אשר גונז בתוכו את הירידה. "עבדו את ה' בשמחה". תהא השמחה מקור לשאוב כוח, לשאת ברמה את שם ה' להתרענן במילוי התפקידים הגדולים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
