ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קו. 8+ - קז. 9+)
א. המקור לקידוש בלילה וביום
למסקנת הגמרא –
"זכור את יום השבת לקדשו" – זוכרהו על היין בכניסתו ("נזכירה דודיך מיין" (תוס')).
"זכור את יום" – גם ביום.
(לגבי היום, זה ודאי דרבנן, לגבי הלילה להרבה ראשונים היין הוא דרבנן וזה רק אסכמתא).
(קו. באמצע)
ב. נוסח הקידוש ביום
רב יהודה – בורא פרי הגפן, ללא ברכת הקידוש
(כיון שמברך לפני הסעודה, שזה יוצא דופן, ניכר שזה לכבוד שבת).
רב אשי התבלט מה המנהג במחוזא, כשאמרו לו לברך "קידושא רבא",
האם רק בפה"ג או גם ברכת הקידוש ("רבא"),
ולכן השתהה אחרי הברכה לראות אם מתחילים לשתות.
(קו. 9-)
ג. מי שלא הבדיל במוצ"ש
(אתמול ראינו שמי שלא קידש בלילה מקדש ביום (רנבי"צ, ובהמשך (קז.) גם רבא. הם קישרו את זה ליכולת להשלים הבדלה)
בני ר' חייא לפי ר' זירא (ורבא קז.) - מבדיל עד יום שלישי (לפני ליל רביעי),
כי רק ימים אלו נחשבים "אחר השבת" שהיתה (כמו שאמר רב אסי לגבי גיטין).
אמימר – רבא (קז. למעלה) – רק ביום ראשון.
ואומר רק בפה"ג וברכת ההבדלה,
ר' יעקב ב"א – לא אומר נר (כיון שנברא במוצ"ש),
ולא אומר בשמים (ראשונים, כיון שכבר נפרד מהנשמה היתירה).
(קו. 1-)
ד. קידוש אחרי נטילת ידיים
מחלוקת בדעת רב –
רב ברונא – אסור (זה הסח הדעת),
רב יצחק בר שמואל בר מרתא – מותר
שהרי ראה את רב נוטל ידיו ומקדש על חלה, ומכאן שברכת הקידוש אינה הפסק.
מכאן אגב שניתן לקדש גם על חלה (בלילה) (וכך נוהגים היקים).
ה. טעם לפני – האם מקדש / מבדיל?
כאמור אתמול, אסור לאכול לפני קידוש והבדלה. מה הדין אם בכל זאת אכל, האם דוחה למחר?
לגבי קידוש –
לא מקדש – רב הונא-רב, רב יוסף – שמואל,
מקדש – רבה-ר"נ-שמואל, ורבא להלכה.
לגבי הבדלה –
לא מבדיל – רב אסי, רב יוסף-שמואל,
מבדיל – הברייתא מאתמול (קה:), רבה-ר"נ-שמואל, ר' ירמיה בר אבא (כרבו – רב), רבא להלכה.
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
