ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. פעמיים בפרשה – קללה עזה,
בה האדמה מצויה במרכזה.
"ארורה האדמה בעבורך" – בראשונה,
"ארור אתה מן האדמה" – באחרונה.
מי הם השניים המקוללים,
והאם בין הקללות יש הבדלים?
ב. פעמיים בפרשה נעקרים ומסולקים,
כעונש - ממקומם אנשים מורחקים.
מדוע על השניים נגזרו גרושים,
ומהיכן ולאן מובלים הנענשים?
מי משני הגרושים חמור יותר ונורא,
ומה בעטיו למרות הזהירות ארע?
ג. המלוכה והממשלה – למי ולמי?
לחי עולמים!
בפרשתנו נמצא מושלים ורודים,
בנבראים אחרים שאף הם נכבדים:
יש המושלים על ראשוני הנבראים
(על אלו שבראשון בשם נקראים).
ויש מי ששולטים על האחרונים
(על אלו שבחמישי וששי נוצרים).
ויש מי שבגלל חטאה ועוונה
לממשלת אחר - כעונש נִתנה.
ויש מי שהומלץ לו למשול בו,
כדי שהלה לא יכשילו בתשוקתו.
ד. חכים וערטילאין הן מילים ארמיות,
באונקלוס מתרגמות מילים עבריות.
המילים העבריות - אותן מתרגמות,
בפסוקים סמוכים מופיעות,
וזו לזו מאוד דומות.
שרשיהן זהים – שווים,
האחת - יחיד, והשניה - רבים.
שים לב גם לתרגום ירושלמי ל-ב, כ"ה
ולתרגום אונקלוס מדוייק ג, א.
ה. מעיל גשם הינו מעיל המיועד לגשם,
מעיל צמר הינו מעיל העשוי מצמר.
כובע ים הוא כובע מיועד לים,
וכובע קש הוא כובע העשוי מקש.
ומה בדבר כתנות עור שבפרשה -
האם אלו מיועדות לעור להגנה?
או אולי אלו כתנות,
שמעור עשויות ומוכנות?
ואם בכתנות מעור מדובר,
כיצד בדיוק נראה הדבר?
מלבד ברש"י, אונקלוס ואבן עזרא
כדאי לעיין בסוטה י"ד. ובתורה תמימה.
תשובות
א. לאחר חטא עץ הדעת האדם נתקלל 'ארורה האדמה בעבורך'. קין נתקלל לאחר שהרג את הבל 'ארור אתה מן האדמה', וברש"י 'יותר ממה שנתקללה היא כבר בעוונה'.
ב. לאחר חטאו האדם גורש מגן עדן 'לעבוד את האדמה אשר לוקח משם'. על קין נגזר לאחר חטאו 'נע ונד תהיה בארץ'. כדי שלא יהרגו את קין שם לו ה' אות, ולמרות זאת למך הרגו.
ג. 'ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים...ויתן אותם אלוקים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושך', 'ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ', 'אל האישה אמר... ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך', 'ויאמר ה' אל קין... הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו'.
ד. הפסוק 'ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו...' מתורגם 'והוו תרויהון ערטילאין אדם ואתתיה', והפסוק 'והנחש היה ערום מכל חית השדה' מתורגם 'וחויא הוה חכים מכל חית ברא' (ויש גורסים 'וחויא הוה ערים...'). בתרגום ירושלמי מתורגם הפסוק הראשון 'ולא הוו ידעין מה הוא בהתתא' (-ולא היו יודעים מהי בושה).
ה. 'ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם'. אונקלוס- 'ועבד ה' אלוקים לאדם ולאתתיה לבושין דיקר על משך בסרהון ואלבישינון', תרגום- ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו לבושים יקרים על עור בשרם והלבישם (-כתנות על העור). רש"י- 'יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקין על עורן (-כתנות על העור), ויש אומרים דבר הבא מן העור כגון צמר הארנבים שהוא רך וחם ועשה להם כתנות ממנו (-כתנות מעור)'. אבן עזרא- 'יש אומר כי בתחילה היו עצם ובשר ועתה קרם עליהם עור (-כתנות מעור), ויש אומרים כתנות לעורם (-כתנות על העור)... ואין לנו לבקש בזאת רק נאמין שהשם עשה לאדם גם לאשתו כתנות עור, ומי ימלל גבורותיו, ומי יספר מעשיו ונפלאותיו, ואין חקר לגדולתו (-כתנות מעור)'. גמרא סוטה דף י"ד: 'כתנות עור- רב ושמואל, חד אמר דבר הבא מן העור, וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו', וראה בתורה תמימה כאן המבאר את מחלוקתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
