ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
רבים וטובים עמדו על משמעות ההבדלים הרבים בין שני הפרקים הראשונים של ספר בראשית. האדם המתואר בפרק א' נברא ב'צלם א־להים', 'זכר' ו'נקבה', והוא נצטווה 'לפרות ולרבות', 'לכבוש' את העולם ולשלוט ('ורדו') בכל יצורי העולם. עליו נאמר 'טוב מאוד'. לעומתו, האדם המתואר בפרק ב נוצר 'עפר מן האדמה'. משימתו היא 'לעבוד' ו'לשמור' על 'גן עדן', ורק אחרי שהוא היה 'לבדו' וזה היה 'לא טוב', הוא הפך להיות 'איש' אשר בסוף מצא את עצמו ו'דבק' ב'אשתו'.
נשים לב למושגים השונים והמיוחדים המאפיינים כל פרק. בפרק א' האדם נברא, בפרק ב' הוא נוצר. יצירה היא מושג נמוך יותר מבריאה. בריאה זה יש מאין, יצירה - יש מיש. בבית הספר יש שעת יצירה, לא שעת בריאה. משתמשים בחומרים ויוצרים דבר חדש. ככה גם האדם בפרק ב נוצר עפר מן האדמה. מחימר. וה"גולם" הזה היה זקוק לנשמת חיים על מנת שהוא יוכל להפך ל... לנפש חיה. כלומר, האדם של פרק ב הוא נפש חיה. האדם של פרק א' הוא צלם א־להים. ואנחנו תמיד חיים את המתח הזה שבין 'צלם א־להים' ול'נפש חיה'.
האדם של פרק א' נועד לכבוש את העולם ולשלוט בו. הזוגיות שלו גם כן מכוונת למטרה זו - הוא מוגדר בצורה פונקציונלית כ"זכר" ו"נקבה" שנועדו להתרבות. לעומתו, האדם של פרק ב' נועד לעבוד. לשמור על מה שיש לו. הוא בורג במערכת גדולה יותר. יש לו מקום מוגדר בעולם - גן העדן הפרטי שלו. הוא לא שליט העולם ולא נועד לכבוש אותו. הוא נועד לעשות את שלו - לעבוד ולשמור על חלקת א־להים הקטנה שלו.
האדם של פרק א הוא "טוב מאוד". האדם של פרק ב מתחיל "לא טוב". הוא בודד. כל החיות שנוצרו אחריו, כנראה כדי להפיג את בדידותו, אינם ממלאים את החלל. הוא קורא להם שמות ומגדיר אותם כפי שהם - חיות. הוא עצמו אמנם לא ממש שליט עליון שצריך לשלוט על כל יצורי עולם, אך כנראה שהוא גם לא סתם חיה כמו שאר החיות שכמותו גם כן נקראות "נפש חיה". אז מה הוא האדם הזה? הוא אנושי. לא א־להים ולא חיה. הוא "איש". ואיש צריך "אישה". "אישה" שהיא למעשה חלק ממנו. וכשהוא פוגש אותה הוא מתלהב, כי הוא מצא את עצמו! וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי! לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת! בפרק ב' אין מקום למושגים של "זכר" ו"נקבה" שעניינם לקיים "יחסי מין", ('מין' = 'זן', 'סוג', 'כלל'), על מנת להוליד תולדות ולהפוך את בני אדם ל"צלם א־להים" השולטים במציאות. האיש והאישה מקיימים "יחסי אישות", ('איש' = 'פרט'). יש כאן זוגיות 'אישית' ולא 'מינית', והמטרה שלה היא העצמאות האישית - עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. הבדידות הלא טובה הופכת לאחדות ועצמאות.
כיצד ניתן להסביר את הסתירה שבין פרק א לפרק ב?
לעניות דעתי יש כאן שתי נקודות מבט שונות, מקבילות, שלא מתנגשות:
פרק א עוסק באנושות בכללותה, ואילו פרק ב עוסק באדם הפרטי. פרק א עוסק בסיפור של המין האנושי ואילו פרק ב עוסק בסיפור האישי של האיש הראשון ואשתו. אם תרצו - פרק א מדבר על "האדם" (במלרע), ופרק ב מדבר על "אדם" (במלעיל). על האיש הספציפי ההוא.
פרק א מספר את סיפור הבריאה בכללותה ובסופו מקדיש כמה פסוקים גם לבריאת האדם. כלומר, נקודת המבט היא כללית, עולמית, והיא מתארת את יחסה של האנושות (או 'האדמיות') בכללותה אל העולם. מבחינה זו - האדם הוא צלם א־להים, והוא נועד להנהיג את העולם, וזה 'טוב מאוד'. כן. לפי התורה העולם הוא טוב והאנושות טובה. זה מה שמספר לנו פרק א. פרק ב לעומת זאת, מתמקד בסיפור המסוים של האיש הראשון ואשתו. בדרמה האישית שהיתה שם. בבדידות הלא טובה, במסע החיפוש, ובמציאה - מצא אישה מצא טוב!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












