ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
רבים וטובים עמדו על משמעות ההבדלים הרבים בין שני הפרקים הראשונים של ספר בראשית. האדם המתואר בפרק א' נברא ב'צלם א־להים', 'זכר' ו'נקבה', והוא נצטווה 'לפרות ולרבות', 'לכבוש' את העולם ולשלוט ('ורדו') בכל יצורי העולם. עליו נאמר 'טוב מאוד'. לעומתו, האדם המתואר בפרק ב נוצר 'עפר מן האדמה'. משימתו היא 'לעבוד' ו'לשמור' על 'גן עדן', ורק אחרי שהוא היה 'לבדו' וזה היה 'לא טוב', הוא הפך להיות 'איש' אשר בסוף מצא את עצמו ו'דבק' ב'אשתו'.
נשים לב למושגים השונים והמיוחדים המאפיינים כל פרק. בפרק א' האדם נברא, בפרק ב' הוא נוצר. יצירה היא מושג נמוך יותר מבריאה. בריאה זה יש מאין, יצירה - יש מיש. בבית הספר יש שעת יצירה, לא שעת בריאה. משתמשים בחומרים ויוצרים דבר חדש. ככה גם האדם בפרק ב נוצר עפר מן האדמה. מחימר. וה"גולם" הזה היה זקוק לנשמת חיים על מנת שהוא יוכל להפך ל... לנפש חיה. כלומר, האדם של פרק ב הוא נפש חיה. האדם של פרק א' הוא צלם א־להים. ואנחנו תמיד חיים את המתח הזה שבין 'צלם א־להים' ול'נפש חיה'.
האדם של פרק א' נועד לכבוש את העולם ולשלוט בו. הזוגיות שלו גם כן מכוונת למטרה זו - הוא מוגדר בצורה פונקציונלית כ"זכר" ו"נקבה" שנועדו להתרבות. לעומתו, האדם של פרק ב' נועד לעבוד. לשמור על מה שיש לו. הוא בורג במערכת גדולה יותר. יש לו מקום מוגדר בעולם - גן העדן הפרטי שלו. הוא לא שליט העולם ולא נועד לכבוש אותו. הוא נועד לעשות את שלו - לעבוד ולשמור על חלקת א־להים הקטנה שלו.
האדם של פרק א הוא "טוב מאוד". האדם של פרק ב מתחיל "לא טוב". הוא בודד. כל החיות שנוצרו אחריו, כנראה כדי להפיג את בדידותו, אינם ממלאים את החלל. הוא קורא להם שמות ומגדיר אותם כפי שהם - חיות. הוא עצמו אמנם לא ממש שליט עליון שצריך לשלוט על כל יצורי עולם, אך כנראה שהוא גם לא סתם חיה כמו שאר החיות שכמותו גם כן נקראות "נפש חיה". אז מה הוא האדם הזה? הוא אנושי. לא א־להים ולא חיה. הוא "איש". ואיש צריך "אישה". "אישה" שהיא למעשה חלק ממנו. וכשהוא פוגש אותה הוא מתלהב, כי הוא מצא את עצמו! וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי! לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת! בפרק ב' אין מקום למושגים של "זכר" ו"נקבה" שעניינם לקיים "יחסי מין", ('מין' = 'זן', 'סוג', 'כלל'), על מנת להוליד תולדות ולהפוך את בני אדם ל"צלם א־להים" השולטים במציאות. האיש והאישה מקיימים "יחסי אישות", ('איש' = 'פרט'). יש כאן זוגיות 'אישית' ולא 'מינית', והמטרה שלה היא העצמאות האישית - עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. הבדידות הלא טובה הופכת לאחדות ועצמאות.
כיצד ניתן להסביר את הסתירה שבין פרק א לפרק ב?
לעניות דעתי יש כאן שתי נקודות מבט שונות, מקבילות, שלא מתנגשות:
פרק א עוסק באנושות בכללותה, ואילו פרק ב עוסק באדם הפרטי. פרק א עוסק בסיפור של המין האנושי ואילו פרק ב עוסק בסיפור האישי של האיש הראשון ואשתו. אם תרצו - פרק א מדבר על "האדם" (במלרע), ופרק ב מדבר על "אדם" (במלעיל). על האיש הספציפי ההוא.
פרק א מספר את סיפור הבריאה בכללותה ובסופו מקדיש כמה פסוקים גם לבריאת האדם. כלומר, נקודת המבט היא כללית, עולמית, והיא מתארת את יחסה של האנושות (או 'האדמיות') בכללותה אל העולם. מבחינה זו - האדם הוא צלם א־להים, והוא נועד להנהיג את העולם, וזה 'טוב מאוד'. כן. לפי התורה העולם הוא טוב והאנושות טובה. זה מה שמספר לנו פרק א. פרק ב לעומת זאת, מתמקד בסיפור המסוים של האיש הראשון ואשתו. בדרמה האישית שהיתה שם. בבדידות הלא טובה, במסע החיפוש, ובמציאה - מצא אישה מצא טוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
