ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. הכל עניין של השקפה
מצא בפרשתנו – מלאכים משקיפים,
על מקום שנבחר לאחר נשיאת עיניים.
ואב משקיף לאותם כיוונים,
ושונה המראה מיום יומיים.
ובתולדות גם מלך משקיף על כהה עיניים.
ובספרים אחרים, גם הקב"ה משקיף – פעמיים.
בראשונה - ההשקפה גורמת למהומה,
ובשניה - תפילה לברכת עם ואדמה.
ב. בן אברהם על סף המוות:
מלאך ה' מצילו בקריאה מהשמיים,
מבטיח היותו לגוי גדול כפל כפליים.
והישועה ע"י פקיחת עיניים,
וכל זאת בפרשתנו – פעמיים.
ג. לשם מה שלוש פעמים אברהם משכים,
ומי עוד בפרשה בבקר קם והשכים?
ולמי הוצע להשכים,
אך נשתבשה התוכנית?
ד. אברהם את עיניו נושא -
שלוש פעמים בביטוי זה.
מה בכל פעם ראה בעיניו,
שקשור לבנו אותו אהב?
ה. אנו את בן הנכד כך מכנים,
אך בפרשתנו ככינוי לאבי הנכד בו משתמשים. היכן?
ו. בפרשתנו שתי הצעות.
בלשונן - מאוד דומות:
"בטוב בעיניך" – הראשונה,
"כטוב בעיניכם" – באחרונה.
מי מציע אלו ההצעות,
מה מוצע, למי, ועל מה כל זאת?
ז. צוחק מי שצוחק אחרון:
מי הוא שצוחק בקרבו?
מי הוא שעשה צחוק?
ומי יצחק למי?
מי מצחק?
ומי רק נראה כמצחק?
ח. מצא בפרשה:
קשת – פעמיים.
חמאה ומערה.
טבח וכבשן.
נביא ושפת הים.
ט. מנין בפרשתנו למדנו על התפילה,
שכל המבקש על חברו נענה תחילה?
י. למי נפקחות העיניים,
ומי הוא כסות עיניים?
תשובות
א. 'ויקמו משם האנשים וישקיפו על פני סדום', על סדום נאמר 'וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן' (י"ג, י'). 'וישכם אברהם בבוקר... וישקף על פני סדום ועמורה וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן'. 'וישקף אבימלך מלך פלישתים בעד החלון וירא והנה יצחק...' (כ"ו, ח'). 'ויהי באשמורת הבוקר וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים' (שמות י"ד, כ"ד). 'השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה...' (דברים כ"ו, ט"ו).
ב. מעשה הגר וישמעאל במדבר ומעשה יצחק בעקידה.
ג. 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' (י"ט, כ"ז), 'וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר' (כ"א, י"ד), 'וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו' (כ"ב, ג'). 'וישכם אבימלך בבוקר'. לוט מבקש מהמלאכים בתחילה 'הנה נא... סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם'.
ד. 'וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו' (י"ח, ב'), 'ביום השלישי וישא אברהם את עיניו' (כ"ב, ד'), 'וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל' (כ"ב, י"ג).
ה. אבימלך משביע את אברהם 'אם תשקור לי ולניני ולנכדי', 'ניני' פירושו בני.
ו. אבימלך אומר לאברהם 'הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב'. לוט אומר לאנשי סדום 'הנה נא לי שתי בנות... ועשו להן כטוב בעיניכם'.
ז. 'ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה', 'ותאמר שרה צחוק עשה לי אלוקים כל השומע יצחק לי', 'ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק', 'ויצא לוט וידבר אל חתניו... ויהי כמצחק בעיני חתניו'.
ח. 'ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת' (כ"א, ט"ז), 'ויהי אלוקים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהיה רובה קשת' (כ"א, כ'). 'ויקח חמאה וחלב' (י"ח, ח'). 'ויעל לוט מצוער... וישב במערה'. 'ופלגשו ושמה ראומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם...' (כ"ב, כ"ד). 'וישקף על פני סדום ועמורה... וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן'. 'ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא' (כ', ז'). 'כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים' (כ"ב, י"ז).
ט. לאחר שכתובה תפילת אברהם על אבימלך, נאמר 'וה' פקד את שרה'- 'סמך פרשה זו ללמדך שכל המבקש על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה... שפקדה כבר (-את שרה) קודם שריפא את אבימלך' (רש"י כ"א, א').
י. 'ויפקח אלוקים את עיניה ותרא באר מים' (כ"א, י"ט), 'ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עיניים' (כ', ט"ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
