ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עבדיה יוסף זצ"ל
לא רק אהבת תורה, אלא גם אהבת לומדיה. רגילים לומר כי מי שאינו עוסק בלימוד, על כל פנים יש בו את המעלה של מוקיר רבנן. אולם אין זה מדויק. מוקיר רבנן היא דרגה בפני עצמה, גם אצל אלו שכל ימיהם עמלים על התורה. ידוע כי מרן זצ"ל היה מסודר בלימודו, דבר דבור על אופניו, כרבי מאיר בשעתו, שהגמרא אומרת שנתקיים בו "ועפעפיך יישירו דרכיך" ועל כן הותר לו לכתוב מגילה שלא מתוך הכתב. השעון היה הסדרן. אולם אהבה דוחקת את הבשר, ואהבתו הגדולה להפצת תורה ולמצוקתן של הבריות דחקה בו לפנות זמן ומקום לענייני הכלל, מבלי להסיח את הדעת מתלמודו. כמה בכה בפני הגאון הרב שיינברג, ראש ישיבת תורה אור, שיתפלל עליו שיצליח להשכיל בלימודו.
לפני שנים רבות, בעת שכיהן כרבה של תל אביב, הוזמן מרן לדבר בכינוס תורה שבעל פה במוסד הרב קוק בירושלים. מפאת שיבוש הזמנים, הגיע מרן אל בית מדרשנו במרכז הרב בסדר אחר הצהריים וישב ללמוד. ניגש אליו הרב יהודה חזני זצ"ל, ושאל: אולי הרב יסכים להעביר לנו שיעור. הרב שאל במה עוסקים, אמרו לו: מסכת שבת. זמן קצר לאחר מכן החל מרן לומר שיעור במשך למעלה משעה על אחת הסוגיות הנלמדות.
עיסוקו לא רק בהלכה ובפוסקים, סיפר לי בשעתו אחד ממקורביו שליט"א, כי בזמן מהזמנים, שעה שאינה יום ואינה לילה, מצא את מרן מעיין באחד מספרי הנסתר. לכשהבחין בו, רמז לו שישתוק ולא יספר על כך לאיש. בדור שלנו שהנסתר נהפך לנגלה, והנגלה כמעט נסתר, צריך לדעת את הליכותיהם של גדולי ישראל, גדולי האומה, שהנגלה – נגלה, והנסתר נשאר נסתר.
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". ביארו המפרשים, היאך אפשר שלא לדעת את יוסף, המשביר הגדול, היועץ החכם, אין חכם ונבון כמוך? כנראה, דווקא מפני מעלתו הגדולה, שאינה מצויה, יכולה היא שתיווצר תחושה כי היה זה דמיון ולא מציאות. ועל כן בני הדור שזכו וראו, עליהם לספר ולהעביר לדורות הבאים כי אכן מציאותו של יוסף היא מציאות קיימת, שצמחה וגדלה מתוך לימוד תורה בדוחק ובעוני, בשנים של עמל, באהבתה תשגה תמיד. אם ייתן איש את הון ביתו באהבה שאהב מרן זצ"ל את התורה, בוז יבוזו לו.
"שלך גדול משלהם", שאתה מיטיב את הנרות. הנשיאים השתתפו בטקס רב משמעות, חנוכת המשכן, אירוע עצום. ואילו אהרן עסק בעבודה היומיומית, השגרתית לכאורה, בלי צלצלי שמע. ופעמים שאדם תיחלש דעתו כביכול מחוסר הערכה לעבודתו. אמר לו הקב"ה לאהרן, שלך גדול משלהם - דף ועוד דף, יום ועוד יום. מרן זצ"ל לא התחיל בשידורי לווין, הכלים המודרניים של היום לא היו. עבודת הקודש שלו הייתה עבודה של "בכתף יישאו", ולא רק בעבודה של "זמירות היו לי חוקיך". הוא כיתת רגליו מבית כנסת לבית כנסת, גם עם פשוטי עם, וזכה לקומם לא רק את יהדות ספרד, אלא את העניין של הלכתא בכללותו.
שנים רבות היה אבי מורי זצ"ל בקשר עם מרן, מאז שבתם יחד בבית הדין הרבני בירושלים, ולאחר מכן בבית הדין הגדול, ובתקופת הרבנות הראשית. סיפר לנו מרן, כי אבי מורי זצ"ל לקח ממנו ספר בהשאלה ולאחר זמן החזירו, כשניכר בו העיון והשימוש. ואמר לו מרן: הנך פטור מנזקי הספר, כי היא מתה מחמת מלאכה...
מרן חיבב את הישיבה ותלמידיה. באחת הפעמים בערוב ימיו, טרח ובא ליום האזכרה לאבי מורי זצ"ל וספד לו ארוכות, דיבר על תפקידם של לומדי תורה לרדת אל העם, והוסיף: נפוליאון אמר לחייליו בצבא צרפת כי מי שלא שואף להיות גנרל, שלא יהיה חייל. וכך גם בתורה, יש לשאוף לגדלות בתורה, להיות מגדולי הדור. ובתוך דבריו אמר כי הרב שפירא זצ"ל היה חתיכא דאורייתא, ונאים הדברים למי שאמרם. והוא הביטוי האמיתי שמשקף באמת את אישיותו ותוקפו של מרן זצ"ל. חתיכא דאורייתא, אהבת תורה ולומדיה.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, ויפרוס סוכת שלום, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
