ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
משה מדבר מספר פעמים אל בני-ישראל ובפרשת שמות נאמר: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וייקדו וישתחוו". ואילו בפרשתנו (ו, א): "לכן אמור לבני ישראל... והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם מורשה", ומיד : "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"
ומה נשתנה ביחס העם אל דברי משה מהפעם הראשונה לפעם השנייה?
פירוש מקורי נאמר בחז"ל (מכילתא דרשב"י פרשת בא) "היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה", דהיינו כששמעו כי נדרשת מהם איזו תביעה רוחנית-ערכית, לא האמינו בני ישראל ביכולתם לכך, בני ישראל נבהלו מ"והייתי לכם לאלוקים" – "וידעתם כי אני ה'", לא היה להם אמון עצמי ביכולתם לקבל עול מלכות שמיים.
ומוסברים הדברים ברוח נוספת בספר "משך-חכמה": הנפש המשועבדת עסוקה בהישרדות פיזית ונפשית ואינה מסוגלת לקלוט בשורות עתידיות ועל כן, את הבשורה העתידית של "והבאתי אתכם אל הארץ" להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" לא היה כוח בנפשם לעמוד בכך.
וההשלמה למהלך זה, מבואר ב'עין-אי"ה' ברכות (א, קיד) שההבטחה שייצאו ברכוש גדול, הייתה כדי לרומם את רוח העם ולהרגילו בדברים גדולים, על מנת שיפנימו את גודל מעלתם, השפע הגשמי בא לבטא את היכולת של בני ישראל שברוב קדושתם ודיבוקם בה', לא יהווה הצד החומרי כגורם מפריע בעבודת ה', כי המהות הרוחנית היא שנותנת את קולה ומנווטת את מהלך החיים בישראל (ועי' בזה בעין אי"ה למסכת ביכורים 'ארץ זבת חלב ודבש').
הרכוש החומרי, הכישרונות הכלכליים והמדעיים, אינם תכלית לעצמם, אלא רק אמצעי לרומם את העם הנתון במצרי מצרים, על מנת שיוכלו להלך בגדולות בעבודת ה' ולא בנפש שפלה. בני ישראל עדיין לא הפנימו את מעלתם כעם הנבחר וכך מבאר ה'אבן-עזרא' את הסיבה שבני ישראל פחדו כשמצרים רודף אחריהם, על אף שיצאו ממצרים בשרשרת ניסית שמעל הטבע, ומבאר האבן עזרא כיון שהיו בשנות שפל במצרים, אמנם זכו ליציאה פיזית, אבל, בנפשם עדיין הרגישו כעם שעדיין יש בו שעבוד. אי אפשר להשתחרר מנפש שפלה בתהליך אחד ומיידי.
וכך מבאר בעל ה'שפת אמת' (תרנ"ט) את המובא לעיל: "'ולא שמעו אל משה' - שהיה קשה להם לפרוש מעבודה זרה", והדברים אינם מבוארים דיים האם עם המובטח לצאת מהגלות יעדיף את העבודה זרה? ומבאר שם שזו מהות הגלות - חוסר היכולת לשמוע, משקף את העבדות והשעבוד של האדם, כפי שחז"ל אמרו (ב"ק פה) "חרשו - נותן לו דמי כולו". כי שמיעה היא לא רק שמיעת האוזן אלא גם קבלת הדברים.
וכאשר נבין בתוכנו את משמעות הגאולה, את הכמיהה להשתחרר מעול הגויים שעל צווארנו, הרי גם שטענת משה "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" היא נטולת בסיס, וזה המפתח לשבור עול הגויים מעל צווארנו במהרה בימינו, להמשך וגמר גאולתם של ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











