ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
משה מדבר מספר פעמים אל בני-ישראל ובפרשת שמות נאמר: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וייקדו וישתחוו". ואילו בפרשתנו (ו, א): "לכן אמור לבני ישראל... והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם מורשה", ומיד : "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"
ומה נשתנה ביחס העם אל דברי משה מהפעם הראשונה לפעם השנייה?
פירוש מקורי נאמר בחז"ל (מכילתא דרשב"י פרשת בא) "היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה", דהיינו כששמעו כי נדרשת מהם איזו תביעה רוחנית-ערכית, לא האמינו בני ישראל ביכולתם לכך, בני ישראל נבהלו מ"והייתי לכם לאלוקים" – "וידעתם כי אני ה'", לא היה להם אמון עצמי ביכולתם לקבל עול מלכות שמיים.
ומוסברים הדברים ברוח נוספת בספר "משך-חכמה": הנפש המשועבדת עסוקה בהישרדות פיזית ונפשית ואינה מסוגלת לקלוט בשורות עתידיות ועל כן, את הבשורה העתידית של "והבאתי אתכם אל הארץ" להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" לא היה כוח בנפשם לעמוד בכך.
וההשלמה למהלך זה, מבואר ב'עין-אי"ה' ברכות (א, קיד) שההבטחה שייצאו ברכוש גדול, הייתה כדי לרומם את רוח העם ולהרגילו בדברים גדולים, על מנת שיפנימו את גודל מעלתם, השפע הגשמי בא לבטא את היכולת של בני ישראל שברוב קדושתם ודיבוקם בה', לא יהווה הצד החומרי כגורם מפריע בעבודת ה', כי המהות הרוחנית היא שנותנת את קולה ומנווטת את מהלך החיים בישראל (ועי' בזה בעין אי"ה למסכת ביכורים 'ארץ זבת חלב ודבש').
הרכוש החומרי, הכישרונות הכלכליים והמדעיים, אינם תכלית לעצמם, אלא רק אמצעי לרומם את העם הנתון במצרי מצרים, על מנת שיוכלו להלך בגדולות בעבודת ה' ולא בנפש שפלה. בני ישראל עדיין לא הפנימו את מעלתם כעם הנבחר וכך מבאר ה'אבן-עזרא' את הסיבה שבני ישראל פחדו כשמצרים רודף אחריהם, על אף שיצאו ממצרים בשרשרת ניסית שמעל הטבע, ומבאר האבן עזרא כיון שהיו בשנות שפל במצרים, אמנם זכו ליציאה פיזית, אבל, בנפשם עדיין הרגישו כעם שעדיין יש בו שעבוד. אי אפשר להשתחרר מנפש שפלה בתהליך אחד ומיידי.
וכך מבאר בעל ה'שפת אמת' (תרנ"ט) את המובא לעיל: "'ולא שמעו אל משה' - שהיה קשה להם לפרוש מעבודה זרה", והדברים אינם מבוארים דיים האם עם המובטח לצאת מהגלות יעדיף את העבודה זרה? ומבאר שם שזו מהות הגלות - חוסר היכולת לשמוע, משקף את העבדות והשעבוד של האדם, כפי שחז"ל אמרו (ב"ק פה) "חרשו - נותן לו דמי כולו". כי שמיעה היא לא רק שמיעת האוזן אלא גם קבלת הדברים.
וכאשר נבין בתוכנו את משמעות הגאולה, את הכמיהה להשתחרר מעול הגויים שעל צווארנו, הרי גם שטענת משה "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" היא נטולת בסיס, וזה המפתח לשבור עול הגויים מעל צווארנו במהרה בימינו, להמשך וגמר גאולתם של ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
