למה זינק הרב עובדיה ממיטתו? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
הרב עובדיה יוסף

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
נח

153

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בשבוע הבא, ג' במרחשוון, יחול יום ההילולא של הראשון לציון ומשיב עטרת יהדות ספרד ליושנה, שר התורה הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הרב כבר בצעירותו הפך לאגדה של תורה, ושיטתו ההלכתית, פסקיו, והמהפכה התורנית שעשה יוסיפו להדהד עוד שנים רבות בדברי ימי עם ישראל.
ובכל זאת, מסופר על הרב, שיום ב' ניסן תשמ"ג היה יום קשה ומורכב בחייו. היה זה יום אחד לאחר תום כהונתו כרב הראשי לישראל. הרב שב מתפילת שחרית, והתיישב לכתוב תשובה הלכתית. הוא טיפס על הסולם, כדי ליטול ספר מאחד המדפים הגבוהים, ובירידתו דילג בטעות על אחד השלבים, נפל ושבר את ידו.
וכך התיישב הרב על הכורסא בביתו, כשידו מגובסת, והוא עצוב מאוד. עד עתה, כרב ראשי לישראל היה עסוק מאוד בעניינים חשובים רבים, והנה הוא יצא לפנסיה כפויה (בגיל 62!) ממשרתו, וחלל גדול נפער בחייו. נותרו לו כתיבת הספרים התורניים, ופסיקת ההלכה שכה אהב, אך כעת שנפל ונשברה ידו, גם את זה אין ביכולתו לעשות, והוא חש לרגע שתם פרק העשייה המשמעותית בחייו.
'אולי כעת הגיע הזמן שאחרים יעשו במקומי', הרהר בקול, ובקש מילדיו לבטל את כל השיעורים וההרצאות התורנית, שהיה אמור לשאת ברחבי הארץ במהלך השבועות הקרובים. וכך נרדם הרב, כשהוא עצוב ומדוכדך מאוד.
והנה, לא עברה מחצית השעה, והרב זינק ממיטתו בחיות ושמחה עצומה. הוא ביקש מבני ביתו להחזיר את כל השיעורים ללו"ז שלו, ואם אפשר אף להוסיף וליזום שיעורים תורניים רבים.
למראה תמיהתם העצומה על השינוי הפתאומי שחי בו, הוא סיפר להם את הסיפור המדהים הבא:
בחלומי זכיתי ואראה מראות אלוקים. אני יושב בביתי, ולפני מונח אחד מספרי. והנה, נכנס הביתה רבנו יוסף חיים, 'הבן איש חי', ופניו מאירות ושמחות. הבן איש חי נוטל את ספרי, מעלעל בו, ואומר לי – זה טוב מאוד. אולם, דע לך, בשמיים שמחים הרבה יותר משיעורי התורה והפצת התורה שאתה עושה.
ואכן הרב המשיך לכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר, להפיץ תורה ולקרב במתק שפתיו יהודים רבים, ומתוך כך לחולל מהפכה תורנית עצומה ועוד ועוד (לפי הספר 'בית יוסף' עמ' 355-6).
מעבר לכך שסיפור זה מלמד עד כמה יקר וחשוב בעיני ה' הפצת התורה וקירוב רחוקים, הוא גם נוגע בנקודה חשובה ויסודית בחיי כל אחד ואחת מאיתנו. אפילו הרב עובדיה יוסף, שהיה גדול לדור ולדורות, חווה רגעי משבר ותהה לעצמו – מהי משימת חייו כרגע.
והרי כל אדם חווה זאת לעיתים, נתקל בחסימה בדרכו, ושואל את עצמו – מה כעת?
מהרב יוסף שוורץ זצ"ל, המכונה ה'סבא מנתניה', שמעתי כמה פעמים בעת משבר וקושי את המשפט שהיה מורגל על לשונו "הקדוש ברוך הוא סוגר דלת ופותח חלון".
הרב עובדיה, בעוצם גדולתו, זכה שיהיה לו ממש גילוי שמיימי שיורה לו את הדרך בה יצעד, ואילו לנו הקטנים אין גילוי כה ברור, אך באמת גם לנו יש תמיד משימה מאת ה' שרק אנו יכולים לעשותה. עלינו להקשיב לאותה משימה, להיענות לה, והיא תיתן לנו שמחה, משמעות וסיפוק בחיים.
ואם תשאלו – מה המשימה שלנו? התשובה היא – המשימות שנפתחות כרגע לפנינו, ואנו יכולים לתרום, לעשות טוב ולקדם את הופעת ה' בעולם דרכם.
ובעצם, כך היה כביכול גם בפרשתנו. הפרשה הקודמת מסתיימת כביכול ב'משבר' של ה' ביחס לעולם "וינחם ה' כי עשה את האדם... ויתעצב אל ליבו. ויאמר ה' אמחה את האדם...". העולם כביכול הגיע למבוי סתום. עצב ויאוש. הדלת נסגרה. אבל אז נפתח חלון – נח מוצא חן בעיני ה', והוא מצטווה לבנות תיבה, ולבנות ממנה עולם חדש.
בתחילה זו רק תיבה, עולם קטן ומיניאטורי, שוודאי לא שווה לעולם הגדול והעצום שהיה קודם, אך מעולם קטן זה יצמח שוב העולם הגדול. נח נתבע לשנה עמוסה וקשה של המון משימות והתרוצצויות של האכלת כל מין ומין מבעלי החיים בזמן המדויק, אך דווקא הקשבתו בתמימות לדבר ה', הביאה חיים חדשים לעולם.
גם אחרי החורבן הגדול, מתגלות משימות חדשות, וצומח עולם חדש מלא משמעות.
בימים אלה, ימי מלחמה, עת לצערנו נופלים חללים רבי הי"ד, כולנו חווים הן ברמה הכללית והן ברמה הפרטית קושי וכאב, ולעיתים דלתות נסגרות, נתפלל בעזרת ה' שנזכה לראות את החלונות הנפתחים לפנינו, להיכנס בהם ולשמוח בהם, ומתוך כך למלא את משימות חיינו, ולהאיר את אור ה' בעולם!

הרב נתנאל יוסיפון

ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.

שיחות לחג החנוכה
החושך המאיר
כסלו תשע"ד
בא
איך מזהים משיח שקר?
כ"ט טבת תשפ"ה
ואתחנן
מי גוזר ומי מקיים?
תשע"ג
שבועות
אל תשתמש בשמות קדושים!
סיון תשפ"ו

הרב עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף
בית יוסף להבה
הראשל"צ הרב יצחק יוסף
13 דק'
הרב עובדיה יוסף
דור דור ומנהיגיו
הספד באזכרה במלאות השבעה לרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב ברוך דב פוברסקי | ט' חשוון תשע"ד
הרב עובדיה יוסף
לזכרו של הרב עבדיה זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | תשע"ד
39 דק'
הרב עובדיה יוסף
הספד על הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל
הרב שאול דוד בוצ'קו | תשע"ד

הרב עובדיה יוסף

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג חיים שטיינר
הרב מרדכי הוכמן
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב אליהו ברין
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז