ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
("שמונה פרקים")
הצורך בפירוש
כְּבָר בֵּאַרְנוּ בִּפְתִיחַת זֶה הַחִבּוּר•, מָה הַסִּבָּה אֲשֶׁר הֵנִיעָה הַמְחַבֵּר• לִקְבֹּעַ זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא• בְּזֶה הַסֵּדֶר•, וְזָכַרְנוּ גַּם כֵּן גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת בְּזֹאת הַמַּסֶּכְתָּא. וּכְבָר יִעַדְנוּ• פְּעָמִים בְּמַה שֶּׁקָּדַם מִזֶּה הַחִבּוּר, שֶׁנְּדַבֵּר בְּזֹאת הַמַּסֶּכְתָּא בְּעִנְיָנִים מוֹעִילִים, וְשֶׁנַּאֲרִיך בָּהּ• קְצָת אֲרִיכוּת. מִפְּנֵי שֶׁהִיא, אַף עַל פִּי שֶׁתֵּרָאֶה מְבֹאֶרֶת, קַלָּה לְהָבִין - הִנֵּה הַמַּעֲשֶׂה בְּמַה שֶּׁכָּלוּל בָּהּ• אֵינוֹ קַל עַל כֹּל בְּנֵי הָאָדָם, וְגַם לֹא כֹּל עִנְיָנֶיהָ מוּבָנִים מִבְּלִי פֵּרוּשׁ מַסְפִּיק, עִם הֱיוֹתָהּ• מְבִיאָה לִשְׁלֵמוּת רַבָּה וְהַצְלָחָה אֲמִתִּית. וּמִפְּנֵי זֶה רָאִיתִי לְהַרְחִיב בָּהּ הַדִּבּוּר.
אבות מביאה לחסידות ונבואה
וּכְבָר אָמְרוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא• - לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת•" (בבא קמא ל.). וְאֵין אֶצְלֵנוּ מַעֲלָה לְמַעְלָה מִן הַחֲסִידוּת אֶלָּא הַנְּבוּאָה, וְהִיא הַמְבִיאָה אֵלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ" (עבודה זרה כ:). הִנֵּה הִתְבָּאֵר מִדִּבְרֵיהֶם, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה בְּמוּסְרֵי זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא• מֵבִיא אֶל הַנְּבוּאָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת חֵלֶק גָּדוֹל מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת•, וְהִנְנוּ עֲתִידִים לְבָאֵר• אֲמִתַּת דָּבָר זֶה.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
17 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ט'
18 - הקדמה
19 - פרק א'
טען עוד
וְרָאִיתִי לְהַקְדִּים, קֹדֶם שֶׁאַתְחִיל בְּפֵרוּשׁ הֲלָכָה הֲלָכָה•, פְּרָקִים מוֹעִילִים, יֻשְּׂגוּ לָאָדָם מֵהֶם הַקְדָּמוֹת, וְיִהְיוּ לוֹ גַּם כֵּן כְּמַפְתֵּחַ לְמַה שֶּׁאָנוּ עֲתִידִים לְפָרֵשׁ. וְדַע, כִּי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אוֹתָם בְּאֵלּוּ הַפְּרָקִים, וּבְמַה שֶּׁיָּבוֹא מִן הַפֵּרוּשׁ, אֵינָם עִנְיָנִים שֶׁחִדַּשְׁתִּים אֲנִי מֵעַצְמִי, וְלֹא פֵּרוּשִׁים שֶׁבְּדִיתִים•, אֶלָּא הֵם עִנְיָנִים מְלֻקָּטִים מִדִּבְרֵי הַחֲכָמִים, בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבַתַּלְמוּד וְזוּלָתוֹ מֵחִבּוּרֵיהֶם•, וּמִדִּבְרֵי הַפִּילוֹסוֹפִים גַּם כֵּן, הַקְּדוּמִים וְהַחֲדָשִׁים, וּמֵחִבּוּרֵי הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם. וּשְׁמַע הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ•. וְאֶפְשָׁר שֶׁאָבִיא לִפְעָמִים• מֵימְרָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא לְשׁוֹן סֵפֶר מְפֻרְסָם, וְאֵין בְּכֹל זֶה רָע, וְאֵינִי מִתְפָּאֵר בְּמַה שֶּׁאֲמָרוֹ מִי שֶׁקָּדַם, לְפִי שֶׁאֲנִי כְּבָר הוֹדֵיתִי בָּזֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֶזְכֹּר•: אָמַר פְּלוֹנִי, אָמַר פְּלוֹנִי, שֶׁזּוֹ אֲרִיכוּת אֵין תּוֹעֶלֶת בָּהּ; וְאֶפְשָׁר, לִפְעָמִים, שֶׁשֵּׁם הָאִישׁ הַהוּא יַכְנִיס בְּלֵב מִי שֶׁאֵין תְּבוּנָה בּוֹ - שֶׁזֶּה הַדָּבָר נִפְסָד•, וְיֵשׁ בּוֹ תּוֹךְ רַע שֶׁלֹּא יֵדָעֵהוּ. וּמִפְּנֵי זֶה רָאִיתִי שֶׁלֹּא לִזְכֹּר הָאוֹמֵר, הוֹאִיל וְכַוָּנָתִי שֶׁתֻּשַּׂג הַתּוֹעֶלֶת לַקּוֹרֵא, וְשֶׁנְּבָאֵר לוֹ הָעִנְיָנִים הַצְּפוּנִים בְּזֹאת הַמַּסֶּכְתָּא.
וְהִנְנִי מַתְחִיל עַתָּה בִּזְכִירַת הַפְּרָקִים אֲשֶׁר רָאִיתִי לְהַקְדִּימָם הֵנָּה לְפִי כַּוָּנָתִי, וְהֵם שְׁמוֹנָה פְּרָקִים.
___________________________________
פְתִיחַת זֶה הַחִבּוּר - הקדמת הרמב"ם לשישה סדרי משנה. הַמְחַבֵּר - רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה. זֹאת הַמַּסֶּכְתָּא - מסכת אבות. בְּזֶה הַסֵּדֶר - במקומה בסדר נזיקין. יִעַדְנוּ - הבטחנו. שֶׁנַּאֲרִיך בָּהּ - לפרשה. הַמַּעֲשֶׂה בְּמַה שֶּׁכָּלוּל בָּהּ - לקיים את ההדרכות שבמסכת אבות. עִם הֱיוֹתָהּ - של מסכת אבות. מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא - מי שרוצה להיות במדרגת חסיד. לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת - יקיים את הנאמר במסכת אבות. הַמַּעֲשֶׂה בְּמוּסְרֵי - המקיים את ההדרכות שבמסכת. מִמַּעֲלוֹת הַמִּדּוֹת - רק מי ששלם במידותיו יכול להיות נביא. עֲתִידִים לְבָאֵר - פרק ז' ב'שמונה פרקים'. הֲלָכָה הֲלָכָה - משנה אחר משנה. שֶׁבְּדִיתִים - שהמצאתי לבדי. וְזוּלָתוֹ מֵחִבּוּרֵיהֶם - שאר ספרי חכמינו עד ימי הרמב"ם. מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ - אף אם מדובר בגוי או אדם שאינו הגון. שֶׁאָבִיא לִפְעָמִים - בלא לציין את מקור הדברים. אֶזְכֹּר - אזכיר. שֶׁזֶּה הַדָּבָר נִפְסָד - מכיוון שהאומר הוא אדם שלילי, מן הסתם דבריו אינם נכונים.
ביאורים
מסכת אבות היא ייחודית ושונה באופן מהותי משאר המסכתות. השוני שלה מתבטא בשני פנים:
א. קושי - מסכת אבות יכולה להטעות את הלומד במבט ראשון. היא נראית קלה ופשוטה להבנה. אין עליה גמרא עם דיונים מפולפלים וכן אין בה מחלוקות. אך באמת ישנם שני קשיים שעומדים מול הלומד; 1. חוסר הבנה - המושגים שבה משתמשים חכמינו אינם מובנים. ענווה, גבורה ועולם הבא למשל, הם מושגים שעומדים בתשתית עבודת ה' שלנו, אך במקרים רבים אין אנו מבינים לעומק את משמעותם. 2. קושי ביישום - גם אדם שמבין את מושגי היסוד עדיין מתקשה ליישם ולממש אותם בחיים שלו. מסכת אבות מציבה לפנינו ערכים עליונים ומרוממים, אך הגשמת הרעיונות בחיי המעשה היא מלאכה קשה מאוד.
ב. חשיבות - כל המסכתות מלמדות את האדם איך לקיים מצוות. איך לקדש אישה או כמה צריך לשלם אם האדם הזיק את חבירו. לעומת זאת מסכת אבות אינה עוסקת רק בפרטי המצוות אלא מביאה את האדם ל"שלמות רבה ולהצלחה אמיתית". היא אינה עוסקת בפרטים אלא בכיוון הרוחני שצריך להדריך את האדם. מסכת אבות תובעת מהאדם להשתנות מבפנים . לתקן את מידותיו ולעמול בלימוד התורה ובדבקות בתלמידי חכמים. לכן אדם יכול להגיע לדרגה הגבוהה ביותר ביהדות, שהיא החסידות שהיא השער לנבואה, רק אם מממש בחייו את הדרכותיה של מסכת אבות.
שתי סיבות אלו הובילו את הרמב"ם להרחיב בפירוש שלו למסכת אבות ואף לכתוב הקדמה שתהווה שער כניסה לעולם פנימי של תיקון הנפש ותתווה תפיסת עולם לעבודת המידות.
גם המתוקנים שבחכמי אומות העולם עסקו בתיקון המידות. הרמב"ם מחדש שאומנם התורה ודברי חז"ל הם המדריכים הראשיים לתיקון הנפש, אך יתכנו גם חכמים מאומות העולם שדבריהם בנושא זה מכוונים לדרכה של תורה ולכן אין הוא נמנע מלהביאם ולהעשיר את חיבורו מדבריהם.
הרחבות
מהי התכלית של עבודת המידות?
הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא - לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת. התורה ציותה על תיקון המידות בפסוק "והלכת בדרכיו" [דברים כח, ט]. "להידמות בפעולות הטובות והמידות החשובות שיתואר בהם האל יתעלה" [ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ח]. החשיבות של מידות טובות אינה מסתכמת בתיקון החברה אלא בהזדהות עם מידות ה'. אנו נדרשים להנהיג את העולם האישי שלנו באותה הדרך שבה ה' מנהיג את עולמו (להרחבה: מורה נבוכים ג, נד). לכן, מסכת אבות אינה עוסקת במוסר אנושי פשוט, אלא בדביקות בה' הסוללת את הדרך לנבואה.
איך אפשר לשלב חכמות של גויים בלימוד תורה?
אֶלָּא הֵם עִנְיָנִים מְלֻקָּטִים מִדִּבְרֵי הַחֲכָמִים... וּמִדִּבְרֵי הַפִילוֹסוֹפִים גַּם כֵּן. "היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם" [בראשית רבה א, א]. העולם בכללו אינו זר לתורה, ולכן גם השכל האנושי יכול לתרום להבנתה, ויש מקום לפרש את התורה על פי חכמות הגויים. אמנם, צריך לברור היטב את האוכל מן הפסולת ולכן רבים מגדולי ישראל נמנעו ממלאכה זו (להרחבה: מאמר המחשבות, 'אדר היקר', הרב קוק). גם הרמב"ם העיד על עצמו שהשתמש בחכמות הגויים רק בתור "רקחות, טבחות ואופות, להראות העמים והשרים את יופיה (של התורה)" [איגרת לחכמי לוניל].
שאלות לדיון
הרמב"ם אומר שמסכת אבות מביאה להצלחה אמיתית. לפי אלו קריטריונים אתה מגדיר הצלחה או אנשים מצליחים?
עד כמה נושא הנבואה וחסרונה מעסיק אותנו כחברה? מה אפשר לעשות כדי שנשוב ונזכה לה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
