ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. מעיקר הדין יש להמתין שש שעות מלאות, אם רוצה לאכול חלב אחרי בשר.
ב. יש נוהגים שלא להמתין שש שעות מלאות אלא רוב שש או שלש שעות או שעה, ואף על פי שראוי להחמיר, יש על מי לסמוך.
ג. יש מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות, כגון חולה שרפואתו בחלב, או נערים חלשים שצריכים חלב על מנת להתחזק וכדומה.
המתנה בין בשר לחלב
בגמרא מסופר שמר עוקבא אמר על עצמו שהוא 'חומץ בן יין' לגבי אביו, לפי שאביו המתין אחרי אכילת בשר יום שלם ורק אחר כך אכל גבינה, ואילו הוא המתין רק מסעודה לסעודה.
הראשונים חלוקים מהו מסעודה לסעודה:
1. עקירת שולחן- כמה ראשונים סוברים שאחר שבירך ברכת המזון והוריד מהשולחן את המאכלים הבשריים, לא צריך להמתין עוד אלא יכול מיד לאכול חלבי, מפני שברכת המזון היא סוף הסעודה ומה שאחריה נחשב סעודה חדשה.
2. סעודת שחרית לסעודת ערבית - לעומתם, ראשונים רבים סוברים שיש להמתין שש שעות. שיעור זה הוא כמו השיעור שבין סעודת שחרית לסעודת ערבית באופן שהיה מצוי בד"כ1.
הכרעת רוב הפוסקים להמתין שש שעות שלמות וכך ראוי לנהוג לכתחילה2. אמנם מי שמנהג אבותיו בזה שונה יש לו על מי לסמוך לפי שמצאנו בזה עוד שלש שיטות.
- המתנת שעה אחת: כמה ראשונים כתבו לעשות פשרה בין שתי השיטות בהסבר מהו 'מסעודה לסעודה', הפשרה היא שלא לאכול מיד אלא להמתין שעה. רמ"א הביא דעה זו בהלכה3.
- המתנת שלש שעות: מנהג חלק מהיהודים יוצאי גרמניה להמתין רק שלש שעות. בפוסקים הובא לימוד זכות עליהם, שסברו שחשבון השעות הוא לפי שעות זמניות, לכן בחורף שהימים קצרים ממתינים פחות והשוו בזה את הקיץ לחורף וכך הגיעו להמתנת שלש שעות4.
- המתנת רוב שעה שישית: יש שנהגו להמתין רק חמש שעות ורוב השעה השישית ולא כולה. מקורם הוא במאירי שכתב שצריך לשהות 'שש שעות או חמש'. ויש שרצו לדקדק כן גם ברמב"ם5.
מתי אין צורך להמתין שש שעות
למרות האמור לעיל, מצאנו כמה מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות:
1. חולה- בשו"ת חתם סופר כתב שחולה שרפואתו היא בשתיית 'מי חלב', אין צריך להמתין שש שעות אלא יברך ברכת המזון ואחר שעה ישתה ובערוך השולחן הוסיף שאף נערים כחושים שצריכים לשתות חלב על מנת להתחזק מספיק להם להמתין שעה2.
2. לועס לתינוק - הסיבה שממתינים שש שעות נתונה במחלוקת, יש אומרים מאחר ובשר נשאר בשיניים עד שש שעות, ויש אומרים שהטעם נמשך בפה שש שעות. אחת הנפקא מינות למחלוקת זו היא במי שלועס בשר כדי לרכך אותו לתינוק, שמאחר ולא בלע אותו אין לחשוש לטעם, אבל לבשר בין השיניים יש לחשוש.
למעשה פסק השו"ע לחשוש לשני הטעמים ולכן להחמיר גם בלועס לתינוק. אולם, הפתחי תשובה כתב שאם לעס תבשיל בשרי (ולא בשר ממש) לא צריך להמתין שהרי אין חשש שתקוע בשר בין השיניים, אמנם דעת הפרי מגדים להחמיר בזה מטעם 'לא פלוג'6.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











