ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ענה הבן במשפט חד ונוקב – 'סיפורים של צדיק גוזר והקב"ה מקיים איני יכול לספר על אבי, אבל יכול אני לספר סיפורים רבים על הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מקיים'.
בעומק, שני הפתגמים כרוכים זה בזה, ושופכים אור על עבודת התפילה של כל יהודי, שהצדיק מביאה לשלימותה. היכולת של הצדיק לגזור על הקב"ה (כביכול), בנויה על כך שהוא מבטל עצמו לגזירותיו של הקב"ה. "בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (אבות ב,ד).
בפרשה שלנו מתבארים הדברים. "ואתחנן אל ה'". "אין חינון בכול מקום אלא לשון מתנת חינם". אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם..." (רש"י). הצדיק פונה אל ה' ממקום נפשי של ביטול. אין הוא בא ומנופף במעשיו הטובים, ותובע את המגיע לו, אלא חש שהכול מתנת חינם. גם 'גזירות', כידוע, הם המצוות שאין להם טעם, והאדם מקיימם מתוך ביטול לדבר ה', לכן הבקשה מה' תלויה ביכולת לשמוע לגזירותיו.
זה גם היסוד לדברי המדרש על כך שמשה התפלל באותו הפרק "חמש מאות וחמישה עשר פעמים, שנאמר 'ואתחנן', ואתחנן בגימטריה כך הוא". (ואתחנן בגימטריה 515, וזו היא גם הגימטריה של המילים 'שירה' ו'תפילה', וגם... שם עירנו 'נתניה', שמעתי מידידי ר' שלום עזרן הי"ו, מנהל בי"ס שפירא).
לאחר אותם חמש מאות וחמישה עשר תפילות לא נענה משה, מפני שבשביל להיענות היה עליו להתפלל עוד תפילה אחת, התפילה החמש מאות ושישה עשר, אלא שהקב"ה גזר עליו לא להתפלל את אותה תפילה נוספת, שנאמר "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".
התחושה שמותיר בנו המדרש היא תחושה חשובה מאד לכל מתפלל. חשובה אבל מורכבת. בעצם, אומרים לנו, דע לך אין תפילה שלא נענית, אם לא נענית כנראה שלא התפללת מספיק. אולי, אם היית מתפלל עוד תפילה אחת בלבד, זו הייתה התפילה המכרעת ותפילתך הייתה נענית. ואכן, יש מגדולי ישראל שהשתיתו את אמירותיהם בענייני התפילה על תחושה זו.
יתר על כן – יש שהוסיפו, שגם אם תפילותיו של אדם אחד לא הספיקו ולא נענו, הרי אין תפילתו של אדם הולכת ריקם, והיא עתידה להצטרף לתפילותיהם של אחרים, ולהשפיע טוב בעולם.
מורכב לחיות בתחושה זו, כי היא מעצימה את תחושת הביטול. דומה הדבר למי שמטפס על הר, וכל גבנון במדרון נדמה לו כפסגת ההר, אך כשהוא מגיע לראש הגבנון, נגלה לו לפתע קטע נוסף מההר, וכך הוא מעפיל והולך, ומתמלא בתחושת חוסר הידע על מיקום הפסגה. כך גם בתפילה, האדם יודע שתפילותיו משפיעות, אך אין הוא יודע את התפילה המכריעה. יתר על כן – אולי תפילותיו מצטרפות הן לתפילות כל הדורות, ורק בהגיע סך מסוים של תפילות ישראל, סך שאין בכוחו של אדם בודד לפעול – תיענה התפילה.
ומכאן, עניינה של התפילה, שיבטל האדם את עצמו לקונו, וכך רצונו הוא רצון קונו, וממילא – כשרצונם הופך לאחד, הרי כשהאדם רוצה דבר מסויים, גם ה' רוצה אותו, ותפילתו נענית.
בתחושה זו אנו מתמלאים, בעת שאנו מקדימים לתפילת שמונה עשרה – 'ה' שפתי תפתח', היכולת להתפלל ולפתוח את השפתיים, מתחילה מה' ולא מאיתנו.
ויהי רצון שיקבל ה' תפילתנו ותפילות כל עמו ישראל ברחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
