ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ימי השובבי"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
כמובן שהבעיה המרכזית היא מסירת חבלי ארץ ישראל לנכרים, ובכל זאת תחושת 'הרצחת וגם ירשת' קשה לכל מי שהמצפון פועם בלבבו.
אולם, מבחינה רוחנית, משהו מהנקודה הזאת מלווה את האנושות משחר בריאתה, ומקנן אצל כל אחד מאיתנו, והתקופה הנוכחית היא הזמן המתאים לתקנו. (אין כוונתי, חלילה, שאנו רוצחים ויורשים ל"ע, אלא שיש קו רוחני משותף המחבר מעשים שלנו לעניין זה. כך מצאנו בחז"ל – "המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים", איננו דנים את המלבין פני חבירו כרוצח, אך יש קו רוחני שמחבר את הלבנת הפנים לרצח).
העוול המרכזי בירושת הנרצח היא שכוחות הטוב מזינים עכשיו את הרשע, ועוזרים לרוע לגדול ולהתפתח. במקביל לכך - בכל פעם שאדם חוטא הוא לוקח כוחות אלוקיים, שהרי כל הכוחות שלנו באים מה', ואיתם פועל נגד האלוקים, וכך הטוב מגדיל את הרוע. באופן דומה - יודעים אנו, שלשקר אין רגליים, אך מה שמעמיד ומחזק אותו זו נקודת האמת המעורבבת בו. כך האמת מזינה את השקר.
זוהי תוצאת שורש החטא בעולם, חטא אדם הראשון. עד לחטא זה, היו הטוב והרע נפרדים זה מזה, וכך הרע היה כלה מן העולם, ואיש לא היה נופל בו. אולם, אכילת עץ הדעת גרמה לרע ולטוב להתערבב, וכך הטוב מזין את הרע וגורם לנפילה ולכשלונות.
בהיסטוריה העולמית מיוצגת עוולה מוסרית זו בנצרות. עד הנצרות היו האמונה בא-ל אחד והאליליות נפרדות זו מזו. ככל שקר שסופו לקרוס כך האליליות עמדה ליפול, והחלה תנועת התגיירות בקרב אצילי רומי (הבולט שבהם – אונקלוס, אחיין הקיסר ומתרגם התורה). באותם שנים, ימי חורבן הבית, ערבבה הנצרות את האליליות באמונה בא-ל אחד, רעיונות יהודיים ורעיונות יווניים, וכך מילאה את החלל הפנוי בתחליף קל וזול וירשה את האליליות. כך ניצוץ האמת שבקרבה האריך את הגלות והשקר ב2000 שנה. אדם יהודי, שבקרבו נשמה יהודית – חלק אלוק' ממעל, הפך לאליל המזין את גלי הרשע והאנטישמיות העולמית.
בתורת הפנימיות מיוצג כשל רוחני זה בפגם הברית. כוחות שהיו יכולים להביא לעולם חיים חדשים ונשמות – חלק אלוק' ממעל, פנו לכיוונים זרים והזינו נפילות וקלקולים.
אולם, ביהדות 'אין יאוש בעולם כלל'. אנו מאמינים ביכולת לתקן את כל הנפילות, ודווקא העובדה שהטוב הוא שמזין ומקיים את הרע, מחזק אותנו באמונה שסוף הטוב לשוב למקומו המקורי והטבעי, ולהביא ברכה לעולם.
אנו מתקנים נקודה זו כל השנה, אולם לפי הפנימיות הזמן ה'מסוגל' ביותר בשנה לתיקון זה הוא בתקופתנו – ימי ה'שובבי"ם (ראשי תיבות של פרשיות השבוע – שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. בשנה מעוברת מתארכת התקופה בשבועיים נוספים – ת"ת – תרומה, תצוה). בפרשיות שבועות אלו יוצאים ישראל ממצריים, וכך בכוחנו לגאול את הטוב מהרוע שאליו נפל.
מבחינת מחזוריות השנה, בתחילת שבועות אלו חל בדרך כלל היום הקצר ביותר בשנה. מהיום הקצר עד ליום השוויון יש 3 חודשים, כך שתקופת השובבי"ם (6 שבועות) היא מחצית מתקופה זו. (ובאמת, בשנה מעוברת, שמבחינה יהודית יש 4 חודשים בין הקצר לשוויון, מתווספים לשובבי"ם 2 שבועות). כלומר, משיא החושך אנו הולכים ומוסיפים אור ומשיבים את הטוב למקומו.
מדהים לגלות, שבתקופה זו מציינים תמיד הנוצרים את חג המולד שלהם (יום השוויון הוא ה21 בדצמבר, והחגא שלהם חלה ב25). כלומר, הם חשים שימי שיא החושך מציינים את הנקודה שמזינה אותם, וכנגדם - אנו מתקנים זאת בדיוק באותה תקופה בימי השובבי"ם.
מדהים לגלות הקבלה נוספת. חכמי הסוד תיקנו גם את תיקון חצות לריפוי נקודה זו. אם נקביל את היממה לשנה, הרי שפסח – יום השוויון היהודי ותחילת הקיץ – התארכות היום, מייצג את הזריחה – תחילת היום. ממילא – טו' בטבת מקביל לחצות הלילה, התאריך בו מתחילים בערך ימי השובבי"ם.
ויהי רצון שנזכה בימים אלה להשיב את הטוב למקומו, ובטוחים אנו בכוחם של ישראל קדושים לתקן הכל, ו'בל ידח ממנו נידח', ואז יאבדו כל אויבינו את נקודת האמת הגנובה בקרבם, ויפלו ויאבדו, ונגאל בגאולה שלימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











