ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ימי השובבי"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
כמובן שהבעיה המרכזית היא מסירת חבלי ארץ ישראל לנכרים, ובכל זאת תחושת 'הרצחת וגם ירשת' קשה לכל מי שהמצפון פועם בלבבו.
אולם, מבחינה רוחנית, משהו מהנקודה הזאת מלווה את האנושות משחר בריאתה, ומקנן אצל כל אחד מאיתנו, והתקופה הנוכחית היא הזמן המתאים לתקנו. (אין כוונתי, חלילה, שאנו רוצחים ויורשים ל"ע, אלא שיש קו רוחני משותף המחבר מעשים שלנו לעניין זה. כך מצאנו בחז"ל – "המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים", איננו דנים את המלבין פני חבירו כרוצח, אך יש קו רוחני שמחבר את הלבנת הפנים לרצח).
העוול המרכזי בירושת הנרצח היא שכוחות הטוב מזינים עכשיו את הרשע, ועוזרים לרוע לגדול ולהתפתח. במקביל לכך - בכל פעם שאדם חוטא הוא לוקח כוחות אלוקיים, שהרי כל הכוחות שלנו באים מה', ואיתם פועל נגד האלוקים, וכך הטוב מגדיל את הרוע. באופן דומה - יודעים אנו, שלשקר אין רגליים, אך מה שמעמיד ומחזק אותו זו נקודת האמת המעורבבת בו. כך האמת מזינה את השקר.
זוהי תוצאת שורש החטא בעולם, חטא אדם הראשון. עד לחטא זה, היו הטוב והרע נפרדים זה מזה, וכך הרע היה כלה מן העולם, ואיש לא היה נופל בו. אולם, אכילת עץ הדעת גרמה לרע ולטוב להתערבב, וכך הטוב מזין את הרע וגורם לנפילה ולכשלונות.
בהיסטוריה העולמית מיוצגת עוולה מוסרית זו בנצרות. עד הנצרות היו האמונה בא-ל אחד והאליליות נפרדות זו מזו. ככל שקר שסופו לקרוס כך האליליות עמדה ליפול, והחלה תנועת התגיירות בקרב אצילי רומי (הבולט שבהם – אונקלוס, אחיין הקיסר ומתרגם התורה). באותם שנים, ימי חורבן הבית, ערבבה הנצרות את האליליות באמונה בא-ל אחד, רעיונות יהודיים ורעיונות יווניים, וכך מילאה את החלל הפנוי בתחליף קל וזול וירשה את האליליות. כך ניצוץ האמת שבקרבה האריך את הגלות והשקר ב2000 שנה. אדם יהודי, שבקרבו נשמה יהודית – חלק אלוק' ממעל, הפך לאליל המזין את גלי הרשע והאנטישמיות העולמית.
בתורת הפנימיות מיוצג כשל רוחני זה בפגם הברית. כוחות שהיו יכולים להביא לעולם חיים חדשים ונשמות – חלק אלוק' ממעל, פנו לכיוונים זרים והזינו נפילות וקלקולים.
אולם, ביהדות 'אין יאוש בעולם כלל'. אנו מאמינים ביכולת לתקן את כל הנפילות, ודווקא העובדה שהטוב הוא שמזין ומקיים את הרע, מחזק אותנו באמונה שסוף הטוב לשוב למקומו המקורי והטבעי, ולהביא ברכה לעולם.
אנו מתקנים נקודה זו כל השנה, אולם לפי הפנימיות הזמן ה'מסוגל' ביותר בשנה לתיקון זה הוא בתקופתנו – ימי ה'שובבי"ם (ראשי תיבות של פרשיות השבוע – שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. בשנה מעוברת מתארכת התקופה בשבועיים נוספים – ת"ת – תרומה, תצוה). בפרשיות שבועות אלו יוצאים ישראל ממצריים, וכך בכוחנו לגאול את הטוב מהרוע שאליו נפל.
מבחינת מחזוריות השנה, בתחילת שבועות אלו חל בדרך כלל היום הקצר ביותר בשנה. מהיום הקצר עד ליום השוויון יש 3 חודשים, כך שתקופת השובבי"ם (6 שבועות) היא מחצית מתקופה זו. (ובאמת, בשנה מעוברת, שמבחינה יהודית יש 4 חודשים בין הקצר לשוויון, מתווספים לשובבי"ם 2 שבועות). כלומר, משיא החושך אנו הולכים ומוסיפים אור ומשיבים את הטוב למקומו.
מדהים לגלות, שבתקופה זו מציינים תמיד הנוצרים את חג המולד שלהם (יום השוויון הוא ה21 בדצמבר, והחגא שלהם חלה ב25). כלומר, הם חשים שימי שיא החושך מציינים את הנקודה שמזינה אותם, וכנגדם - אנו מתקנים זאת בדיוק באותה תקופה בימי השובבי"ם.
מדהים לגלות הקבלה נוספת. חכמי הסוד תיקנו גם את תיקון חצות לריפוי נקודה זו. אם נקביל את היממה לשנה, הרי שפסח – יום השוויון היהודי ותחילת הקיץ – התארכות היום, מייצג את הזריחה – תחילת היום. ממילא – טו' בטבת מקביל לחצות הלילה, התאריך בו מתחילים בערך ימי השובבי"ם.
ויהי רצון שנזכה בימים אלה להשיב את הטוב למקומו, ובטוחים אנו בכוחם של ישראל קדושים לתקן הכל, ו'בל ידח ממנו נידח', ואז יאבדו כל אויבינו את נקודת האמת הגנובה בקרבם, ויפלו ויאבדו, ונגאל בגאולה שלימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
