ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
דַּע, כַּאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹת אֶת הָאָדָם, שֶׁיִּקְנֶה הַנִּצְחִיּוּת עַל יְדֵי מִצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה אוֹתוֹ רַק עַל יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי מִצְווֹת: הַחֵלֶק הָאֶחָד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו1 , כִּי אִם מְשַׁנֶּה אֶת מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו, הֲרֵי יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִמְצִיאוּת הָאָדָם, וְיָבִיא הֶפְסֵד לִמְצִיאוּתוֹ. וְאֵלּוּ הֵם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. שֶׁכֹּל אֵלּוּ הַמִּצְווֹת הֵם שֶׁלֹּא יֵצֵא הָאָדָם מִן מַה שֶּׁהוּא רָאוּי אֶל מְצִיאוּתוֹ, כִּבְעִילַת אִסּוּר וְגֶזֶל וּגְנֵבָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם מִן הַמִּצְווֹת. אַף כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע טַעַם הַמִּצְווֹת, מִכָּל מָקוֹם נֵדַע בָּהֶם, שֶׁכָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם יְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב. וְהַיְצִיאָה מִן הַיֹּשֶׁר הַמְּצִיאוּת הוּא הֶפְסֵד וְאִבּוּד אֵלָיו.
מצוות העשה מביאות את האדם לשלמות הרוחנית
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, הֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה. שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ כִּי אֵין הָאָדָם בְּמַדְרֵגָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה הָאֱלֹהִית2 , וּכְאִלּוּ הוּא בְּכֹחַ בִּלְבַד, וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת*, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ לְמַעְלָה בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים. שֶׁאַף אִם הָאָדָם קוֹנֶה הָעוֹלָם הַזֶּה הַטִּבְעִי הַחָמְרִי, לֹא קָנָה עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵינוֹ גַּשְׁמִי, כִּי אִם עַל יְדֵי הַפְּעֻלּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְעַל יָדָם יִזְכֶּה לָעוֹלָם הַנִּבְדָּל.
_____________________
עליך לדעת, הקב"ה רצה שיזכה האדם לחיי העולם הבא באמצעות המצוות האלוקיות. דבר זה מחייב שתי מערכות של מצוות.
מערכת אחת היא מצוות השומרות שלא ישתנה האדם 1 ממעלתו שנברא בה, כי אם ישתנה לרעה הרי שכבר אינו במדרגת האדם ותיפסד מציאותו כאדם. מערכת זו היא מערכת מצוות לא תעשה כמו: בעילת איסור, גזל, גניבה וכיוצא באלו. מערכת זו שומרת שלא יצא האדם ממה שראוי לו כאדם. אומנם אין אנו יודעים טעמן של מצוות, בכל זאת יודעים אנו טעם כללי למצוות לא תעשה שעניינן הוא שלא יצא האדם מדרך היושר, יושר שמחויב בו האדם על פי צווי הקב"ה. יציאה מישרות זו היא הפסד וכליון לאדם.
המערכת השניה של המצוות היא מערכת מצוות העשה. כבר התבאר לעיל, כי 2 אין האדם במעלתו הגמורה בשעת בריאתו, ועליו להשלים את עצמו ולהוציא כוחותיו אל הפועל באמצעות המצוות. בעמלו בעולם החומר לא זוכה האדם לחיי עולם הבא, שאינו עולם חומרי, רק ע"י מצוות העשה, שהן פעולות אלוקיות, יזכה לחיי עולם הבא.
ביאורים
לכל מצווה ומצווה יש טעם משלה. בין אם אנו, בני האדם, יכולים לנסות לשער ולהסביר טעמי מצוות ובין אם לאו, מכל מקום ברור הוא שלכל מצווה יש חלק בתיקון האדם והשלמתו.
מלבד החלוקה לפרטי מצוות, אנו מכירים חלוקה רחבה יותר – מצוות "עשה" ומצוות "לא תעשה". לכל קבוצת מצוות יש תפקיד ויעוד משלה בהשפעתה על האדם, ושתי הקבוצות יחד בונות את האדם בצורה שלמה.
הקבוצה הראשונה היא מצוות "לא תעשה", שהן הגבלות ואיסורים. יודע הבורא בחכמתו כי ישנם מעשים שמשחיתים את צלם האלוהים שבאדם. האדם מאבד את מעלתו, את יתרונו הגדול על פני שאר בעלי החיים שנבראו בלי דעת ובינה, כאשר הוא עושה מעשים מסוימים. כלומר כל עבירה על מצות לא תעשה מורידה את האדם ממעלתו הבסיסית כאדם, "מותר האדם מן הבהמה אין", וממילא אין שם "אדם" עליו.
הקבוצה השניה היא מצוות "עשה". האדם לא יוכל להיות במדרגת "אדם" בלי התקדמות, אלא עליו להצדיק את השם הזה ואת יתרונו. מוטלת עליו החובה לממש את הכוח הגלום בשכל האלוהי שניתן בו. כל עוד לא הוציא כוחות אלו מהכוח אל הפועל, שוב פספס את יעודו ומטרתו בעולם.
אנו רואים מכאן שנדרשת מהאדם עבודה אקטיבית ועשיית מעשים בפועל כדי להשתלם ולהתקדם, ובכך הוא מגלה ומממש בחייו את הפוטנציאל הרוחני שלו.
הרחבות
*קניית השלמות על ידי התורה והמצוות
וְצָרִיךְ שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת . המהר"ל מסביר שעל ידי עשיית המצוות האדם מוציא לפועל את הכוח האלוהי הגנוז בקרבו. דברים דומים כותב הר"ן בדרשותיו: "אף דברי תורה מכוונים לב האדם ומפקחים אותם, ולא פקחות שיגיע ממנו נזק או דעת נפסד אלא השגת דעת אמתי ישיג האדם בו למה שהוא תכליתו, שיש חכמות מפקחות לב האדם אבל יטוהו מדרך חיים לדרך מיתה שיקנה מהם דעות נפסדות שבהם יהיה נטרד, אבל התורה לא תשאיר ללומדיה דעת נפסד או מדה מגונה" [דרשות הר"ן דרוש ג].
ר' יצחק עראמה מוסיף שזוהי מעלתם המיוחדת של ישראל ובה נבדלו משאר האומות: "ולפי שבעניין זה יתחלפו מעלות בני אדם זה על זה אמר שבשני דברים אלו יהיו ישראל סגולה, שהוא קבול החכמה והשלמות, שהכוח האלקי הזה ימצא רק בהם בהיותם לו יתברך על ידי למוד התורה וקיום מצוותיה, ובזה נפרדו מכללות מין האדם" [עקדת יצחק שער ארבעים וארבע, שמות יט, א].
מלבד השלמות האישית לה זוכה האדם על ידי קיום מצוות, אף העולם כולו מתקדם לשלמותו: "וסוד העניין הזה כי הקב"ה התחיל הבריאה והעמידה על מצב שיוכל אחר כך האדם להשלימה עד שיהיה לו השכר על מעשיו, וזה כי האדם נברא כבר בצלם אלוהים ודיוקנו בדמות דיוקן של מעלה, ועם כל זה איננה שלימה להדמות לעליון לגמרי, עד שישלימנה במעשיו הטובים, והוא ענין המצוות שהם תרי"ג כתרי"ג אברי האדם" [ רמח"ל , אדיר במרום דף ג].
שאלות לדיון
מהו ההבדל העקרוני בין פעולה אקטיבית של האדם לבין פעולה פסיבית שלו?
האם אנו יכולים לאבד את מעלתנו כבני אדם, בעקבות ההתנהגות שלנו?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
