ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התורה לא באה לספר לנו סיפור או לספק עובדות היסטוריות מעניינות, כפי שעשתה בספר בראשית, אלא מדלגת כאן על עשרות שנים, ואפילו מאות שנים, בלי לתת לנו שום תיאור מעמיק. המדרש מנסה להשלים את החסר ולצייר לנו עם שמנסה, מצד אחד, להישאר מיוחד ונבדל מהתרבות המצרית השלטת בלבושו, בשפתו ובזיכרונו ההיסטורי, ומצד שני, נכנע לה ומאמץ לו אמונות מקומיות ואלים מצריים.
גלות מצרים הייתה אב טיפוס לכל הגלויות שבאו אחריה. היא הציגה את האתגר: איך להישאר יהודי נאמן כשאתה חי תחת שלטון זר ושוכן בתוך תרבות שאינה שלך ומערכת אמונות זרה לך? זה היה ונשאר האתגר העיקרי של הקיום היהודי בכל הדורות. האתגר הזה מסביר את המספר המועט יחסית של היהודים בעולם ואת הלחצים הבלתי פוסקים - אנטישמיים ואחרים - שכל הזמן מאיימים לשחוק את הזהות היהודית ואפילו את עצם הקיום היהודי.
בכל מקום שאליו גלה העם היהודי הוא התמודד עם האתגר הזה. היו מקומות שבהם היהודים הסתדרו טוב יותר ממקומות אחרים. האתגר עצמו לא נעלם, אך התגובות לו השתנו ממקום למקום. מתברר שגם מה שהצליח בחברה אחת ובתקופה אחת, לא תמיד היה פיתרון מתאים למקום אחר ולזמן אחר.
חשוב לציין שאת הגאולה מגלות מצרים הביא הקב"ה לבני ישראל באמצעים לא צפויים ובעזרת אלוף מפתיע שנלחם למען גאולת אחיו. הבחירה המתבקשת לתפקיד הגואל של בני ישראל מעבדות מצרים הייתה בוודאי אהרון. אהרון ליווה את בני ישראל בשנים האפלות של הרדיפות, והם הכירו בו כמנהיג חשוב. אהרון גם עמד בראש שבט לוי, השבט שלמד את תורת יעקב והעביר את התורה והמסורת לכל העם.
משה אחיו, לעומת זאת, גדל בארמון פרעה השנוא, נעלם מהזירה של הסבל היהודי במצרים למשך שישים שנה ולא נראה רהוט במיוחד בדיבורו. עיסוקו כרועה היה מקצוע שהחברה והתרבות המצרית השלטת בזו לו. ולמרות כל זה דווקא משה נבחר להיות הגואל, המחוקק והנביא הגדול ביותר שהעולם ידע אי-פעם.
משה עתיד להיות זה שילמד לבני ישראל את התורה, שהיא לבדה תבטיח את הקיום היהודי ואת הצמיחה של העם היהודי בכל המקומות שאליהן יגיע ובכל התרבויות שבהן ימצא את עצמו. את ההדרכה וההגנה שנותן הקב"ה לעם ישראל אפשר לראות במנהיגות הראויה, גם אם הבלתי הצפויה, שהוא בוחר לו, מנהיגות שמסוגלת להתמודד עם כל האתגרים שנכפים שוב ושוב על עם קטן בכל המקומות והתקופות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
