ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- דיני חוזים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב דוד פנדל אב"ד
הרב דרור טוויל דיין
הרב אריאל בר-אלי דיין
התובע:א, מנהל סדנת טיסנאות
הנתבע:ב, מנהל קייטנה
עובדות וטענות
עובדות מוסכמות
הנתבע ניהל קייטנה לילדים בחודשי הקיץ. הוא פנה לתובע על מנת שיקיים סדנת טיסנאות בקייטנה. השנים סיכמו על חוזה בו נכתב "מספר ילדים כ- 200. תשלום פר ילד 13 שקלים חדשים, סה"כ לתשלום- [נשאר רק]". למעשה נרשמו לקייטנה כ- 160 ילדים ולסדנה הגיעו רק 104 ילדים + 17 מדריכים. הנתבע שילם עבור 134 ילדים.
טענות התובע
1. קניתי ציוד עבור 200 ילדים והזמנתי בהתאם לכך מדריכים, הנתבע לא הודיע לי על שינוי במספר הילדים.
2. אני תובע 13 ₪ כפול 66 ילדים סך הכל 858₪.
טענות הנתבע
1. כל נותני השירותים בקייטנה התקשרו אלי לוודא את מספר החניכים חוץ מהתובע.
2. אני לא אמור לשלם על מי שלא הגיע בפועל.
דיון הלכתי
ישנן שתי דרכים לפרש את החוזה:
פירוש ראשון - הנתבע קיבל על עצמו הזמנה לכמאתיים חניכים, זו מסגרת העבודה. לפי פירוש זה, ברגע שהתובע הגיע למקום והתחיל בעבודתו הרי שהנתבע התחייב לשלם לו את השכר שהובטח ככל פועל (שו״ע חו״מ של׳׳ג סעיף א) 1 .
לאור זאת, לדעתנו, הנתבע היה צריך להודיע על שינוי במספר החניכים ולכן זו רשלנות שלו. לפי זה הנתבע צריך לשלם על ההפרש בין 134 למספר שסוכם. כיון שסוכם על ״כמאתיים״ נראה שיש לפרש זאת כ- 180 ילדים, אם כן הנתבע אמור לשלם 598 ₪.
פירוש שני - והוא הפירוש המסתבר: הנתבע התחייב לשלם 13 ₪ לילד לפי כמות הילדים שיגיעו בפועל. אומנם הוזכר המספר מאתיים אבל בסיכום של השכר לא מופיע שום מספר. מצופה היה לכתוב את השכר המינימאלי, וכיון שהדבר לא נכתב משמע 2 שלא היתה התחייבות ברורה מצד הנתבע להביא 200 ילדים. לפי פירוש זה הנתבע היה צריך לשלם רק על 104 ילדים שהגיעו בפועל.
ישנו ויכוח נוסף לגבי התשלום על השתתפות המדריכים. אנו נוטים לקבוע שהיות והם משמשים לעזרת התובע הם אינם צריכים לשלם על הציוד.
גם לפי הפירוש השני יש לחייב את הנתבע על קניית החומר על ידי התובע, מדין גרמי. שהרי אדם שהזמין חפץ אצל אומן וחזר בו צריך לשלם לו את מה שהפסיד - חומר ועבודה (שו״ע חו״מ סימן שלג, סעיף ה). כאשר אדם גורם נזק לחברו, על הניזק לטפל בעלות מכירת החפץ שניזוק, ולכן התובע הוא שאמור לטפל במכירת הטיסנים הנותרים [שם].
ולכן לגבי עלות החומר יכול הנתבע לומר לתובע: ״טול את הטיסנים נותרים״ כך שלא נגרם לתובע כל נזק. לגבי שכר המדריכים שהגיעו ולא היה צורך בהם (שני מדריכים כעולה מהחוזה) - הנתבע חייב לשלם לתובע.
בפועל, הנתבע שילם על שלושים ילדים נוספים דהיינו 390 ש״ח למרות שלא חויב בכך. יש לראות את הסכום הזה כתשלום על שכר המדריכים שהגיעו ללא צורך.
החלטה
1. לא סוכם בין הצדדים על קייטנה ל- 200 ילדים, ולכן הנתבע חייב היה לשלם רק עבור הילדים שהגיעו לקייטנה.
2. הנתבע פטור מלשלם על הציוד שנקנה עבור הקייטנה כיוון שהציוד הוחזר לתובע.
3. הנתבע היה חייב לשלם עבור שני המדריכים שהוזמנו ללא צורך, אולם, בפועל הוא שילם מעבר למה שהיה חייב.
4. לפיכך, הנתבע פטור מתשלום נוסף.
בזאת באנו על החתום:
הרב דוד פנדל אב"ד, הרב דרור טוויל דיין, הרב אריאל בר-אלי דיין
^ 1. הנתיבות (שם) מחלק בין סיכום על עבודה קבלנית, שנחשבת למכר ולכן אין קניין פועלים, לבין פועל שעובד בשעות מסוימות, אז יש דין של שכירות פועלים. נראה שאף במקרה שלנו יש דין פועל, היות והתובע משועבד לזמן מסוים ואף שהחישוב הוא לפי קבלנות אין בכך לגרוע את קנין הפועל.
^ 2. כל קנין פועל הוא חידוש ״הבו דלא לוסיף עלה״ (יעויין בתחילת פרק השוכר את האומנים, וברעק״א שם שזה הוא קנין גרוע).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
