ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. הנוהגים לפי שיטת השו"ע - אין צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.
ב. לנוהגים לפי שיטת הרמ"א - מקובל להפריד בין כלי זכוכית בשריים לחלביים, אך יש מקלים.
ג. לכן, לספרדים מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית בכוס זכוכית ששתה בה חלב חם. לאשכנזים, המנהג להחמיר אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.
א. כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב
בהלכות פסח, ישנה מחלוקת ראשונים מה דינם של כלי זכוכית, האם הם בולעים וצריכים הגעלה, או שאינם בולעים כלל ומותרים.
לדעת רוב הראשונים- כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים ולכן אינם צריכים הגעלה לפסח1.
לדעת הסמ"ג, סמ"ק תרומת הדשן ועוד ראשונים - דין כלי זכוכית כדין כלי חרס, ולכן לא רק שבולעים אלא שאין מועיל להם הגעלה2.
להלכה פסק השו"ע כדעת רוב הראשונים, ואילו הרמ"א החמיר3.
לפי זה, לנוהגים על פי השו"ע לא צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב, ולנוהגים לפי רמ"א צריך כלים נפרדים.
אך, יש פוסקים הסוברים שהרמ"א החמיר רק בפסח מחמת חומרתו הרבה של איסור חמץ, ובבשר בחלב מקל, ויש בזה שתי שיטות:
א. רמ"א מקל בשאר איסורים - שלמרות שהזכוכית בולעת יש לה היתר ע"י הגעלה.
ב. רמ"א מקל בשאר איסורים- להחשיב את הזכוכית ככלי שאינו בולע כלל4. לשיטה זו, גם האשכנזים לא צריכים כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.
ב. לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית
האם מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית מכוס זכוכית ששתו בה חלב חם?
לשיטת השו"ע המובאת לעיל ודאי שמותר. אך לשיטת רמ"א שמחמיר בכלי זכוכית (כאמור לעיל) שנחשבים ככלי חרס, לכאורה אסור. וכך אכן המנהג המקובל אצל האשכנזים.
אך, הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א רצה להקל בזה גם לאשכנזים ע"י צרוף של כמה סיבות להקל:
1. מכיון שראינו לעיל שיש הסוברים שבשאר איסורים גם הרמ"א מקל.
2. כוס התה היא כלי שני וטעם החלב שנפלט לתה הוא נ"ט בר נ"ט.
3. בדרך כלל גם החלב שהיה בכלי, היה בו רק לאחר שהכלי הפך לכלי שני, שהרי מוזגים קודם את המים ואח"כ את החלב5.
למעשה, כאמור המנהג המקובל לאשכנזים הוא להחמיר ולא לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית, אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
