ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- משפט ציבורי
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
הרב יעקב ורהפטיג אב"ד
הרב צבי ליפשיץ דיין
הרב יגאל צפירה דיין
התובע:א, אחד מדיירי הבית
הנתבע:ב, ועד הבית
עובדות וטענות
המקרה:
ועד הבית פרסם מודעה ובה החלטה בדבר איסור הנחת חפצים של דיירי הבניין בשטחים המשותפים, כמו כן פורסמה התראה, שלאחר זמן וועד הבית יפנה את החפצים המונחים בשטח המשותף וישליכם לאשפה, המודעה הייתה מפורסמת זמן מספיק ובמקום בולט כך שכל דיירי הבניין היו מודעים לתוכן ההחלטה.
במועד הפינוי פנה וועד הבית למנקה בהוראה לפנות את החפצים הנ"ל ולהשליכם לאשפה, חלק מהדיירים שראה את הפינוי פנו לוועד בבקשה שלא לפנות כעת את החפצים כיון שהם חשובים ויקרים, והוועד נעתר להם, שאר חפצי הדיירים פונו והושלכו לאשפה.
אחד מהדיירים פנה לוועד בתלונה מדוע זרקו את חפציו היקרים (מזגן) ותובע את תשלום הנזק שנגרם לו, ולפיכך מעכב את תשלום חובותיו לוועד הבית כל זמן שאינו מקבל את תשלום נזקו.
נושאי הדיון:
א. סמכות וועד הבית לאסור הנחת חפצים בשטח משותף
בשו"ע חו"מ סימן קסא' סעי' ה':
"אחד מהשותפים בחצר שבקש להעמיד בה בהמה או רחיים או לגדל בה תרנגולים חברו מעכב עליו וכן שאר דברים שאין דרך בני המקום לעשות בחצרותיהם בכולם השותפים מעכבים זה על זה".
והנה הנחת חפצים בשטח מעבר, כגון בחדר המדרגות וכיו"ב אין דרך בני אדם להניח שם ומנהג ברור הוא, ובזה אין צריך החלטת רוב אלא אפילו דייר אחד יכול לעכב משאר השותפים שלא לחרוג מן המנהג.
אולם בשטחים משותפים שאינם שטחי מעבר, כגון בקומת המחסנים ושהשטח הציבורי בו גדול כך שהנחת חפצים אינה גורמת להפרעה ממשית למעבר אין בזה מנהג רווח לאסור או להתיר, ובזה צריך החלטת רוב דיירים. ועל דעת כן נשתתפו שבדברים שאין בהם מנהג ברור החלטת הרוב תחייב את השאר 1 ולפיכך וועד הבית נבחר ועיקר תפקודו הוא בניהול הבניין והחלטות בעניינים שוטפים, וקבלו עליהם הדיירים החלטות הוועד והחלטתם נחשבת כהחלטת הציבור עצמו, כל עוד אינם חורגים בהחלטותיהם מסמכויות שניתנו להם.
ועוד, כיון שהוועד פירסם מודעה בעניין זה והדיירים או רובם לא התנגדו להחלטתם, הרי זה מורה על הסכמה להחלטה והוי כהחלטת הציבור רובו או כולו שמחייבת את כלל הדיירים.
ב. פינוי חפצים והשלכתם לאשפה
בשו"ע חו"מ סי' שיט' סעי' א':
"מי שהכניס פירותיו לבית חברו שלא מדעתו או שהטעהו עד שהכניס פירותיו והניחם והלך, יש לבעה"ב למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוצאים אותם ומשליכים אותם לשוק, ומדת חסידות הוא שיודיע לבי"ד וישכרו במקצת דמיהם מקום משום השבת אבידה לבעלים אע"פ שלא עשה כהוגן".
וברמ"א שם:
"וי"א שצריך להודיעו תחילה ואם נאנסו לאחר שהודיעו פטור".
מבואר, שאם הודיעו והשליכם לחוץ פטור. אולם יש מקום לדון אם רשאים להשליכו לאשפה, והנה ברמב"ם הל' חובל ומזיק פרק ו' הל' ה' כתב:
"דאם הכניס לחצר חברו כדי יין שלא מדעתו, כל שישתבר מן הכדים בכניסה וביציאה פטור, ואם שברן בכוונה חייב".
מבואר, שאם הודיעו והשליכם לחוץ פטור. אולם יש מקום לדון אם רשאים להשליכו לאשפה, והנה ברמב"ם הל' חובל ומזיק פרק ו' הל' ה' כתב:
"דאם הכניס לחצר חברו כדי יין שלא מדעתו, כל שישתבר מן הכדים בכניסה וביציאה פטור, ואם שברן בכוונה חייב".
משמע מהרמב"ם דאע"פ שיש לו רשות להוציא אולם לשוברו בידיים אסור "ואם שברן חייב" ולכאורה השלכה לאשפה הוי כעין שברן בידיים.
בשו"ת חוות יאיר שאלה קסה' דן בשאלה אם לאחר שהודיעו כראוי מותר לזורקו בחוץ לאבדן כגון לזרוק בגדים בחוץ באופן שברור שמי הגשמים יאבדו את ערכם, ונראה עיקר מסקנתו שאף בכהאי גוונא פטור, וא"כ הוא הדין בנדון דידן אע"פ שאסור לשבור בידיים אם השליכו במקום שברור שיפסידו פטור כיון שהודיעו.
ג. פינוי חפצים של חלק מהדיירים
בשו"ת חתם סופר חו"מ סי' א' ד"ה "אך" הביא דברי כנסת הגדולה סי' יג' סעי' מג':
"לא מהני רוב הבא מתוך כולו אלא בדבר שיד כולם שווה בו, אבל אם יסכימו כולם על אחד מהם לגרוע כוחו נעשו כולם נוגעים בדבר".
מבואר, שהחלטת דיירים או הוועד תקפה רק אם ההחלטה שווה כלפי כל הדיירים, ובנידון דידן אמנם ההחלטה שווה כלפי כולם אולם הפינוי היה חלקי, כיון שמי שביקש שלא לפנות חפציו נעתרו לו ובהחלטה זו יש בה משום טעם לפגם דכיון שלא עמדו על התראתם כלפי אלו, ויתכן ולא היו מוסמכים לפנות כלל.
וכן לאחר בירור עם וועד הבית, התברר שכל מטרת ההודעה היתה כדי לדעת רק האם יש חפצים ללא בעלים ואת החפצים האלו לזרוק וכל מי שיבוא ויידע את הועד שחפצים אלו ואלו שלו לא יפנו לו אותם, אך דייר זה לא הבין כך את המשמעות וגם לא היה כל כך מובן דברים אלו מתוך ההודעה שהועד פירסם ולכן יותר מתחזק הענין שלא היו צריכים לפנות רק חלק מהדברים.
ד. אחריות וועד הבית
בשו"ע חו"מ סי' קעו' סעי' ח':
"השותפים שומרי שכר הן ... בד"א בזמן שכל אחד מתעסק בשותפות זמן ידוע", וברמ"א שם "אבל אם אחד אינו מחויב להתעסק רק עושה מנדבת ליבו הוי כשומר חינם".
מבואר שאם וועד הבית מתחלף כל אחד בתורו נחשבים כשומרי שכר, אך אם וועד הבית הוא קבוע שמטפל בענייני הבניין בהתנדבות הוי שומר חינם.
ובאפוטרופוס מצאנו מחלוקת, השו"ע בחו"מ סי' רצ' סעי' כ' סובר שחייב בפשיעה ופטור מגניבה ואבידה, ובש"ך שם בס"ק כה' נשאר בצ"ע על המחבר, דלדעת הרמב"ן ור' חיים ורבינו ירוחם במינהו אבי יתומים פטור אף בפשיעה.
ובפתחי תשובה חו"מ סי' שא' ס"ק ח' דן בגבאי בית הכנסת אם חייב בפשיעה, דיתכן שיש לדמותו לאפוטרופוס שנחלקו בו הפוסקים אם חייב בפשיעה או לא, דהרי הש"ך בסי' רצ' ס"ל דהוי ספיקא דדינא. אך יש לדון אם בנידון דידן הוי פשיעה או שמא מקרי מזיק בידים, שהרי אין לועד הבית סמכות להחליט שרק חפצי חלק מהדיירים יוצאו מהבנין, ולא לכלל הדיירים שלכך לא הוסמכו, וכאן הרי הותר לחלק מהדירים להשאיר חפציהם, אף ששווים פחות ממזגן ומכערים את השטח יותר.
וא"כ לכאורה צריך חייב את חברי ועד הבית אישית או את זו שעשתה הפליה זו, ואין זה בגדר פשיעה אלא מזיק ממש.
אך אחר בירור עם האשה מוועד הבית שטיפלה בנושא, הוברר כי היו כמה פעמיים שבהם התבקשו הדיירים להודיע מהם חפציהם, כדי שיוכלו לפנות מה שאינו שייך לדיירים, אך הודעה שכזו לא עזרה, ועל כן נוסחה המודעה, שמפנים כל החפצים ומתוך מגמה שמי שמעונין להשאיר חפציו יבוא ויאמר זאת לוועד הבית ובאמת דבר זה פעל.
לאור זאת יש לומר שלא היתה כאן כוונת הפליה שאינה בסמכות עד הבית, אלא טעות בשקול הדעת, שהרי מנוסח המודעה לא נשמע שאפשר לבקש להשאיר החפצים, וא"כ פשיעה יש כאן ולא מזיק בידים, וחזרנו לדברינו שמחמת ספיקא דדינא אין לחייב את הועד אישית.
ה. פינוי ע"י פועל
בגמ' בבא קמא דף נה' ע"ב:
"השוכר עדי שקר להעיד פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים דאין שליח לדבר עבירה והעדים חייבים לשלם ואם אינם משלמים מחויב השולח בדיני שמים".
ונראה לענייננו אין מקום לחייב את המנקה על הפינוי, כיון שלא ידע שעושה עבירה ואינו בקי בענייני הבניין, והסתמך על המודעה ויתכן שחשב שזה רצון כולם ועשה כהוגן.
אחר הערכת הנזק ע"י קבלת הצעת מחיר למזגן משומש בסדר גודל דומה לזה שנזרק ע"י המנקה, יש לשלם לתובע חצי מערך המזגן ועל התובע לשלם חובותיו לועד הבית.
אחר שבי"ד קבל 2 הצעות מחיר למזגן משומש עם התקנה, (מה שלא היה אצל התובע) ובגודל 1.5 או 2.5 כוח סוס בעוד שלתובע היה מזגן בן 0.9 כוח סוס בלבד, שתי ההצעות הן בסך 1000 ₪ (אחת מהן אפי' 1000-800) החליט בית הדין לדון לפי הצעה זו.
לאור האמור לעיל:
א. לאחר שומת הנזק ועד הבית ישלם 500 ₪ לתובע ע"י קיזוז מחובותיו לבנין. ב. יתרת חובו לוועד הבית מחויב התובע לשלם תוך 30 יום ממועד פסק זה.
ובאנו על החתום היום יום...
הרב יעקב ורהפטיג אב"ד, הרב צבי ליפשיץ דיין, הרב יגאל צפירה דיין
^ 1.וראה רמ"א חו"מ סי' קסג' סעי' א' "כל צרכי ציבור שאינם יכולים להשוות עצמם יש להושיב כל בעלי בתים הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר את דעתו" ובשו"ת הרא"ש כלל ו, ה כתב הטעם "דאם לא כן לעולם לא יסכימו הקהל על שום דבר אם יהיה כוח ביחידים לבטל הסכמתם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








