ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מפרש רש"י "וישמע הכנעני - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו', כדאיתא בר"ה (דף ג,א). ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות". וכן נאמר (במדבר פרק לג) "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ופרש"י "וישמע הכנעני - כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה".
לכאורה הסברו של רש"י מיותר, התורה עצמה פירשה מה שמועה שמע ובא "כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" על מנת לכבוש את הארץ, ולכן יצא נגדם למלחמה!? אלא שרש"י בא לענות על קושי גדול, כיצד העיז הכנעני מלך ערד לצאת למלחמה נגד ישראל, בעוד שידוע שעמי כנען פחדו מפני ישראל, כפי שנאמר בשירת הים "חיל אחז יושבי כנען", וכמו ששמעו המרגלים ששלח יהושע מפי רחב ביריחו (יהושע פרק ב) "...וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם". ולכן באו חז"ל והעמיקו חקור מה השמועה מכוחה התעצם הכנעני להלחם בישראל, ותירצו - ששמע שנסתלקו ענני הכבוד שהגנו על ישראל, (למדו זאת מסמיכות הפרשיות) והם היו גם סימן להנהגה נסית, ומשנסתלקו ענני הכבוד, הבינו שמעתה החלה הנהגה טבעית, והם יוכלו לנצחם 1 .
חז"ל זיהו את הכנעני הזה כעמלק. וז"ל רש"י "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי ". יש הרבה סימני היכר המוכחים זאת. כיצד הגיעו למקום זה להלחם עם ישראל, הלא הם גרים בערד אשר בעבר הירדן המערבי (כפי הנראה מספר יהושע)? אלא שזה דרכו תמיד "עמלק – עמ - לק" שעף ממרחקים להלחם בישראל (כמבואר במדרש), כפי שעשה ביציאתם ממצרים, וכן עשה גם עתה 2 .
"דרך האתרים" מפרש רש"י שני פרושים " דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר (במדבר יג, כב) ויעלו בנגב. דבר אחר: דרך האתרים - דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם, שנאמר (במדבר י, לג) דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה ".
לפי פירוש ראשון באה התורה להסביר כיצד העיז להלחם בהם, וזאת לאחר שהוא הלך בעקבות המרגלים, ונוכח לדעת מה גורם לכך שלא יוכלו להיכנס לארץ, והמעפילים לעלות ההרה יוכו עד החורמה, והסיבה לכך בגלל שהמרגלים חזרו עם המסר "ונהי בעינינו כחגבים וכן הינו בעינינו", ונפל פחד עמי כנען עליהם, וכך נגזרה הגזרה שיישארו במדבר.
ולפי פירוש שני ברש"י, הזכיר את ארון ברית ה' שהוא התייר הגדול שמדריכם בדרך, שפתי חכמים מסביר את הקשר בין העובדה שנסתלקו ענני הכבוד וארון ה', בכך שענני הכבוד כסו את הארון, וכיון שנסתלקו - נתגלה להם ארון ברית ה'. ונראה לפרש באופן אחר, שענני הכבוד הם התייר הגדול, כיון שענן הכבוד היה נוסע לפניהם להנחותם הדרך, ועתה שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד, לא היה להם "תייר הגדול" שיכוון את דרכיהם. נוסף לכך, חז"ל דייקו מהמקראות שלאחר מיתת אהרן ישראל פחדו להיכנס בעורכי המלחמה וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות, וכך נאמר במדרש (במ"ר פרשה יט) "וישמע הכנעני מלך ערד, אתה מוצא כשמת אהרן יצא עליהם עמלק וחזרו לאחוריהם ז' מסעות שנא' (דברים י) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת שנא' וימת אהרן שם בראש ההר, הפסוקים מוכיחים שהן שבע מסעות לאחור ללמדך שחזרו לאחוריהם".
לפי האמור במדרש, הם חזרו לאחוריהם לפני המלחמה עם הכנעני, וזה היה הדבר שהמס את לבבם ואמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה". וכשראה זאת הכנעני - העמלקי, שרפו ידיהם יצאו נגדם למלחמה. כפי שיצא למלחמה הקודמת "ברפידים" - שרפו ידיהם מדברי תורה".
"וישב ממנו שבי - אינה אלא שפחה אחת", וזה כוחו של עמלק להלחם כנגד מעוטי יכולת כאותה שפחה אחת, או "הנחשלים אחריך" באמונה ובמעש שפלטן הענן.
ואז ישראל חוזר בתשובה ומתקן את אשר קלקלו אבותם בזמן המרגלים, ומתחזקים באמונה בה' "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:".
והנה לאחר חטא המרגלים נאמר (במדבר פרק יד) "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה: וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה". גם שם הם נפגשו עם הכנעני שהוא עמלק, ושם עמלק ניצח אותנו עד חורמה, וכאן אנו ניצחנו אותו עד החורמה. אז נאמר להם שלא יצליחו לנצחו "והיא לא תצלח", וכאן הגיע הזמן של הגאולה והכניסה לארץ ולכן זכו שהיא תצלח.
^ 1 השווה לרש"י (שמות פרק יח פסוק א) "וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", גם שם כתוב במפורש מה שמע יתרו "את כל אשר עשה אלקים לישראל וגו' ", ובכל זאת שאלו "מה שמועה שמע ובא?", כדי להעמיק בדבר מה המסר המיוחד שמשך אותו לבוא להתדבק בישראל.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
