ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מפרש רש"י "וישמע הכנעני - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו', כדאיתא בר"ה (דף ג,א). ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות". וכן נאמר (במדבר פרק לג) "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ופרש"י "וישמע הכנעני - כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה".
לכאורה הסברו של רש"י מיותר, התורה עצמה פירשה מה שמועה שמע ובא "כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים" על מנת לכבוש את הארץ, ולכן יצא נגדם למלחמה!? אלא שרש"י בא לענות על קושי גדול, כיצד העיז הכנעני מלך ערד לצאת למלחמה נגד ישראל, בעוד שידוע שעמי כנען פחדו מפני ישראל, כפי שנאמר בשירת הים "חיל אחז יושבי כנען", וכמו ששמעו המרגלים ששלח יהושע מפי רחב ביריחו (יהושע פרק ב) "...וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם". ולכן באו חז"ל והעמיקו חקור מה השמועה מכוחה התעצם הכנעני להלחם בישראל, ותירצו - ששמע שנסתלקו ענני הכבוד שהגנו על ישראל, (למדו זאת מסמיכות הפרשיות) והם היו גם סימן להנהגה נסית, ומשנסתלקו ענני הכבוד, הבינו שמעתה החלה הנהגה טבעית, והם יוכלו לנצחם 1 .
חז"ל זיהו את הכנעני הזה כעמלק. וז"ל רש"י "יושב הנגב - זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי ". יש הרבה סימני היכר המוכחים זאת. כיצד הגיעו למקום זה להלחם עם ישראל, הלא הם גרים בערד אשר בעבר הירדן המערבי (כפי הנראה מספר יהושע)? אלא שזה דרכו תמיד "עמלק – עמ - לק" שעף ממרחקים להלחם בישראל (כמבואר במדרש), כפי שעשה ביציאתם ממצרים, וכן עשה גם עתה 2 .
"דרך האתרים" מפרש רש"י שני פרושים " דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר (במדבר יג, כב) ויעלו בנגב. דבר אחר: דרך האתרים - דרך התייר הגדול הנוסע לפניהם, שנאמר (במדבר י, לג) דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה ".
לפי פירוש ראשון באה התורה להסביר כיצד העיז להלחם בהם, וזאת לאחר שהוא הלך בעקבות המרגלים, ונוכח לדעת מה גורם לכך שלא יוכלו להיכנס לארץ, והמעפילים לעלות ההרה יוכו עד החורמה, והסיבה לכך בגלל שהמרגלים חזרו עם המסר "ונהי בעינינו כחגבים וכן הינו בעינינו", ונפל פחד עמי כנען עליהם, וכך נגזרה הגזרה שיישארו במדבר.
ולפי פירוש שני ברש"י, הזכיר את ארון ברית ה' שהוא התייר הגדול שמדריכם בדרך, שפתי חכמים מסביר את הקשר בין העובדה שנסתלקו ענני הכבוד וארון ה', בכך שענני הכבוד כסו את הארון, וכיון שנסתלקו - נתגלה להם ארון ברית ה'. ונראה לפרש באופן אחר, שענני הכבוד הם התייר הגדול, כיון שענן הכבוד היה נוסע לפניהם להנחותם הדרך, ועתה שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד, לא היה להם "תייר הגדול" שיכוון את דרכיהם. נוסף לכך, חז"ל דייקו מהמקראות שלאחר מיתת אהרן ישראל פחדו להיכנס בעורכי המלחמה וחזרו לאחוריהם שמונה מסעות, וכך נאמר במדרש (במ"ר פרשה יט) "וישמע הכנעני מלך ערד, אתה מוצא כשמת אהרן יצא עליהם עמלק וחזרו לאחוריהם ז' מסעות שנא' (דברים י) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת שנא' וימת אהרן שם בראש ההר, הפסוקים מוכיחים שהן שבע מסעות לאחור ללמדך שחזרו לאחוריהם".
לפי האמור במדרש, הם חזרו לאחוריהם לפני המלחמה עם הכנעני, וזה היה הדבר שהמס את לבבם ואמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה". וכשראה זאת הכנעני - העמלקי, שרפו ידיהם יצאו נגדם למלחמה. כפי שיצא למלחמה הקודמת "ברפידים" - שרפו ידיהם מדברי תורה".
"וישב ממנו שבי - אינה אלא שפחה אחת", וזה כוחו של עמלק להלחם כנגד מעוטי יכולת כאותה שפחה אחת, או "הנחשלים אחריך" באמונה ובמעש שפלטן הענן.
ואז ישראל חוזר בתשובה ומתקן את אשר קלקלו אבותם בזמן המרגלים, ומתחזקים באמונה בה' "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:".
והנה לאחר חטא המרגלים נאמר (במדבר פרק יד) "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה: וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה". גם שם הם נפגשו עם הכנעני שהוא עמלק, ושם עמלק ניצח אותנו עד חורמה, וכאן אנו ניצחנו אותו עד החורמה. אז נאמר להם שלא יצליחו לנצחו "והיא לא תצלח", וכאן הגיע הזמן של הגאולה והכניסה לארץ ולכן זכו שהיא תצלח.
^ 1 השווה לרש"י (שמות פרק יח פסוק א) "וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", גם שם כתוב במפורש מה שמע יתרו "את כל אשר עשה אלקים לישראל וגו' ", ובכל זאת שאלו "מה שמועה שמע ובא?", כדי להעמיק בדבר מה המסר המיוחד שמשך אותו לבוא להתדבק בישראל.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
^ 2 הרמב"ן עומד על השאלה מתי כבשו את ארצו של מלך ערד, שהיה בעבר הירדן המערבי, ומספר יהושע נראה שרק בימיו מכבש, עיי"ש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








