ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
א. אחרי אכילת מאכל שהתבשל או נאפה עם בשר או שומן בשרי, יש להמתין כאילו אכל את הבשר עצמו.
ב. אחרי אכילת מאכל שבושל בכלי בשרי, אין צריך להמתין ומותר לאכול חלבי מיד אחריו.
ג. בשר מבושל, אפילו כשהוא צונן אין להניחו בכלי חלבי. אבל בשר חי כשהוא צונן מותר.
א. אכילת מאכל חלבי אחרי תבשיל בשרי
כבר למדנו שאחרי אכילת בשר בהמה או עוף יש להמתין שש שעות (או פחות לפי המנהגים השונים).
האם דין זה נכון גם בשומן של בשר? במאכל בשרי? או במאכל שהתבשל בכלי בשרי?
מאכל בשרי הוא מאכל שבושל עם בשר, כגון תפוחי אדמה שנאפו בתנור עם עוף, או ירקות ממרק עוף. אם אכל מהמאכל הבשרי צריך להמתין כאילו אכל את הבשר עצמו1.
וכן הדין לגבי שומן של בשר, שגם אחרי אכילתו צריך להמתין כמו אחרי אכילת הבשר עצמו2.
אבל, אם אכל מאכל שבושל בכלי בשרי, כגון אורז שבושל בסיר בשרי (נקי), לא צריך להמתין אחריו ומותר לאכול חלבי מיד כשסיים לאכול מאכל זה, אפילו אם בכלי בושל בשרי באותו יום3.
ב. הנחת בשר בכלי חלבי
אין להניח בשר חם בכלי חלבי, מאחר והחום גורם לבשר לפלוט טעם לתוך הכלי, וכלי לפלוט טעם לתוך הבשר.
אבל מה הדין בהנחת בשר קר? הרי אין העברה של טעמים, האם מותר להניח בשר קר בכלי חלבי?
הדין היסודי הוא בשר צונן שנוגע בחלב, אסור לאוכלו בלי שטיפה.
ועל כן, ישנה חלוקה במצב הבשר:
בשר מבושל - מאחר והרגילות היא לאוכלו ללא שטיפה, אסור להניחו בכלי חלבי אפילו כשהוא צונן. מפני שחוששים שישכח לשטוף4.
בשר חי - מאחר והרגילות היא לשטוף אותו לפני הכנתו לאכילה, מותר להניחו (כשהוא צונן) בכלי חלבי5.
בשר יבש- אם הבשר יבש לחלוטין ואין בו שום לחלוחית, מותר להניחו בכלי חלבי, בתנאי שכלי זה בלע קודם לכן בצונן ולא בחם7. אולם היתר זה הוא רק כשעושה כן דרך עראי. אבל באופן קבוע אסור, מחשש שיבוא לעשות כן גם כשהבשר חם6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
