(לה: במשנה – לו: במשנה)

פסולים פיזיים באתרוג

א. חזזית

על רובו – פסול

על מיעוטו – כשר

            חומרות:

1. אם מפוזר ב2-3 מקומות – פסול (מנומר).


2. על חוטמו – פסול במשהו.


3. קולא בגמרא – רק ביום הראשון ("ולקחתם" – לקיחה תמה) אבל בשאר – ניתן לקחת ביסים מהאתרוג.


4. חומרא(ללישנא אחת) – אם זה מעכברים, גם בשאר הימים (מאוס ואינו הדר).


5. מפולש – פסול.


6. עבה כאיסר.


7. גודל מינימלי -
   ר"י מחמיר - כביצה
   ר"מ מקל – מספיק אגוז.


8. גודל מקסימלי -
   ר"י מחמיר - שיאחז שתיים בידיו
   רי"ס מקל – אפילו אחת בשתי ידיו.


9. לגבי המינימום -
   המחלוקת דומה למחלוקת בשבת מה הגודל המקסימלי של אבנים שחכמים התירו לטלטל לצורך קינוח –

ב. ניטל הפיטם(באופן לא טבעי) – פסול.

ג. נקלף (הקליפה הדקה החיצונית), רש"י –

            אם הכל – כשר (משנה)

            אם חלק – פסול (רבא, מנומר).

ד. נסדק (בקליפה העבה) – פסול.

ה. ניקב –

            חסר – פסול.

            לא חסר – כשר.

                        חומרות:

ו. כסימן טריפה שנימוח הבשר של הריאה?

בריאה – אם גם הבשר וגם הסמפונות נרקבו – טריפה. אם רק הבשר – כשר.
באתרוג – אם כל הפנים נרקב – רבא מניח שפסול. אם חדרי הזרע נשארו (מקביל לסמפונות) – זאת השאלה של רבא.

ראיה שפסול – ברייתא שפוסל תפוח וסרוח.[1]

דחייה – גם סרוח זה שרקוב בחלק החיצוני.

ז. אתרוג כושי

בדומה לכושי – פסול.

מארץ כוש – לכאורה המשנה פסלה, והברייתא התירה.

            תשובות:

            אביי – המשנה רק פסלה דומה לכושי, אך מארץ כוש כשר תמיד.

            רבא – המשנה פסלה מארץ כוש במקום שלא רגילים בו (ארץ ישראל).

ח. אתרוג הבוסר –

חכמים – כשר, ר"ע – פוסל.

            רבא – ר"ע כר"ש שאתרוג הבוסר לא חייב במעשרות,
            כי הטעם של שניהם – אתרוג הבוסר אינו פרי.

            דחיית אביי – ניתן להסביר את ר"ע ור"ש בצורה שונה:

                        פסול ללולב – כי אינו הדר.

                        פטור ממעשרות – כי אינו ראוי להזריע ("תבואת זרעך").

(אגב, זה מזכיר את הסוגיא בדף לא: האם ר"מ שמצריך אתרוג לא קטן ולא ירוק זה משום הדר או משום שאינו פרי).

ט. אתרוג בדפוס –

אם שמר על הצורה הטבעית – כשר,

            רבא – ואפילו שעשה למשל מדפים, כל עוד הצורה הכללית הטבעית נשמרה.

י. גודל האתרוג

במשנה -

הערות אצלנו -

ר"י מקל – עד כביצה,
ר"מ מחמיר – רק עד אגוז.

1. לגבי המקסימום –

רי"ס מוכיח מר"ע שנכנס עם אתרוג גדול,
ר"מ דוחה – שחכמים אמרו לר"ע שזה אינו הדר.

[1] גם ההו"א קצת קשה, כי מי אמר שמדובר שחדרי הזרע קיימים? אולי גם הם נרקבו ואז ודאי שפסול לפי רבא.