ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ז: 8- עד ח: 1-)
חלק א - גודל סוכה עגולה
(מקביל לסוגיה בעירובין ע"ו לגבי גודל החלון שבין שתי חצרות)
[כללים גיאומטריים:
1. הקף מעגל = קוטר X 3 (קרוב לפאי – 3.14).
2. אלכסון ריבוע = צלע X 1.4 (קרוב לשורש 2 – 1.41).
3. עיגול בתוך ריבוע: עיגול X 1 ושליש = ריבוע (וכן: ריבוע X 3/4 = עיגול).
4. עיגול מחוץ לריבוע – ההיקף הוא אלכסון הריבוע X 3.
א. חישוב כמה אמור להיות היקף הסוכה לפי רבי -
- a.12 (עיגול עם קוטר 4).
דחייה– זה עיגול של 4, אבל ריבוע של 4 זה רחב יותר.
- b.16, כמו היקף הריבוע
(חישוב הגמרא להיקף הריבוע - כיון שריבוע שסביב עיגול הנו פי 1 ושליש –12X 1ושליש = 16).
דחייה– עיגול של 16 אמנם גדול בשטח אבל לא מכסה את כל הריבוע בפינות).
- c.16.8 -
עיגול שיכול להקיף ריבוע של 4 על 4,
קוטר העיגול הוא אלכסון הריבוע,
אלכסון הריבוע = 1.4 X 4 = 5.6,
היקף המעגל = האלכסון (שזה הקוטר) כפול 3 = 5.6 X 3 = 16.8.
ב. רי"ח –היקף 24 אנשים.
וזה קשה, כי לכאורה אדם אחד יושב באמה, וזה 24 אמות!
הסברים: (ח. שליש עליון)
כיוון ראשון – החישוב לא נכון
רבני קיסריה – רי"ח סבר שהאלכסון אינו 1.4 אלא 2.
דחייה– הרי אינו כך!
כיוון שני –לא הבנו את רי"ח נכון, ויש שני גורמים:
- A.רי"ח לא דייק.
זה לא מספיק, כי לא סביר שלא דייק עד כדי כך ואמר 24
- B.רי"ח לא אמר 24 אמה אלא:
- 1.16 אמה (כל אדם תופס 2/3 אמה, 24*2/3=16).
דחייה– לא יתכן שלא דייק והקל.
- 2.18 אמה ולא דייק והחמיר(אדם תופס אמה, אך הכוונה היא 24 אנשים מחוץ למעגל של הסוכה (קוטר 8), יוצא שהמעגל של הסוכה עצמה הוא פחות 2 אמות בקוטר (אמה של אדם בכל צד) = 6 קוטר, יוצא שמעגל הסוכה הוא 18).
(ח: 2+)
חלק ב – לשמה בסוכה - סוכה לפנים מסוכה וסוכת גנב"ך ורקב"ש
הקדמה – בדף הבא נראה שלפי ב"ה אין צורך בסוכה לשמה.
אבל, היום נראה שבכל זאת יש שני צרכים:
א. ר' לוי – ר"מ – צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות
ולכן בית שממילא גר בו, לא נחשב,
ולכן שתי סוכות של יוצרים, בפנימית גר ובחיצונית מוכר, הפנימית פסולה החיצונית כשרה.
(ולגבי מזוזה – הפנימית חייבת, החיצונית פטורה כי לא גר בה וגם לא נחשבת בית שער לפנימית כי הפנימית אינה קבועה מספיק שיהיה לה בית שער).
ב. שהסוכה נעשתה לצורך הצל ולא לצורך הדפנות (להצניע).
ולכן ברייתא א וברייתא ב שהתירו סוכת גנב"ך ורקב"ש דורשים "ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה" –רב חסדא: שעשאה לשם צל.
[פירוט הברייתות –
ברייתא א– סוכת גנב"ך– גויים, נשים, בהמה, כותים,
ואפילו רקב"ש כשר אפילו שאינה קבועה.
ברייתא ב– סוכת רקב"ש–רועים, קייצים, בורגנין, שומרי פירות,
ואפילו גנב"ך כשר – אפילו שאינם בני חיובא.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
