ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ברכה מגיעה ממקום עמוק בנפש. כשאדם רוצה להעמיק בנושא מסוים, עליו לעצור רגע את מרוץ החיים, להתכנס פנימה ולהעמיק. לכן, כולנו יודעים ששיחות חשובות לא משוחחים סתם כך 'על הדרך', אלא מפנים זמן, קובעים פגישה, ומדברים בישוב הדעת המוביל להעמקה בנושא.
מעניין לעניין בנקודה דומה, שמעתי פעם ממו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב –
מעשה בחסיד אחד שבא אל האדמו"ר ושאלה בפיו: "רבי, כידוע בכל דור יש לו' צדיקים נסתרים המקיימים את העולם. נמצא, שהצדיקים הגלויים אינם אלה שעליהם העולם עומד, ויש צדיקים גדולים מהם. אם כן אינכם הצדיקים הגדולים, אתמה"?
ענה לו הרבי – "אוי ואבוי, אם היינו מה שאתם חושבים שאנחנו". רוצה לומר - לצדיקים הגלויים יש רבדים נסתרים, כך שגם הם צדיקים נסתרים.
אמירה זו מבטאת את התחושה הפנימית הקיימת אצל כולנו, שהעולם החיצוני הוא רדוד, ואילו העומק מצוי בעולם הפנימי. שיא העומק מצוי בסוד, הנותר גנוז וצפון מהחיצוניות. הצדקות הגדולה מצויה במקום נסתר, והיא הנותנת את לח החיים לעולם. יש עניינים שחשוב לשומרם בסוד, ומי שמגלה אותם מבזבז את מעלתם וגדולתם. מי שאין לו סודות הוא חיצוני ורדוד, אך "ישראל נגאלו ממצריים בזכות שלא גילו מסתורין שלהם".
בדרך כלל, בעומק סודי זה יש גם עוצמות גדולות. בקשר בין אוהבים, הרי רק אם ישמרו על הסוד שביניהם, תיווצר עוצמה גדולה ועמוקה של אהבה.
ספר ויקרא, ספר המקדש והקורבנות, נפתח בכפילות תמוהה – "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד...", לשם מה לכתוב גם 'ויקרא' וגם 'וידבר'? ועוד קשה – מדוע הפתיחה הלא אופיינית במילה – 'ויקרא?. ולא עוד, אלא שה – א' של ויקרא היא א' קטנה, כביכול היה כתוב 'ויקר', ורק ה- א' הקטנה הופכת זאת ל- ויקרא.
ההבדל בין 'ויקרא' ל – 'ויקר' מודגש בדברי רש"י – "לכל דברות, ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה לשון חיבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר ויקר אלוקים אל בלעם".
עם נביאי אומות העולם, ה' מדבר במקרה, נפגש איתם 'על הדרך', שם מתגלים העניינים החיצוניים והטמאים. לעומת זאת – למשה, נביאם של ישראל, ה' קורא לפגישה באוהל מועד. קודם כל עוצרים את שטף החיים, עוזבים את העולם החיצוני, נכנסים פנימה אל האוהל. רק כך יכולים להתגלות הסודות הגדולים והעמוקים. קודם כל – 'ויקרא', רק אחר כך אפשר להתחיל לדבר – 'וידבר'.
המילה 'קדושה' בעברית היא מלשון 'פרישות'. ספר המקדש – הקדושה יכול להתגלות רק בפרישה מחיצוניות החיים, וכניסה למקום פנימי ונסתר. רק במקום כזה תתגלה חיבה ואהבה בעוצמות גדולות. ואכן – רש"י שם מבאר בהמשך, שהקול שהגיע לאוזני משה היה קול חזק, שעליו נאמר – "קול ה' בכוח... קול ה' שובר ארזים", ובכל זאת היה הקול נשמע רק באוהל מועד, ולא היה יוצא מחוץ לאוהל. עוצמות גדולות ממוקדות ופנימיות.
זו כל מהותו של הביטוי 'אוהל מועד', מקום שקובעים זמן ומועד (ומקום) לפגישה פנימית. לכן ה – א' קטנה, כי - א' שהיא גימטרייה אחת, מבטאת את הנקודה הקטנה והפנימית, שורש הכל.
ימי חודש אדר, שבהם אוספים את מחצית השקל לקראת פתיחת שנת הקורבנות במקדש בחודש ניסן, הם הזמן המתאים להתעוררות הכיסופים למקדש. מול העולם החיצוני והרדוד האופף אותנו, עולם מוחצן שהרייטינג והגלוי בו הוא העיקר, נייחל לבניין המקדש, מקום ה- א' הקטנה, מקום בו מתגלה האהבה העמוקה והסודית בינינו לאבינו שבשמיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
