ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדם הלך עם ילדו בן השנתיים לסופרמרקט. במהלך הקניות הילד ביקש מאביו ממתק, והאב לקח אותו למדפי הממתקים, השאירו שם והמשיך בקניות. הילד החל לאכול ממתקים תוך שהוא דורך על מוצרים אחרים וגורם להם נזק, שנאמד ב-200 ש"ח.
האם האב חייב לשלם על נזקי בנו?
ב. מקור דין נזקי קטן
במבט ראשון עומדים לפנינו דברי המשנה 1 :
השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן – פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים. שילח ביד פיקח – הפיקח חייב.
וכן המשנה 2 :
חרש שוטה וקן פגיעתן רעה: החובל בהן – חייב, והם שחבלו באחרים – פטורים.
ממשניתו אלו עולה שקטן "פגיעתו רעה", מפני שמחד הוא אינו נחשב אדם בר-דעת, ומאידך, בניגוד לאחריותו של אדם לממונו שהזיק, אביו אינו אחראי לנזקיו, ולפיכך האב פטור מלשלם.
אלא שיש להתבונן עוד בדברים.
ג. מעמיד בהמת חברו על קמת חברו
שנינו במשנה 3 : הכונס צאן לדיר... הוציאוה לסטים – לסטים חייבין.
ושואלת הגמרא 4 : פשיטא, כיון דאפקוה קיימא לה ברשותייהו לכל מילי.
ומתרצת: לא צריכא, דקמו לה באפה, כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה אמר רב: המעמיד בהמת חברו על קמת חבירו – חייב, מעמיד – פשיטא. לא צריכא, דקם לה באפה. אמר ליה אביי לרב יוסף: הכישה אמרת לן, ולסטים נמי דהכישוה.
כלומר, הגמרא שואלת שדברי המשנה מובנים מאליהם, ודאי שאם הלסטים הוציאו את הבהמה מהדיר הם אחראים לנזקים שתעשה. ומתרצת הגמרא שני תירוצים:
תירוץ א – במשנה מדובר אפילו כאשר הלסטים לא הוציאו את הבהמה בעצמם, אלא רק גרמו לה לצאת בעצם נוכחותם, ואפילו במקרה זה הם אחראים על נזקיה. הגמרא מדמה מקרה זה ל"מעמיד בהמת חברו על קמת חברו" – גם שם מדובר באדם שגרם בעצם נוכחותו לבהמת חברו שתעמוד לפני התבואה של חברו ותאכל אותה, והוא חייב בנזקיה.
תירוץ ב – הן במשנה והן ב"מעמיד בהמת חברו על קמת חברו", מדובר כאשר הִכו את הבהמה במקל עד שיצאה ממקום רבצה והזיקה, ולא באדם הגורם לכך באופן פאסיבי בלבד.
ד. שיטות הראשונים
התוספות 5 מבארים:
ואע"פ שאין הבהמה שלו, חייב מטעם שן ורגל, דאע"ג דכתיב 'בעירה' – כדידיה חשיבא, הואיל והוא עשה כמו מדליק פשתנו של חבירו בנרו של חבירו.
כלומר, לדעת התוספות החיוב הוא מדין 'ממונו המזיק', ואע"פ שאינו בעלים של הממון המזיק – חייב, מפני שהוא בעלים על ההיזק. והביאו ראיה לכך מאדם שמדליק פשתן של חברו בנר של חברו, שהמדליק חייב מדין 'אש', כמו שכתבו התוספות במקומות אחרים 6 , שבחיובי 'בור' ו'אש' אין צורך שיהיו הבור והאש שלו.
הטעם לכך מבואר בדברי החזון איש 7 , שאמנם בדרך כלל חייב בשן ורגל רק כאשר הם ממונו, אך זה מפני שבדרך כלל החיוב על הבעלים בנזקי בהמתו הוא משום שלא שמר עליה כראוי, ואדם אחר פטור מפני שאחריות שמירתם אינה מוטלת עליו. אך כאשר הבהמה מזיקה כיון שהעמיד אותה, מוטלת עליו אחריות ישירה למרות שאין זו בהמתו.
אך הרשב"א 8 כתב:
ואע"פ שאין הבהמה שלו, כיון שהעמידה על הקמה הרי הוא כאִלו מאכילה בידים. ומשום הכי פריך פשיטא. ומינה, דאִלו העמיד בהמתו ואפילו בהמת חברו על פירות חברו, ואפילו ברשות הרבים – חייב.
כלומר, לדעת הרשב"א החיוב הוא מדין 'אדם המזיק' – "כאִלו מאכילה בידים". [ולכן חייב גם ברשות הרבים, בניגוד לשן ורגל שפטור כשהזיקו ברשות הרבים], כיון שכאשר אדם עושה מעשה שיגרום לנזק באופן ודאי, הרי זה כאילו ירה חץ.
וכן ביארו ר' שמעון שקופ 9 וה חזון איש 10 בדעת הרשב"א, שסיבת החיוב היא "אשו משום חציו", ואפילו למאן דאמר באש "אשו משום ממונו", כאן נחשב כהצית בגופו.
הרא"ש 11 כתב:
אע"ג דלא בעירו היא, כיון שהעמידה על קמת חבירו – חשיב כבעירו להתחייב בניזקה, מידי דהוה אמדליק גדיש חבירו בגחלת חבירו.
מבואר בדברי הרא"ש שלדעתו החיוב כאן הוא משום 'אש', שלא כדברי התוס' והרשב"א. התוס' והרשב"א סברו שאין זה בכלל 'אש', וזאת כנראה בגלל סברתו של ה דרכי דוד 12 , שמכיון שהתורה מנתה 'שור' כאב נזיקין בפני עצמו, ולא כ'אש', אנו למדים שכוונתה שבעלי חיים אינם יכולים להיכלל בגדרי אב הנזיקין 'אש'.
ד. הכרעת ההלכה
ב שולחן ערוך 13 נפסק: המעמיד בהמת חברו על גבי קמת חברו – המעמיד חייב לשלם מה שהזיקה. וכן אם הכישה עד שהלכה לקמת חברו והזיקה – זה שהכישה חייב.
ומוסיף הרמ"א : הגה: ואפילו הפירות ברשות הרבים, דהוי כמזיק בידים.
מדברי הרמ"א מוכח שפסק כדעת הרשב"א, שמקור החיוב הוא 'אדם המזיק'.
ד. מסקנה
הרמ"א פסק כדעת הרשב"א, שהמעמיד בהמת חברו על קמת חברו חייב מדין אדם המזיק.
לענייננו, כאשר אב מניח את ילדו בן השנתיים ליד מדף הממתקים, התוצאה המתבקשת תהיה שהילד יגרום נזק. ולכן יתכן שאפשר לראות זאת כאילו האב עצמו הזיק בידים, ולכן הוא יהיה חייב בתשלום על הנזק שעשה בנו.
^ 1.בבא קמא נט:
^ 2.בבא קמא פז.
^ 3.בבא קמא נה:
^ 4.בבא קמא נו:
^ 5.בבא קמא נו: ד"ה המעמיד.
^ 6.בבא קמא ג: תוספות ד"ה וממונך; שם כב. תוספות ד"ה אשו.
^ 7.בבא קמא סימן א, ז.
^ 8.בבא קמא נו: ד"ה המעמיד.
^ 9.סימן כב.
^ 10.בבא קמא סימן א, ז.
^ 11.בבא קמא פרק ו סימן ג.
^ 12.כאן בסוגיה.
^ 13.חושן משפט סימן שצד סעיף ג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









