ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מב. במשנה – מב: סוף פרק לולב הגזול)
א. מקבלת אישה לולב מיד בעלה ושמה במים
החידוש:
- זה לא מוקצה, אפילו שאין לה חיוב.
(מפרשים - או כי לבעל זה ראוי אז נחשב לא מוקצה לכולם, או כי גם לאישה זה ראוי, למרות שלא מצווה).
- שמה במים, ואין כאן בעיה של: תיקון כלי, דומה להשקאת זרעים.
ר"י – בשבת – להחזיר, ביו"ט – להוסיף, בחוה"מ – להחליף.
ב. קטן
משנה וברייתא -
A. מדין חינוך –
- לולב – משיודע לנענע (יש אומרים שגם יודע איפה בהלל).
- ציצית – משיודע להתעטף (תוספות – כעטיפת הישמעאלים, או שמספיק שיודע לשים שתיים מקדימה ושתיים מאחורה).
- תפילין – משיודע לשמור עליהם (בזה נהוג לחכות עד סמוך לבר מצווה).
- תורה – משיודע לדבר, ואז מלמדו:
"תורה ציוה לנו משה"
וק"ש – פסוק ראשון (מפרשים – מדין לימוד תורה, לא מדין ק"ש).
(מב. 6-)
B. מוגדר כגדול לעניינים שונים
- טומאה –
יודע להישאל – ספק טומאה ברה"י טמא (אחרת טהור).
יודע לשמור גופו מטהרה – אם טהרה נגעה בגופו – טהורה.
יודע לשמור ידיו – אוכלין על ידיו טהרות.
- קטן כהן – נותנים לו תרומה בצנעא, אם יודע לפרוס כפיו – גם בפרהסיא.
- יודע לשחוט – שחיטתו כשרה (רב הונא – בגדול עומד על גביו).
- צואתו –
- קטן מאוד – לא מרחיקים.
- קטן שיודע לאכול כזית חיטה בכדי אכילת פרס – מרחיקים, בתנאי שאכן יכול לאכול בפועל.
- גדל קצת (כבן 6) – תמיד מרחיקים, גם אם כעת חלש מכדי לאכול.
- קרבן פסח –
יש מחלוקת ראשונים אם מהתורה מותר להאכיל קטן שאינו מנוי. בכל אופן מדרבנן חייב להתמנות כדי לאכול.
משיודע לאכול כזית צלי – יכול להתמנות ("איש לפי אוכלו") + מצווה שיתמנה מדין חינוך.
ר"י – לא מספיק שיודע לאכול, אלא שגם מבין קצת באכילה (צרור וזורקו, אגוז ונוטלו).
הדרן עלך לולב הגזול.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












