ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מח. במשנה – מט. 3+)
א. שלמי שמחה כל שמונה (גם בשמיני עצרת)
למרות שבפסוק כתוב – "שבעת ימים",
מרבים מ"ושמחת בחגך... והיית אך שמח" גם את ליל שמיני עצרת (ואז בקל וחומר את יום שמיני עצרת).
[ו"אך" ממעט שלא מרבים לילה ראשון של סוכות, ומעדיפים לרבות את ליל שמנ"ע כי שם זה פחות חידוש].
ב. סוכה שבעה ולא שמונה ימים
A. ביום השביעי לא מפרק את הסוכה, אך אחרי מנחה קטנה יכול להכניס כלים לבית לכבוד החג.
B. ביום השמיני לא יושבים בסוכה (נראה כ"בל תוסיף"),
אם אין לו ברירה, יעשה סימן –
- יפרק חלק מהסכך,
- יכניס משהו שאסור להכניס לסוכה (נר לסוכה קטנה, כלים מלוכלכים לסוכה גדולה).
- 1.המילוי –
ג. ניסוך המים –
במשנה בתחילת הפרק – שבעה, במשנתנו – ר"י – שמונה.
תהליך ניסוך המים –
ממלאים בכלי של –
ת"ק – שלושה לוגים (כמו ניסוך היין),
ר"י – לוג אחד.
ותקעו והריעו ותקעו – "ושאבתם מים בששון".
[אגב, שני סיפורים על מין שקראו לו ששון].
- 2.העליה לכבש – לצד שמאל, כדי שהיין והמים לא יספגו עשן.
למרות שבדרך כלל תמיד פונים לימין.
- 3.שני הכלים ששפכו אליהם –
- היו שניים – של מים במערב ושל יין במזרח, אך הם שינו לא נורא.
- ממה עשוים –
ת"ק – כסף
ר"י – סיד, ונראים כסף כי היין שינה את צבעם (גם בכלי של המים לפעמים שמו בטעות יין).
- החור שבתחתיתם – בשל היין היה גדול יותר, כדי שיסיימו לזרום החוצה באותו זמן,
לר"י – פי שלוש
לרבנן – גדול בקצת, כי יין יותר סמיך.
- 4.שפך עם הידיים למעלה, שיראו שאינו עושה כצדוקים ושופך על רגליו לא ולכלים,
כפי שקרה פעם, ורגמוהו באתרוגים ואבנים,
(וגם פגמו במזבח, וסתמו עם גוש מלח עד שיתקנו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
