ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ (תהלים כה, ח). שאלו לחכמה חוטא מה עונשו, אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לתורה, חוטא מה עונשו, אמרה להם, יביא אשם ויתכפר לו. הדא הוא דכתיב (ויקרא, א, ד), וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. שאלו להקדוש ברוך הוא, חוטא מה עונשו אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו. זה שכתוב, טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶך. בני מה אנא בעי מנכון, דרשוני וחיו, אמר ר' פנחס למה הוא טוב, שהוא ישר. למה הוא ישר, שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך, שהוא מורה להון דרך, שיעשו תשובה.
חוטא הוא שוגג, ובכל זאת אמרה החכמה שעונשו למות, כי אילו נזהר והכיר שחטא הוא מרד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, היה שומר את עצמו שלא יבוא לידי שגגה. וכיון שלא עשה כך הריהו חייב מיתה. אלא שיש לעיין, כי החכמה המוזכרת היא חכמת התורה. ואם כן מהי הכוונה שהחכמה משיבה תשובה שונה מהתורה. והתורה שניתנה מבורא עולם משיבה תשובה אחרת מהבורא.
נראה ששלשת תשובות אלו עוסקות ברבדים שונים של חטא. שכאמור עונש החוטא למות. ומצאנו כעין זה בבן נח שעבר על אחת משבע מצות שנתחייב בהן, שהוא חייב מיתה, אפילו בלא התראה ואפילו שוגג הקרוב למזיד, (כמבואר ברמב"ם הלכות מלכים פרק י, הלכה א), כי עבירה שוללת מהאדם את הזכות לחיות בעולם. וכשם שהנופל בשגגה לכבשן האש נכבה אף על פי שאין לו כוונה ואין לו רצון להכבות, כי זו מציאות טבעית, כך מיתת החוטא. באה תורה שניתנה לישראל, כמו שנאמר, מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל (תהלים, קמז, יט) ואמרה, שהחוטא המביא אשם (שהוא לפעמים בא אפילו על חטא במזיד, כמו, אשם גזילות או אשם שפחה חרופה וכדו') שצריך לשוב מחטאו, (כי אחרת זה זבח רשעים תועבה וכפי שהסביר אבן עזרא בפרשת ויקרא שהבאת קרבן על חטא באה ללמד את החוטא שכל הנעשה בקרבן היה צריך להעשות לחוטא עצמו. וכאשר הזבח נשחט בעצם היה צריך להיות כן בחוטא כי חטא מביא מות, ועליו להרגיש שהקרבן הינו תמורו וכאילו הוא עצמו נשחט ונקרב על גבי המזבח מפני שהחטא אותו חָטַא הוא מות, ותיקונו הוא עבודת ה' והעלאתו על גבי המזבח. תשובה כזו יש בכוחה להחזיר את החוטא לנתיב החיים והמעלה).
אלא שתשובה מסוג זה הינה קשה ולא כל אדם זוכה לה. ועוד, שהיא קשורה בעבודת ה' בבית המקדש. וכאשר המקדש משומם ואין כהן ואין קרבן, הואיל וישראל אינם במדרגה הראויה לעבודת ה' בדרגה כל כך עליונה, הרי שאין אפשרות לתשובה מעולה זו. על כך אמר הקדוש ברוך הוא יעשה תשובה ויתכפר לו. כי גם תשובה פחותת ערך הינה חשובה ועשויה להטות את החוטא מדרכי מות לחיים. תשובה זו היא חלק מבריאת העולם ועליה אמרו חכמים במסכת נדרים (לט, ב), שקדמה לבריאת העולם. כלומר, ישנה תשובה הטבועה במהות הבריאה והקשורה אליה מעצם טבעה. והיא נובעת מישרותו וטובו של הבורא. כי בלעדיה היתה בריאת האדם חסרה. ולפיכך היא קיימת בכל עת ובכל זמן בלא תלות במקדש ה' בבית הבחירה. ולפיכך היא טובה ומועילה לכל השב מדרכו הרעה ורוצה לדבק בה'. דרשוני וחיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
