ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ (תהלים כה, ח). שאלו לחכמה חוטא מה עונשו, אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לתורה, חוטא מה עונשו, אמרה להם, יביא אשם ויתכפר לו. הדא הוא דכתיב (ויקרא, א, ד), וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. שאלו להקדוש ברוך הוא, חוטא מה עונשו אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו. זה שכתוב, טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶך. בני מה אנא בעי מנכון, דרשוני וחיו, אמר ר' פנחס למה הוא טוב, שהוא ישר. למה הוא ישר, שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך, שהוא מורה להון דרך, שיעשו תשובה.
חוטא הוא שוגג, ובכל זאת אמרה החכמה שעונשו למות, כי אילו נזהר והכיר שחטא הוא מרד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, היה שומר את עצמו שלא יבוא לידי שגגה. וכיון שלא עשה כך הריהו חייב מיתה. אלא שיש לעיין, כי החכמה המוזכרת היא חכמת התורה. ואם כן מהי הכוונה שהחכמה משיבה תשובה שונה מהתורה. והתורה שניתנה מבורא עולם משיבה תשובה אחרת מהבורא.
נראה ששלשת תשובות אלו עוסקות ברבדים שונים של חטא. שכאמור עונש החוטא למות. ומצאנו כעין זה בבן נח שעבר על אחת משבע מצות שנתחייב בהן, שהוא חייב מיתה, אפילו בלא התראה ואפילו שוגג הקרוב למזיד, (כמבואר ברמב"ם הלכות מלכים פרק י, הלכה א), כי עבירה שוללת מהאדם את הזכות לחיות בעולם. וכשם שהנופל בשגגה לכבשן האש נכבה אף על פי שאין לו כוונה ואין לו רצון להכבות, כי זו מציאות טבעית, כך מיתת החוטא. באה תורה שניתנה לישראל, כמו שנאמר, מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל (תהלים, קמז, יט) ואמרה, שהחוטא המביא אשם (שהוא לפעמים בא אפילו על חטא במזיד, כמו, אשם גזילות או אשם שפחה חרופה וכדו') שצריך לשוב מחטאו, (כי אחרת זה זבח רשעים תועבה וכפי שהסביר אבן עזרא בפרשת ויקרא שהבאת קרבן על חטא באה ללמד את החוטא שכל הנעשה בקרבן היה צריך להעשות לחוטא עצמו. וכאשר הזבח נשחט בעצם היה צריך להיות כן בחוטא כי חטא מביא מות, ועליו להרגיש שהקרבן הינו תמורו וכאילו הוא עצמו נשחט ונקרב על גבי המזבח מפני שהחטא אותו חָטַא הוא מות, ותיקונו הוא עבודת ה' והעלאתו על גבי המזבח. תשובה כזו יש בכוחה להחזיר את החוטא לנתיב החיים והמעלה).
אלא שתשובה מסוג זה הינה קשה ולא כל אדם זוכה לה. ועוד, שהיא קשורה בעבודת ה' בבית המקדש. וכאשר המקדש משומם ואין כהן ואין קרבן, הואיל וישראל אינם במדרגה הראויה לעבודת ה' בדרגה כל כך עליונה, הרי שאין אפשרות לתשובה מעולה זו. על כך אמר הקדוש ברוך הוא יעשה תשובה ויתכפר לו. כי גם תשובה פחותת ערך הינה חשובה ועשויה להטות את החוטא מדרכי מות לחיים. תשובה זו היא חלק מבריאת העולם ועליה אמרו חכמים במסכת נדרים (לט, ב), שקדמה לבריאת העולם. כלומר, ישנה תשובה הטבועה במהות הבריאה והקשורה אליה מעצם טבעה. והיא נובעת מישרותו וטובו של הבורא. כי בלעדיה היתה בריאת האדם חסרה. ולפיכך היא קיימת בכל עת ובכל זמן בלא תלות במקדש ה' בבית הבחירה. ולפיכך היא טובה ומועילה לכל השב מדרכו הרעה ורוצה לדבק בה'. דרשוני וחיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
