ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשנת תרנ"א, שנת הולדתו של הרב צבי יהודה, הייתה התעוררות גדולה בנושא של ארץ ישראל. אנחנו מוצאים בשנה זו מכתבים של הרבה מגדולי ישראל על חביבות ארץ ישראל. באותה שנה ר' מאיר שמחה מדווינסק, ה"אור שמח", התבקש לכתוב מכתב ברכה על ספר שהוצא בעניין מעלותיה של ארץ ישראל (הרב אברהם סלוצקי, שיבת ציון, ורשה תרנ"ב), וכך הוא כותב:
הנה דע יקירי, כי להראות גודל המצווה הזאת ומעלתה הוא אך למותר. כי מי הוא האיש הישראלי אשר יסתפק בזה? הלא מיום קרוא ד' לצור מחצבתנו, הבטיח לו בארץ חמדה. ושלוש מתנות ניתנו לישראל: תורה, וארץ ישראל ועולם הבא כולם כאחד (ברכות ה, א), וכל פרטי התורה מתאימים עם הבטחת הארץ ויישובה!... ואחרי שהכעיסו בחורב ועשו עגל מסכה נעתר ד' והשיב חמתו מהשחית, ובמאסם בארץ נעשה ידו להפילם במדבר וכו', ובהוציאם דיבה ודברי נרגן על הארץ החמירו מאשר חטאו דברים עליו יתברך. וכן תורתנו המסורה מלאה בשבח הארץ, ושקלו רבותינו מעלת ספר יהושע עם מעלת התורה לפי שהוא ערכה של ארץ ישראל (נדרים כב, א) ורבי יוחנן התפלא כי שמע כי איכא סבי בבבל (ברכות ח, א) - "למען ירבו ימיכם" (דברים יא, כא) כתיב, התבונן איך שקל מצוות ישיבת ארץ ישראל בזמן חורבנה, עד כי חש פן יעלה בלבב אחד לאמר: "הלא בחוץ לארץ אקיים מצוות יתירות, וזה: יום טוב שני של גלויות ושתי חלות בסוריה, קרי רבי יוחנן על זה: 'וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם'". שיותר טוב להיות בארץ ולשמור רק יום אחד (ירושלמי עירובין ג, ט). ופרקים שלמים בתוספתא ובספרי דבי רב ובתלמודים שמפליגים בשבח הארץ עד כי המלקט (מהם מאמרים במעלות הארץ ויישובה, הוא כמלקט) אגלי טל מיני ים. כלליות תורתנו המסורה היא המקושרת במעלות הארץ.
כל התורה מלאה במעלות ארץ ישראל, מי שעוסק בתורה חייב שארץ ישראל תהיה יקרה בעיניו מאוד והשאיפה להיות בארץ ישראל צריכה למלא את כל לבבו. כשנפתחים שערי הארץ ואפשר לעלות, השמחה צריכה להיות עצומה וההודאה לריבונו של עולם בלי גבול.
ספר חרדים אומר:
צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו כי תחילת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות יען מאסנוה שנאמר: "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד) ובפדיון נפשנו מהרה יהיה כתוב: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (שם קב, טו), ושם נאמר: "אתה תקום תרחם ציון" (שם יד).
הדרך שנזכה בחזרה בארץ ישראל היא רק על ידי שנשתוקק אליה. כלומר, אם רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, אם הם יחבבו את ארץ ישראל, אז "אתה תקום תרחם ציון". ספר החרדים ממשיך ומבאר בהרחבה את מעלותיה של ארץ ישראל, ואף שיש ייסורים בארץ ישראל צריכים להיות שמחים בייסורים. בפעם הראשונה שרצינו לעלות לארץ ישראל מתואר בתורה שעמלק בא "ויבא עמלק" (שמות יז, ח) וכך הוא הסדר, ארץ ישראל נקנית בייסורים. וממשיך בעל ספר חרדים וכותב:
וכתב רמב"ן במנין תרי"ג מצות ישיבת ארץ ישראל, כל עת ורגע שהאדם בארץ ישראל הוא מקיים המצווה הזו, וידוע שעיקר שכר המצוות על השמחה הגדולה בה, כדכתיב: "תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה" (דברים כח, מז), אם כן צריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצוותו התדירה באהבתו אותה.
כשאדם שמח במצווה, על השמחה הוא מקבל את עיקר השכר. מי שנמצא בארץ ישראל צריך כל הזמן להיות בשמחה כי כל רגע ורגע הוא מקיים מצווה. ואם אדם יושב בארץ ישראל ולומד תורה זו וודאי שמחה עצומה, לכן תלמידי הישיבות בארץ ישראל צריכים להיות מאושרים כל הזמן. ומוסיף בעל ספר חרדים:
וגם צריך להיות ירא וחרד, כדכתב רבי שמעון בר יוחאי: "כל פיקודא דלאו איהי ברחימו ודחילו לאו פיקודא היא", לכן אמרו באבות דרבי נתן: "הוי שש וחרד על המצוות".
כל מצווה שנעשית בלי יראה ואהבה היא לא מצווה, כביכול. צריך לקיים את המצוות גם בשמחה וגם ביראה. ואנחנו שחיים את ערכה הגדול של ארץ ישראל ממילא מלאי שמחה. מי שלא ראה את מורנו ורבנו הרב צבי יהודה ביום העצמאות לא ראה שמחה מימיו. כשהוא בא לתפילה בליל יום העצמאות, הפנים שלו היו זורחות באור מיוחד, היה אפשר לראות על הפנים שלו רגש מלא שמחה ותודה לריבונו של עולם על כך שזכינו. צריך לדעת להודות לריבונו של עולם ולשמוח בטוב ד'.
חביבות המצווה
המציאות מורכבת. אז צריך לדעת להתמודד עם המציאות הזאת, להודות על הטוב ולהתפלל שהדברים שעדיין לא טובים יושלמו, אך הטוב הוא כל כך גדול עד שאי אפשר שלא להודות עליו. הציבור החרדי כשמו כן הוא, הוא חרד מד' והוא חרד מהשפעות לא טובות ולכן הוא חושב שלומר כמה מילים טובות על מדינת ישראל זה אומר לשבח את האנשים שפעלו להקמת המדינה, זה אומר לשבח את החילונים, זה כאילו אומר שהמעשים שלהם טובים וגם המרידה שלהם ביהדות היא טובה ובסופו של דבר זה יביא לריחוק מהתורה, לכן יש סכנה להתחבר למהלך הזה. לא צריך לפחד מזה. הנצי"ב מוולאז'ין התייחס לכך כבר אז בשעתו (בפתח החוברת "למען ציון", ווילנה תר"ן) והוא אומר:
מצאתי מקום בזה להגיד לרבים עד כמה חביבה ישוב ארץ ישראל בעיני ד', עד כי בעת שהיה קול ה׳ דופק על ידי כורש לאמר: "מי בכם מכל עמו יהי ה׳ אלוקיו עמו ויעל" (עזרא א, ג), והמה סירבו ולא רצו לעלות, באמרם: "רחצתי את רגלי איככה אטנפם" (שיר השירים ה, ג), ופירשו חז״ל במדרש שיר השירים (ה, א) על זה המקרא: "רחצתי את רגלי מטינופות עבודה זרה, שאותו המקום משיאני לעבודה זרה".
בזמן שישראל יצאו מארץ ישראל הם הפסיקו לעבוד עבודה זרה והם שמחו בכך, לכן הם אמרו שאחרי שהם רחצו כבר את רגליהם, איך עכשיו הם יחזרו לארץ ישראל, מקום שגורם להם לנטות לכיוונים רעים ולעבודה זרה.
ולפי קלות דעתנו היא טענה נמרצה! ובכל זאת אנו רואים שהתרעם הקב״ה הרבה על זה כמו שנראה בהמשך השיר הקדוש... ומזה אנו רואים כי אין להקל במצות הישוב משום שרואים שם איזה עוברי תורה, אחר שיכולין ליזהר יפה.
לכאורה הטענה מאוד הגיונית, ויהיה אסור לעלות לארץ ישראל, כי בארץ יש השפעות רעות ושליליות, הנצי"ב קורא לטענה זו: "טענה נמרצה", ובכל זאת אומר שאפשר להיזהר ולא צריך להיות מושפעים מהדברים השליליים. הנצי"ב מביא גם את דברי חז"ל בבראשית רבה (עו, ב) על יעקב שהולך להיפגש עם עשיו וחושש כי בגלל שהיה הרבה שנים בגלות ועשיו ישב בארץ ישראל, לכן אולי יש לעשיו יותר זכויות. נשים לב על מי מדובר, על עשיו הרשע, זאת אומרת שמי שיושב בארץ ישראל יש לו מעלה גדולה גם אם הוא רחוק מאוד, גם אם הוא עשיו הרשע.
זכות הפועל ליישוב ארץ ישראל
המציאות מורכבת. צריכים לדעת להתבונן במציאות, להודות על הטוב ולראות שהוא גדול מאוד. את מה שיש לתקן צריך באמת לתקן, אבל זה לא מונע מהצורך להודות לד' על כל הטובה שישנה בפועל. אנו רואים שמי שמשתדל למען יישובה של ארץ ישראל, מי שלוחם כדי להגן על עם ישראל בארץ ישראל, יש לו זכויות, יכול להיות שהקב"ה נותן לו בתור שכר כוח ושלטון.
הגמרא (סנהדרין צו, א) אומרת שבזכות ארבע פסיעות שנבוכדנצר הלך לכבוד ריבונו של עולם, קיבל כח רב והשתמש בו לרעה - להחריב את בית המקדש. נבוכדנצר היה הסופר של מרודך בלאדן מלך בבל, ובאותו זמן שכתב המלך אגרת לחזקיהו, נבוכדנצר לא היה וכתבו באגרת: "שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא", ואז נבוכדנצר הגיע ושאל: מה כתבתם באיגרת? סיפרו לו. אמר נבוכדנצר: זה לא הסדר, קודם כל אומרים שלום לאלוה רבה ואחר כך לחזקיה. אמרו לו: כבר שלחנו את האיגרת. התחיל נבוכדנצר ללכת כדי להחזיר את האיגרת עד שגבריאל העמידו. בשכר ארבעת הפסיעות שהוא הספיק ללכת הוא קיבל הרבה כוח אך השתמש בו לרעה, להחריב את בית המקדש. חז"ל מלמדים אותנו שמעשה טוב שאדם עושה, אפילו מעשה שנראה קטן, הוא בעצם מעשה גדול, כבוד שמים הוא דבר גדול וכשכר על כך האדם מקבל כוח גדול והוא יכול להשתמש בכוח הזה חלילה לא לטובה. גם היום אנחנו רואים דברים כאלה. אנשים מסרו את נפשם על מלחמות ישראל באויביהם וקיבלו מהקב"ה כוח, ובכוח הזה הם לא תמיד משתמשים לטובה. אחד הקדיש הרבה זמן וכוחות לבניינה של ירושלים, דיבר הרבה בשבחה של ירושלים ובשבחה של ישיבת "מרכז הרב", שיבח מאוד את לומדי התורה ועל כך יש לו זכויות, גם הוא קיבל מתנה והוא צריך להשתמש בה באופן נכון.
התפילות שלנו הן לא רק שיהיה קיבוץ גלויות, שד' יבנה את ירושלים ואת המקדש - כל זה יתרחש בעז"ה בכל מקרה, התפילות הן שכל התהליכים יתרחשו מהר ובקלות. ככל שנרבה בתורה נרבה גם בזכויות ונגיע למציאות הזאת מהר יותר. אין ספק שבני התורה הם הקובעים את הקצב של הגאולה, בזוהר כתוב פעמים רבות שבזכות התורה תהיה הגאולה האחרונה. ככל שתרבה התורה ובייחוד התורה הגדולה שבאה ממקור של קודש, התורה שמכירה בסגולת ישראל ובערכו של כלל ישראל. מי שלומד תורה ומקיים מצוות בשם כל הכלל, גם בשם הרחוקים - הערך של התורה שלו הוא ערך אחר לגמרי. לומד תורה שמכיר בערכה של ארץ ישראל, ומביא את קדושת ארץ ישראל לתוך התורה - כל התורה שלו היא תורה אחרת. זה התפקיד שלנו, אנחנו מבינים את ערכם של ישראל וגם את ערכה של ארץ ישראל והתורה שנלמדת כאן היא תורה גדולה שפועלת ומקדמת אותנו לגאולתנו, שתהיה במהרה בימינו בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
