ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (ישעיהו כה, ט). בישועתו של מי נגילה ונשמחה? אומר המהרש"א (סוף תענית): בישועתו של ד'. כביכול ד' נושע בעצמו כאשר הוא מושיע את ישראל. זו השמחה היותר גדולה, שכבודו יתברך מתגלה על ידי ישועת עמו. וכבר דרש כך רבי עקיבא בירושלמי סוכה (ד, ג): "מה תלמוד לומר: 'מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלוקיו' (שמואל ב ז, כג)... כביכול כאילו עצמך פדית". וכך פירש הירושלמי (שם) את האמרה: "אני והוא הושיעה נא", "והוא" מכוון להקב"ה, כמו שכתוב: "והוא אסור באזיקים" (ירמיהו מ, א), כביכול הוא עצמו. כשישראל בצרה כביכול גם הקב"ה עמם שנאמר "עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו), וכשישראל נגאלים ריבונו של עולם כביכול נגאל עמם.
הזוהר אומר בפרשת בהר (קח, א): כשיש על העבדים עול של אדונם, לא יכול להיות עליהם עול מלכות שמים, וכיון שאין עליהם עול מלכות שמים הם פטורים מן המצוות כי אין עול מצוות ללא עול מלכות שמים. כמו שור, כל עוד שלא שמים עליו עול אי אפשר לעבוד איתו, ואחרי ששמים עליו עול אפשר לחרוש איתו ולשאת משאות. וזה מה שאמרו בני ישראל: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם" (במדבר יא, ה), חנם בלא ברכה, לפי שכשהיו עבדים במצרים לא היה עליהם עול מלכות שמים ולא עול מצוות. וכמו כן עבד שאומר: "אהבתי את אדוני" (שמות כא, ה) הוא נרצע, כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים. וזה גדולתו של היום הזה, של יום העצמאות, של השחרור שלנו מעול הגויים. כל עוד היינו תחת עולם לא יכולנו לקבל עלינו עול מלכות שמים שלם, וכעת השתחררנו, אין עלינו עול אחר, ויכולים אנו לקבל בשלמות עול מלכות שמים.
לפי זה מובנת התוספת בברכת "אהבת עולם" בשחרית, שעיקרה ברכת התורה ובכל זאת אנו מזכירים בתוכה: "מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ ושבור עולנו מעל צווארנו ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", לכאורה תוספת זו לא שייכת לעניין, אלא כיוון שבקריאת שמע יש קבלת עול מלכות שמים, וכל עוד אנו בגלות תחת עול זרים איך נקבל עול מלכות שמים שלם, באה הבקשה שהקב"ה ישבור עולנו מעל צווארנו ויוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. רק אז נוכל לקבל עלינו עול מלכות שמים שלם, גם בגלל שנהיה בני חורין וגם בגלל שנהיה בארץ, כי כל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה (כתובות קי, ב). רק בארץ ישראל אפשרית קבלת עול מלכות שמים בשלמות, ולכן הבקשה הזו באה לפני קריאת שמע - לפני קבלת עול מלכות שמים. ובזה גם מבואר מה שאמרו חכמים (ספרי עקב, פיסקא מג), ומובא ברמב"ן (דברים יא, יח) שרק בארץ ישראל עם ישראל מקיים מצוות ממש, וקיום המצוות בחוץ לארץ הוא רק בגדר "הציבי לך ציונים" (ירמיהו לא, כ) ממשיכים לשמור מצוות כדי שלא נשכח את קיום המצוות. בחו"ל אי אפשר לקבל עול מלכות שמים, ואם אין אנו ממליכים את הקב"ה מתוך קבלת עול מלכות שמים, כביכול הקב"ה לא מתגלה במלכותו.
השכינה בגלות וכאשר שוחררנו ושוחררה ארץ ישראל הקב"ה כביכול נפדה ונושע אתנו. הוא מושיע אותנו ונושע עמנו. ועל כן: "נגילה ונשמחה בישועתו".
וכך יש להסביר גם את המילים: "כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועתך". אנו לא אומרים: 'נשמחה בישועתנו', אלא "בישועתך", שאתה נושע עמנו. וכך אומר המדרש (מדרש תהלים ט, יד) על הפסוק: "בשערי בת ציון אגילה בישועתך" (תהלים ט, טו) "כשתחזור שכינתך בשערי בתי ציון, אגילה בישועתך. אמר ר' אבהו: זה אחד מן חמישה מקראות הקשים, שהם מלמדים שישועתן של ישראל היא ישועתו של הקב"ה" (אוצר התפילות, ברכת אהבת עולם).
אנו אומרים בתפילה: "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא". ריבונו של עולם היה מלך גם לפני בריאת העולם, כי המלכות האלוקית מוחלטת ואינה תלויה בנבראים. אבל כל עוד לא נברא העולם לא היה מי שקרא לריבונו של עולם מלך, רק "לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא". הופעת מלכות ד' מתגלה על ידי הנבראים, על ידי עם ישראל הקורא בשם ד', כמו שדרשו חז"ל שעד אברהם אבינו לא היה מי שקרא לריבונו של עולם אדון. "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר: 'ויאמר ד' אלוקים במה אדע כי אירשנה' (בראשית טו, ח)" (ברכות ז, ב).
השנה היא שנת שישים וחמש למדינת ישראל, בגימטרייה שם אדנות, רמז לכך ששם ד' מופיע על ידי הופעת מלכות ישראל, כי שם אדנות רומז למדת המלכות. ומתי קרא אברהם לראשונה בשם אדנות - כאשר שאל: "במה אדע כי אירשנה", בקשר להבטחה על ארץ ישראל. כלומר, על ידי הירושה של ארץ ישראל יכול להתגלות שמו של ריבונו של עולם כאדון.
ההתקדמות הגדולה
פתחנו בפסוק: "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו" (ישעיהו כה, ט), לעתיד לבוא יראו כולם שאכן הגאולה היא על ידי ריבונו של עולם, כי יכולה להיות גאולה שלא מכירים בה שהיא גאולת ד'. אנשים מקווים ומתפללים לד' שיגאל, והקב"ה גואל, ויש אנשים שלא מכירים שהוא הגואל.
נביא קצת מספרים, כדי לראות כמה התקדמנו בשנים האחרונות:
125,000 מקבלים מלגות כבני ישיבות ואברכים. כ-3,000 לומדים בישיבות הגבוהות הציוניות. כ-7,500 בישיבות ההסדר, כ-1,500 במכינות. כיום יש 70 ישיבות הסדר, ו-27 ישיבות גבוהות ציוניות, מהם 17 מאוגדות באיגוד. לפני 16 שנים היו במדינה ארבעה מיליון והיום ששה מיליון. ובעולם התורה היו כמחצית ממספר התלמידים היום, כלומר הציבור גדל בשליש והישיבות גדלו פי שניים.
"אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע... אין אנחנו מספיקים להודות לך ד' אלוקינו ואלוקי אבותינו ולברך את שמך, על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו" (נשמת כל חי).

אורות ארץ ישראל - הרהג זלמן ברוך מלמד שליטא הציפייה לארץ ישראל בכל מקום בעולם
אורות ארץ ישראל - פרק ו'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










