ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ד' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (ישעיהו כה, ט). בישועתו של מי נגילה ונשמחה? אומר המהרש"א (סוף תענית): בישועתו של ד'. כביכול ד' נושע בעצמו כאשר הוא מושיע את ישראל. זו השמחה היותר גדולה, שכבודו יתברך מתגלה על ידי ישועת עמו. וכבר דרש כך רבי עקיבא בירושלמי סוכה (ד, ג): "מה תלמוד לומר: 'מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלוקיו' (שמואל ב ז, כג)... כביכול כאילו עצמך פדית". וכך פירש הירושלמי (שם) את האמרה: "אני והוא הושיעה נא", "והוא" מכוון להקב"ה, כמו שכתוב: "והוא אסור באזיקים" (ירמיהו מ, א), כביכול הוא עצמו. כשישראל בצרה כביכול גם הקב"ה עמם שנאמר "עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו), וכשישראל נגאלים ריבונו של עולם כביכול נגאל עמם.
הזוהר אומר בפרשת בהר (קח, א): כשיש על העבדים עול של אדונם, לא יכול להיות עליהם עול מלכות שמים, וכיון שאין עליהם עול מלכות שמים הם פטורים מן המצוות כי אין עול מצוות ללא עול מלכות שמים. כמו שור, כל עוד שלא שמים עליו עול אי אפשר לעבוד איתו, ואחרי ששמים עליו עול אפשר לחרוש איתו ולשאת משאות. וזה מה שאמרו בני ישראל: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם" (במדבר יא, ה), חנם בלא ברכה, לפי שכשהיו עבדים במצרים לא היה עליהם עול מלכות שמים ולא עול מצוות. וכמו כן עבד שאומר: "אהבתי את אדוני" (שמות כא, ה) הוא נרצע, כי עבדי הם ולא עבדים לעבדים. וזה גדולתו של היום הזה, של יום העצמאות, של השחרור שלנו מעול הגויים. כל עוד היינו תחת עולם לא יכולנו לקבל עלינו עול מלכות שמים שלם, וכעת השתחררנו, אין עלינו עול אחר, ויכולים אנו לקבל בשלמות עול מלכות שמים.
לפי זה מובנת התוספת בברכת "אהבת עולם" בשחרית, שעיקרה ברכת התורה ובכל זאת אנו מזכירים בתוכה: "מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ ושבור עולנו מעל צווארנו ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", לכאורה תוספת זו לא שייכת לעניין, אלא כיוון שבקריאת שמע יש קבלת עול מלכות שמים, וכל עוד אנו בגלות תחת עול זרים איך נקבל עול מלכות שמים שלם, באה הבקשה שהקב"ה ישבור עולנו מעל צווארנו ויוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. רק אז נוכל לקבל עלינו עול מלכות שמים שלם, גם בגלל שנהיה בני חורין וגם בגלל שנהיה בארץ, כי כל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה (כתובות קי, ב). רק בארץ ישראל אפשרית קבלת עול מלכות שמים בשלמות, ולכן הבקשה הזו באה לפני קריאת שמע - לפני קבלת עול מלכות שמים. ובזה גם מבואר מה שאמרו חכמים (ספרי עקב, פיסקא מג), ומובא ברמב"ן (דברים יא, יח) שרק בארץ ישראל עם ישראל מקיים מצוות ממש, וקיום המצוות בחוץ לארץ הוא רק בגדר "הציבי לך ציונים" (ירמיהו לא, כ) ממשיכים לשמור מצוות כדי שלא נשכח את קיום המצוות. בחו"ל אי אפשר לקבל עול מלכות שמים, ואם אין אנו ממליכים את הקב"ה מתוך קבלת עול מלכות שמים, כביכול הקב"ה לא מתגלה במלכותו.
השכינה בגלות וכאשר שוחררנו ושוחררה ארץ ישראל הקב"ה כביכול נפדה ונושע אתנו. הוא מושיע אותנו ונושע עמנו. ועל כן: "נגילה ונשמחה בישועתו".
וכך יש להסביר גם את המילים: "כי בשם קדשך הגדול והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועתך". אנו לא אומרים: 'נשמחה בישועתנו', אלא "בישועתך", שאתה נושע עמנו. וכך אומר המדרש (מדרש תהלים ט, יד) על הפסוק: "בשערי בת ציון אגילה בישועתך" (תהלים ט, טו) "כשתחזור שכינתך בשערי בתי ציון, אגילה בישועתך. אמר ר' אבהו: זה אחד מן חמישה מקראות הקשים, שהם מלמדים שישועתן של ישראל היא ישועתו של הקב"ה" (אוצר התפילות, ברכת אהבת עולם).
אנו אומרים בתפילה: "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא". ריבונו של עולם היה מלך גם לפני בריאת העולם, כי המלכות האלוקית מוחלטת ואינה תלויה בנבראים. אבל כל עוד לא נברא העולם לא היה מי שקרא לריבונו של עולם מלך, רק "לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא". הופעת מלכות ד' מתגלה על ידי הנבראים, על ידי עם ישראל הקורא בשם ד', כמו שדרשו חז"ל שעד אברהם אבינו לא היה מי שקרא לריבונו של עולם אדון. "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר: 'ויאמר ד' אלוקים במה אדע כי אירשנה' (בראשית טו, ח)" (ברכות ז, ב).
השנה היא שנת שישים וחמש למדינת ישראל, בגימטרייה שם אדנות, רמז לכך ששם ד' מופיע על ידי הופעת מלכות ישראל, כי שם אדנות רומז למדת המלכות. ומתי קרא אברהם לראשונה בשם אדנות - כאשר שאל: "במה אדע כי אירשנה", בקשר להבטחה על ארץ ישראל. כלומר, על ידי הירושה של ארץ ישראל יכול להתגלות שמו של ריבונו של עולם כאדון.
ההתקדמות הגדולה
פתחנו בפסוק: "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קוינו לו ויושיענו" (ישעיהו כה, ט), לעתיד לבוא יראו כולם שאכן הגאולה היא על ידי ריבונו של עולם, כי יכולה להיות גאולה שלא מכירים בה שהיא גאולת ד'. אנשים מקווים ומתפללים לד' שיגאל, והקב"ה גואל, ויש אנשים שלא מכירים שהוא הגואל.
נביא קצת מספרים, כדי לראות כמה התקדמנו בשנים האחרונות:
125,000 מקבלים מלגות כבני ישיבות ואברכים. כ-3,000 לומדים בישיבות הגבוהות הציוניות. כ-7,500 בישיבות ההסדר, כ-1,500 במכינות. כיום יש 70 ישיבות הסדר, ו-27 ישיבות גבוהות ציוניות, מהם 17 מאוגדות באיגוד. לפני 16 שנים היו במדינה ארבעה מיליון והיום ששה מיליון. ובעולם התורה היו כמחצית ממספר התלמידים היום, כלומר הציבור גדל בשליש והישיבות גדלו פי שניים.
"אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע... אין אנחנו מספיקים להודות לך ד' אלוקינו ואלוקי אבותינו ולברך את שמך, על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו" (נשמת כל חי).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
