ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ארץ ישראל נקנית בייסורים (ברכות ה, א), והייסורים כואבים מאוד. גם כאשר ישראל שלמים וטהורים, עליהם להזדכך ולהתמרק על ידי ייסורים כדי לזכות בארץ ישראל.
כל אחד מהנופלים, כל אחד מהנרצחים הוא עולם מלא. אמרו חכמים: "לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו אבד עולם מלא" (סנהדרין לז, א). אין אדם דומה לחברו. לכל אדם ייחוד משלו וכאשר נפש אחת אובדת, אין יכולת למלא את החיסרון כי היא הייתה יחידה. במובן מסוים בשבילה נברא העולם (שם). ועל כן דמם של ההרוגים זועק מן האדמה, דמם ודם כל הדורות שהיו יכולים לצאת מהם, מאות אלפי נשמות זועקות מן האדמה, ואין סליחה לרוצחים השפלים. לאויב שבא לנשל אותנו מעל אדמתנו, ארץ אבותינו, נחלת ארץ ד'.
בסוף תפלת "אב הרחמים" שתקנו הראשונים לזכר הקדושים שנהרגו לפני כתשע מאות שנה, אנו מתפללים: "וינקום נקמת דם עבדיו השפוך, ככתוב בתורת משה איש האלוקים: 'הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו' (דברים לב, מג), ועל ידי הנביאים כתוב לאמר: 'וניקיתי דמם לא נקיתי' (יואל ד, כא)". ומפרשים חכמים (רש"י, רד"ק שם): יכולה להיות כפרה על הצרות, הצער והנזק שגרמו הגויים, אך אין כפרה על הדם ששפכו. על זה תבוא נקמה, וריבונו של עולם ינקום נקמת דם עבדיו, ככתוב בכתבי הקודש: "למה יאמרו הגויים איה אלוקיהם, יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך" (תהלים עט, י).
חזקו ואמצו משפחות יקרות חזק ונתחזק כולנו. בביטחון ובאמונה שקרובה הישועה לבוא ואנו זכינו להיות בדור השומע את פעמי משיח המתקרבים.
מכתבים אישיים
כ"ז במנחם אב ה'תשל"ד
למשה ולרות שלום,
יודע אני כי לא אצליח להביע במילים את המחשבות ואת הרגשות שבתוכי פנימה, על כן אנא קראו גם את מה שמעבר למילים.
היום השתתפתי בהלווייתו של בנכם נמרוד, זכרונו לברכה. הגעתי ללוויה בתפקיד. השתתפתי בלוויה כאדם יהודי, כאח לגורל בכאב ובצער על בן שנפל למען העם שגם אני חלק ממנו. בתום הלוויה רציתי לבוא אתכם לחדרכם ולשבת יחד, אולי אבטא בכך את האחדות, את השותפות אתכם בצערכם, באבלכם. לא רציתי לומר דברים בבואי אליכם, רק לשתוק... רק לשמוע, לדעת מי היה הבן הזה שנלחם ונפל למען כולנו.
ותחושה מיוחדת בלתי מוכרת התחוללה בי בשעת הלוויה: מתוך האבל, הצער, חשתי שמתמלא אני בהרגשה פנימית של קירבה, של שייכות, ואיני מעז להשתמש בביטוי, אבל נדמה לי שהוא נכון - של אהבה, משה ורות הכואבים.
לא באתי אתכם לחדרכם, כי היה מי שיעץ לי - אל תלך! אתה לא רצוי פה! אתה רב צבאי, אתה רק תכביד! מובן כי להכביד לא רציתי, רציתי רק להקל, על כן לא באתי. אך דעו כי אתכם אני, אנחנו, כל בית ישראל, המביטים בכאב ובגאון על היוצאים בראש המחנה, להגן ולהשיב אויב אחור.
למרות ההבדלים העצומים בינינו בהשקפה ובדרך החיים, - אתם בני משק זיקים, ואני חניך ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, ובלי לנסות להתעלם ולהסתיר את ההבדלים, - נראה לי, וכך חונכתי, שהמשותף בינינו רב על המפריד, רב לאין ערוך. המשותף הוא בעצם היותנו כולנו בני העם היהודי, ועוד...
למשה ורות התחזקו, התעודדו!
שלכם באמת,
זלמן.
וד' ינחם את כל המשפחות השכולות ואת כל משפחת בית ישראל בנחמת ציון וירושלים.
לכבוד ר' זאב זיסרמן היקר הי"ו,
שלו' רב וכט"ס לאוי"ט (=כל טוב סלה, לאורך ימים טובים),
קראתי את הדברים שנתת לי אמש. דברים שנאמרו על בנך הקדוש דורון הי"ד, ועיני זלגו דמעות ללא הפוגה כל משך קריאתי, על האי שופרא דשופרא דבלי בעפרא (ברכות ה, ב), על המשפחה שחסרה אותו, על החברים ועל היישוב שאיבדו אדם יקר כמותו. אכן מההכרות הקצרה שהייתה בינינו על יד הכותל המערבי שריד בית מקדשנו, נוכחתי שהבן ירש הרבה מהתכונות הנפלאות ממך האבא שתאריך ימים.
יש אנשים שזוכים בבנים טובים להרבה שנים, ויש אנשים שזוכים בבנים טובים מאוד ומצוינים למעט שנים. אין זה מוכרע שהאפשרות הראשונה עדיפה. האיכות מכריעה את הכמות. הזכות לבן כזה לזמן קצוב גדולה, הוא קידש שם שמים בחייו ובמותו. זהו קידוש ד' שלם. כדוגמת עשרה הרוגי מלכות שקידשו שם שמים בחייהם ואחר כך במותם. ר' עקיבא מסר נפשו בחייו על התורה, והעמיד תלמידים הרבה, מסר נפשו על העם ועל הארץ, והצטרף למרד בר כוכבא ולבסוף קידש שם שמים במותו.
"דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו, ב), ריבונו של עולם בוחר את השושנים הטובות ולוקט אותם לאוצרו. אין הקב"ה מעמיד בנסיון אלא את אלה שיכולים לעמוד בו.
הרב בנימין הרלינג הי"ד אמר בשם ר' אליהו לופיאן זצ"ל על הפסוק "א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" (דברים לב, ד) - כאשר הקב"ה דן את האדם הוא מסתכל גם על כל הקרובים ועל כל התוצאות הנגרמות לסובבים את האדם הנידון, את הכל ריבונו של עולם לוקח בחשבון והכל לטובה. [עיין בספר גבעות עולם לזכרו של הרב הרלינג]
הרהרתי בליבי שאולי יש סדר אלוקי שקודם שאדם עומד להיוולד שואלים את נשמתו במה היא בוחרת, וגם דורון נשאל האם הוא בוחר במעט ימים אבל איכותיים ומיוחדים או באריכות ימים בינונית. והנשמה ענתה שהיא בוחרת באיכות. ואפשר שגם נשמות ההורים ונשמת האשה נשאלו במה יבחרו, הם בחרו להעדיף את האיכות והמיוחדות, ועתה לא נותר אלא להודות לריבונו של עולם על כל הטוב שזיכה אתכם. חזקו והתעודדו והתנחמו בבניין ציון וירושלים,
חזקו ואמצו, שלכם
זלמן ברוך מלמד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
