ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לאחרונה עלתה על סדר היום הציבורי הצעה שנועדה לפתור את הבעיה (לפחות באופן חלקי) על ידי גיור ילדים שלא הגיעו לגיל מצוות הלומדים בבתי ספר דתיים. גיור כזה אינו דורש תהליך של קבלת מצוות על ידי הילד, ובית הדין הוא זה שמקבל בעבורו את המצוות. היתרון בכך הוא שגם אם הילד המתגייר לא מתכוון להקפיד על כל מצווה ומצווה, אין הגירות נפסלת, משום שאין היא תלויה בדעתו אלא בדעת בית הדין.
במאמר שפורסם בגיליון האחרון של 'בשבע', תקף הרב יהושע ון-דייק את ההצעה משני היבטים: הן לגופו של עניין, והן על האופן שבו היא מקודמת בשיח הציבורי והפוליטי כיום. מכיוון שטענות דומות נשמעות מפי דוברים מספר, אבקש לתמצת אותן ולהגיב להן.
דעת הפוסקים לאורך הדורות
טענה אחת שטען הרב ון-דייק היא שכל הפוסקים לאורך הדורות אסרו לגייר ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. הוא הודה אמנם שישנם פוסקים שהכשירו גרות שכזו בדיעבד (כגון הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי), אך איש מהם לא העלה על דעתו להתיר זאת לכתחילה וזו המצאה חדשה של רבני זמננו.
כאן נמצאת הטעות הראשונה. ההיתר לגייר לכתחילה ילדים ממשפחות שאינן שומרות מצוות מבוסס היטב בדברי גדולי הפוסקים לאורך הדורות כולם. כך כתב ר' שלמה קלוגר (טוב טעם ודעת קמא, סי' רכט), כך פסק המהר"ם שיק (יו"ד סי' רמח), כך פסק המהרש"ם (חלק ו סי' קט) ועוד רשימה ארוכה של גדולי הפוסקים בדורות האחרונים (המפורטת היטב במאמר שעומד להתפרסם בגיליון הקרוב של 'תחומין').
כמו כן, ההצעה שעומדת על סדר היום איננה לגייר כל ילד שירצה בכך, אף שלדעת הפוסקים שהזכרנו הדבר אפשרי, אלא רק ילדים שמתחנכים במוסדות חינוך דתיים ומקיימים אורח חיים הולם. הרב ון-דייק כתב שאין בכך כדי לשנות את התמונה, משום שישנם סיכויים רבים שילדים אלו יגדלו לבסוף כחילוניים. אמנם הוא שכח לציין שכמעט כל הפוסקים שהתייחסו למציאות כזו חשבו שבמקרה כזה אפשר לגייר את הילדים לכתחילה. כך כתב הרב משה פיינשטיין בתשובה מפורטת ומנומקת (אגרות משה אה"ע חלק ד סי' כו), וכך פסקו גם הרב שאול ישראלי (משפטי שאול סי' לח) ואחרים. יש להתפלא על מידת האמון שמעניק הרב ואן דייק לחינוך הדתי, עד כדי כך שאינו מאמין שילדים שגדלים שמונה שנים בחינוך זה עשויים בסבירות גבוהה להישאר דתיים.
בין החוק וההלכה
הרב ון-דייק גם מתרעם על חוק הגיור הנידון כעת בכנסת, ורואה בו ניסיון להכריע שאלה הלכתית באמצעים פוליטיים - "לא יעלה על הדעת שחברי כנסת יכריעו הלכות". עוד הוא מתרעם על כך שרבנים פרטיים מכריעים בשאלות של גיור בלא אישור הרבנות הראשית: "אמנם בגלות נאלצנו להסתפק בבית דין שבכל עיר, אך עתה ב"ה חזרנו להיות גוי אחד בארץ עם מדינה אחת וצבא אחד, וכך גם בחיי הקודש".
נראה ששתי הטענות הללו נובעות מהבנה לא מדויקת של המציאות בעולם הגיור לאורך הדורות, ובמשמעותו של חוק הגיור הנוכחי, כמו גם המשמעות של חיים בעולם של מקדש וממלכה. לאורך הדורות כולם, הן בזמן שבו עם ישראל ישב בארצו והן בשנות הגלות הארוכות, היה מעשה הגיור נתון בידי כל בית דין ובית דין שבכל אתר ואתר. כאשר רות המואבייה התגיירה, בדרך בין שדה מואב לבית לחם, היא לא נדרשה לקבל אישור של הסנהדרין הגדולה. כך היה בתקופת השופטים, וכפי שהראה הרב רבינוביץ' כך היה גם בתקופת המשנה והגמרא, כאשר גרים יכלו להתגייר בבית דינו של הלל גם אם נדחו מבית דינו של שמאי (ולמען הסר כל ספק, נזכיר כי הלל ושמאי חיו בזמן המקדש והסנהדרין). גם לעניין רישום נישואין, די היה בכך שגר יאמר "התגיירתי" ויביא עדים על כך, כדי שיתירו לו להינשא לבת ישראל (יבמות מז.).
רק בעשרות השנים האחרונות נוצרה מציאות חדשה, שבה יש רישום נישואים מרכזי אחד, הכפוף לרבנות הראשית, וביכולתו להחליט אילו גיורים הוא מקבל ואילו לא. מציאות זו, שאינה מחויבת על פי הלכה כלל ועיקר, נוצרה בידי המחוקק האזרחי החילוני. למעשה, המקום שבו החוק "מכריע הלכות" הוא דווקא בכך שהוא מאפשר לרבנות הראשית כיום להחליט שהיא לא מקבלת גיורים של בתי דין מסוימים לצורכי רשום נישואין. אי אפשר לתבוע מעמד לגוף כלשהו מכוח החוק האזרחי ואחר כך לתקוף את מי שמבקשים לשנות זאת באמצעות החוק האזרחי בטענה שהם משתמשים בכנסת לצורך קביעות הלכתיות.
חשוב שנדע גם את העובדות לאשורן. נכון להיום אין חוק שמסדיר את הגיור בישראל. בעבר עסקו בגיור גם רבני ערים ולא היה על כך כל וויכוח. הרב אברהם שפירא זצ"ל אמר בזמנו כי גיור נמצא ביורה דעה ולא בחושן משפט כי הוא שייך לעולם הרבנות ולא לעולם הדיינות. גם היום, באופן עקרוני, כל אחד יכול לגייר בישראל ובפועל זה גם נעשה הן על ידי רבנים חרדיים, ולהבדיל גם על ידי ארגונים לא אורתודוכסיים. עד היום הרבנות סירבה (במידה רבה של צדק) להכיר בגיורים אלה, אך המתגיירים השונים עתרו על כך לבג"ץ ועניינם נדון בחודשים אלה. אם לא תוסדר סוגית הגיור בצורה ראויה, מכבדת ומכילה, נהיה צפויים לגל אדיר של גיורים רפורמיים ובעקבותיהם התבוללות אדירה בישראל. האם לזה מייחלים המתנגדים לחוק הגיור המאפשר לרבני הערים (האורתודוכסיים למהדרין) לגייר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
