ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לאחרונה עלתה על סדר היום הציבורי הצעה שנועדה לפתור את הבעיה (לפחות באופן חלקי) על ידי גיור ילדים שלא הגיעו לגיל מצוות הלומדים בבתי ספר דתיים. גיור כזה אינו דורש תהליך של קבלת מצוות על ידי הילד, ובית הדין הוא זה שמקבל בעבורו את המצוות. היתרון בכך הוא שגם אם הילד המתגייר לא מתכוון להקפיד על כל מצווה ומצווה, אין הגירות נפסלת, משום שאין היא תלויה בדעתו אלא בדעת בית הדין.
במאמר שפורסם בגיליון האחרון של 'בשבע', תקף הרב יהושע ון-דייק את ההצעה משני היבטים: הן לגופו של עניין, והן על האופן שבו היא מקודמת בשיח הציבורי והפוליטי כיום. מכיוון שטענות דומות נשמעות מפי דוברים מספר, אבקש לתמצת אותן ולהגיב להן.
דעת הפוסקים לאורך הדורות
טענה אחת שטען הרב ון-דייק היא שכל הפוסקים לאורך הדורות אסרו לגייר ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. הוא הודה אמנם שישנם פוסקים שהכשירו גרות שכזו בדיעבד (כגון הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי), אך איש מהם לא העלה על דעתו להתיר זאת לכתחילה וזו המצאה חדשה של רבני זמננו.
כאן נמצאת הטעות הראשונה. ההיתר לגייר לכתחילה ילדים ממשפחות שאינן שומרות מצוות מבוסס היטב בדברי גדולי הפוסקים לאורך הדורות כולם. כך כתב ר' שלמה קלוגר (טוב טעם ודעת קמא, סי' רכט), כך פסק המהר"ם שיק (יו"ד סי' רמח), כך פסק המהרש"ם (חלק ו סי' קט) ועוד רשימה ארוכה של גדולי הפוסקים בדורות האחרונים (המפורטת היטב במאמר שעומד להתפרסם בגיליון הקרוב של 'תחומין').
כמו כן, ההצעה שעומדת על סדר היום איננה לגייר כל ילד שירצה בכך, אף שלדעת הפוסקים שהזכרנו הדבר אפשרי, אלא רק ילדים שמתחנכים במוסדות חינוך דתיים ומקיימים אורח חיים הולם. הרב ון-דייק כתב שאין בכך כדי לשנות את התמונה, משום שישנם סיכויים רבים שילדים אלו יגדלו לבסוף כחילוניים. אמנם הוא שכח לציין שכמעט כל הפוסקים שהתייחסו למציאות כזו חשבו שבמקרה כזה אפשר לגייר את הילדים לכתחילה. כך כתב הרב משה פיינשטיין בתשובה מפורטת ומנומקת (אגרות משה אה"ע חלק ד סי' כו), וכך פסקו גם הרב שאול ישראלי (משפטי שאול סי' לח) ואחרים. יש להתפלא על מידת האמון שמעניק הרב ואן דייק לחינוך הדתי, עד כדי כך שאינו מאמין שילדים שגדלים שמונה שנים בחינוך זה עשויים בסבירות גבוהה להישאר דתיים.
בין החוק וההלכה
הרב ון-דייק גם מתרעם על חוק הגיור הנידון כעת בכנסת, ורואה בו ניסיון להכריע שאלה הלכתית באמצעים פוליטיים - "לא יעלה על הדעת שחברי כנסת יכריעו הלכות". עוד הוא מתרעם על כך שרבנים פרטיים מכריעים בשאלות של גיור בלא אישור הרבנות הראשית: "אמנם בגלות נאלצנו להסתפק בבית דין שבכל עיר, אך עתה ב"ה חזרנו להיות גוי אחד בארץ עם מדינה אחת וצבא אחד, וכך גם בחיי הקודש".
נראה ששתי הטענות הללו נובעות מהבנה לא מדויקת של המציאות בעולם הגיור לאורך הדורות, ובמשמעותו של חוק הגיור הנוכחי, כמו גם המשמעות של חיים בעולם של מקדש וממלכה. לאורך הדורות כולם, הן בזמן שבו עם ישראל ישב בארצו והן בשנות הגלות הארוכות, היה מעשה הגיור נתון בידי כל בית דין ובית דין שבכל אתר ואתר. כאשר רות המואבייה התגיירה, בדרך בין שדה מואב לבית לחם, היא לא נדרשה לקבל אישור של הסנהדרין הגדולה. כך היה בתקופת השופטים, וכפי שהראה הרב רבינוביץ' כך היה גם בתקופת המשנה והגמרא, כאשר גרים יכלו להתגייר בבית דינו של הלל גם אם נדחו מבית דינו של שמאי (ולמען הסר כל ספק, נזכיר כי הלל ושמאי חיו בזמן המקדש והסנהדרין). גם לעניין רישום נישואין, די היה בכך שגר יאמר "התגיירתי" ויביא עדים על כך, כדי שיתירו לו להינשא לבת ישראל (יבמות מז.).
רק בעשרות השנים האחרונות נוצרה מציאות חדשה, שבה יש רישום נישואים מרכזי אחד, הכפוף לרבנות הראשית, וביכולתו להחליט אילו גיורים הוא מקבל ואילו לא. מציאות זו, שאינה מחויבת על פי הלכה כלל ועיקר, נוצרה בידי המחוקק האזרחי החילוני. למעשה, המקום שבו החוק "מכריע הלכות" הוא דווקא בכך שהוא מאפשר לרבנות הראשית כיום להחליט שהיא לא מקבלת גיורים של בתי דין מסוימים לצורכי רשום נישואין. אי אפשר לתבוע מעמד לגוף כלשהו מכוח החוק האזרחי ואחר כך לתקוף את מי שמבקשים לשנות זאת באמצעות החוק האזרחי בטענה שהם משתמשים בכנסת לצורך קביעות הלכתיות.
חשוב שנדע גם את העובדות לאשורן. נכון להיום אין חוק שמסדיר את הגיור בישראל. בעבר עסקו בגיור גם רבני ערים ולא היה על כך כל וויכוח. הרב אברהם שפירא זצ"ל אמר בזמנו כי גיור נמצא ביורה דעה ולא בחושן משפט כי הוא שייך לעולם הרבנות ולא לעולם הדיינות. גם היום, באופן עקרוני, כל אחד יכול לגייר בישראל ובפועל זה גם נעשה הן על ידי רבנים חרדיים, ולהבדיל גם על ידי ארגונים לא אורתודוכסיים. עד היום הרבנות סירבה (במידה רבה של צדק) להכיר בגיורים אלה, אך המתגיירים השונים עתרו על כך לבג"ץ ועניינם נדון בחודשים אלה. אם לא תוסדר סוגית הגיור בצורה ראויה, מכבדת ומכילה, נהיה צפויים לגל אדיר של גיורים רפורמיים ובעקבותיהם התבוללות אדירה בישראל. האם לזה מייחלים המתנגדים לחוק הגיור המאפשר לרבני הערים (האורתודוכסיים למהדרין) לגייר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
