ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- גרים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
א. "צלילה מפורטת ודקדקנית למה שבאמת קרה תלמד, לדעת המחברים, שלא דובים ולא יער. לא במספר המתגיירים, שהופרז, לא בייחוס בורות ואי־שמירת תורה ומצוות לחלק מהאישים המגיירים, ובעיקר לא בכל מה שנוגע להליך הגיור, שלא היה מזולזל ו"חפיף" כפי שנטען. במילים אחרות: גם אם היה מקום לשיפורים, לא היה זה "בית חרושת לגיור", כביקורת שהוטחה".
ב. במסגרת המאבק בגיורים הושמץ קשות ובאופן בלתי נסבל הרב הגאון שמאי גינזבורג, מחבר "אמרי שמאי", כמו גם הרב אלתר שטיינמץ, הרב מרדכי קירשבלום ועוד, כולם תלמידי חכמים יראי ה' שפעלו לשם שמיים, בהתנדבות ותחת חסות רבנית. הם הושמצו בפומבי באופן איום על לא עוול בכפם.
ג. הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל, ועמו גורמים נוספים ברבנות הראשית, עודדו גיור של עולים קודם בואם ארצה.
ד. פרשת גיורי וינה שהתרחשה בראשית שנות התש"ל (שנות ה-70), כפי העולה מן הספר, זיהמה את השיח הציבורי בענייני גיור. מאז ועד ימינו אלה: "השתרבבו לכל דיון פוליטיקה ותקשורת, תככים ותעמולה".
התמה המרכזית של ספרנו
אולם בסקירה נוסף ונטען כי חרף העובדה שהמחקר ממוסמך היטב, קוטלגו הרבנים בספר באופן בינארי של "טובים" (תומכי גיורי וינה) מול "רעים" (השוללים), וזאת בשל אנג'דה נסתרת של הכותבים לתמוך בגיורים מקלים. כראיה לכך הוזכרה שורת רבנים שהסתייגו ברמה זו או אחרת מגיורי וינה – הרב שאול ישראלי, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב שמואל ברוך ורנר, הרב יצחק קוליץ, וכן רוב חברי מועצת הרבנות הראשית. הסקירה כרכה את כולם תחת קושיה רטורית ניצחת כביכול: האם כל הרבנים הללו הוטעו וטעו והושפעו מ"מניפולציות"?!
קשה להבין כיצד הוסקו מסקנות כאלה מן הספר. כדי להבהיר נקודה זו נציג תחילה בתמצית את התמה המרכזית של הספר, שכמעט לא זכתה להתייחסות בסקירה.
פרשיית גיורי וינה נעוצה בניסיונם ארוך השנים של רבנים ברבנות הראשית, במשרד הדתות ובסוכנות היהודית לפעול לגיור העולים כבר בחו"ל. מדוע לגייר טרם הגעה ארצה? החל מהעשור הראשון למדינת ישראל הלך והתברר לגורמים רבים, שמשפחות מעורבות עולות ארצה ונטמעות בארץ כ"יהודיות" ללא גיור. עניין זה לא נפתר במשך שנים, חרף ניסיונות כנים של הרבנות לגיור העולים, וכתוצאה מכך הצטברו בארץ משפחות רבות שבהן קרובי ישראל שאינם יהודים. משום כך גיבשו רבנים אלה מנגנון גיור עולים בשני אתרים ששימשו כתחנות מעבר למאות אלפי עולים, במרסיי שבצרפת החל מראשית שנות ה-60, ובווינה שבאוסטריה החל מסוף שנות ה-60. הרעיון המסדר שעמד ביסוד הדברים היה כי יש נכונות רבה יותר ופנאי משמעותי לגיור קודם העלייה.
עמדתה של הרבנות הראשית ביחס לגיור עולים בעודם בחו"ל הייתה מורכבת. הרב הראשי הרב אונטרמן, ועמו רבנים נוספים, תמכו מאוד בגיור בחו"ל. אולם כמה מן הרבנים התנגדו לכך, ובראשם הרב שאול ישראלי והרב אליעזר גולדשמידט. הפרקים הראשון והשני בספרנו עוסקים בכך בהרחבה.
בפועל, לשם אישרור הגיורים שנערכו בחו"ל הסתמכה הרבנות הראשית בארץ על הרבנים המקומיים באירופה. הגיורים במרסיי אושרו בגלוי בידי הרבנות בצרפת, אולם בווינה היה המצב מורכב יותר. בית דין לגיור בעיר הועמד ופעל בתיאום עם הרב חיים גרינפלד, רבה של קהילת אגודת ישראל במקום, סמכות רבנית שאיש לא פקפק בה. אולם תמיכת הרב גרינפלד הייתה רק מאחורי הקלעים, בחשאי ובלא חשיפת שמו, וזאת בשל המצב הקהילתי בעירו – מאבק בין קהילת אגודת ישראל ובין קהילת חסידי סאטמר. בית הדין לגיור בעיר פעל במשך כשנה ללא ערעור.
מה עורר את פרשת גיורי וינה? בפרשה זו התלכדו אינטרסים שונים, שהובילו יחד קמפיין כנגד הגיורים שנערכים בעיר בתואנה להליך גיור פיקטיבי ולא הלכתי. הנסיבות לכך היו מאבק הקהילות הפנימי בעיר והעמימות שליוותה את בית הדין בעיר (עמימות שלא איפשרה להציג את העובדות לאשורן בפני משלחת הרבנות לעיר, מועצת הרבנות הראשית וכלי התקשורת), ובעיקר המאבק החרדי לתיקון חוק השבות וסוגיית "מיהו יהודי" והגיור כהלכה.
על גבי קרקע פוריה זו, ניתן היה לחולל קמפיין מניפולטיבי, בהובלת פעילי ציבור נחושים ועיתונאים, אשר השחיר את הגיור בווינה ואת מערך הגיורים בחו"ל בכלל.
מענה פרטני לשאלות הרטוריות
לאור כל זאת נפנה לשורת השאלות הרטוריות שהציגה הסקירה. ראשית, הסקירה הביעה תמיהה, כיצד ניתן לטעון ש"רק בשל קבלת הלעזות והשמצות מופרכות" התנגד הרב שאול ישראלי לגיור עולים טרם בואם ארצה. אולם בספרנו מעולם לא נטען כך. להיפך, הראינו כי התנגדותו של הרב ישראלי לגיור עולים בחו"ל הייתה עקרונית, תקיפה ועקבית עוד לפני גיורי וינה. הרב ישראלי האמין כי הגיור צריך להתבצע בבתי הדין האזוריים בארץ בלבד, ועליו להיות ארוך ומעמיק. כל זה הוצג באופן בולט מן הפרוטוקולים של ישיבות מועצת הרבנות הראשית ומקורות נוספים.
שנית, הסקירה הגדירה את הרב אליעזר גולדשמידט כאחד מ"מקורביו של הראשון לציון הרב יצחק נסים", כראיה למתינותו. יש כאן התעלמות מההתנגדות העקבית של הרב גולדשמידט ליוזמות המקלות של הרב נסים בנושא הגיור, ופעילותו המרכזית מאחורי הקלעים ולפניהם לסיכול פתרון לפרשת גיורי וינה בדרך מתונה, בניגוד לאופן שבו פעל הרב נסים. הרב נסים אף הבהיר במפורש, במכתב לשר הדתות זרח ורהפטיג, כי חידוש הגיורים בווינה סוכל בידי רבנים שדרשו לשלוח לאירופה שלושה דיינים מן הארץ ולא כיוזמתו דיין אחד בלבד. ויש לציין שהרב גולדשמידט הוביל דרישה זו.
שלישית, בסקירה נטען באופן אפריורי כי לא ייתכן להעלות על הדעת שהרבנים שנשלחו לווינה, הרב שמואל ברוך ורנר והרב יצחק קוליץ, "הוטעו וטעו". אולם בספר הוקדשו עמודים על גבי עמודים לניתוח דקדקני של טיב החקירה של הרבנים, הדו"ח שחיברו, וביקורת מנומקת ויסודית עליו. בנוסף הובאו עדויות ממקורביהם על גישתם המחמירה בכלל בענייני גיור. בספרנו הודגש כי הוסתרה משני הרבנים העובדה שהרב גרינפלד סמך ידו על כל הליך הגיור בווינה. במובן צר זה הם אכן הוטעו.
רביעית, בסקירה נטען כי לדברינו "רק בשל מניפולציות" דרשו "רוב חברי מועצת הרבנות הראשית" רף גיור מחמיר. אלה דברים לא נכונים. בספר הודגש שוב ושוב כי הדיון אינו אם הרבנות תומכת בגיור מחמיר או מקל. זהו נושא הלכתי נפרד, וכלל לא ברור שרוב חברי הרבנות הראשית תמכו בגיור מחמיר.
הנושא המרכזי בספרנו הוא האם ההכרעה בשאלת הגיורים בווינה הושפעה מקמפיין רחב שהתבסס על השמצות שקריות. למעשה, השתדלנו להציג את עמדתה העקרונית של כל דמות שעסקנו בה בספרנו, ומניעיה האידאולוגיים לטובת העניין. על גבי זאת, נעשה מאמץ להסביר כיצד הופעלו כלים מניפולטיביים על אנשים שקולים וישרים, מנהיגי ציבור ורבנים חשובים. כלים מקצועיים כאלה אכן משפיעים, ומוטב ללמוד את דרכי פעולתם כדי לטייב את המדיניות הציבורית והשיח הציבורי.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








