ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- גרים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
א. "צלילה מפורטת ודקדקנית למה שבאמת קרה תלמד, לדעת המחברים, שלא דובים ולא יער. לא במספר המתגיירים, שהופרז, לא בייחוס בורות ואי־שמירת תורה ומצוות לחלק מהאישים המגיירים, ובעיקר לא בכל מה שנוגע להליך הגיור, שלא היה מזולזל ו"חפיף" כפי שנטען. במילים אחרות: גם אם היה מקום לשיפורים, לא היה זה "בית חרושת לגיור", כביקורת שהוטחה".
ב. במסגרת המאבק בגיורים הושמץ קשות ובאופן בלתי נסבל הרב הגאון שמאי גינזבורג, מחבר "אמרי שמאי", כמו גם הרב אלתר שטיינמץ, הרב מרדכי קירשבלום ועוד, כולם תלמידי חכמים יראי ה' שפעלו לשם שמיים, בהתנדבות ותחת חסות רבנית. הם הושמצו בפומבי באופן איום על לא עוול בכפם.
ג. הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל, ועמו גורמים נוספים ברבנות הראשית, עודדו גיור של עולים קודם בואם ארצה.
ד. פרשת גיורי וינה שהתרחשה בראשית שנות התש"ל (שנות ה-70), כפי העולה מן הספר, זיהמה את השיח הציבורי בענייני גיור. מאז ועד ימינו אלה: "השתרבבו לכל דיון פוליטיקה ותקשורת, תככים ותעמולה".
התמה המרכזית של ספרנו
אולם בסקירה נוסף ונטען כי חרף העובדה שהמחקר ממוסמך היטב, קוטלגו הרבנים בספר באופן בינארי של "טובים" (תומכי גיורי וינה) מול "רעים" (השוללים), וזאת בשל אנג'דה נסתרת של הכותבים לתמוך בגיורים מקלים. כראיה לכך הוזכרה שורת רבנים שהסתייגו ברמה זו או אחרת מגיורי וינה – הרב שאול ישראלי, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב שמואל ברוך ורנר, הרב יצחק קוליץ, וכן רוב חברי מועצת הרבנות הראשית. הסקירה כרכה את כולם תחת קושיה רטורית ניצחת כביכול: האם כל הרבנים הללו הוטעו וטעו והושפעו מ"מניפולציות"?!
קשה להבין כיצד הוסקו מסקנות כאלה מן הספר. כדי להבהיר נקודה זו נציג תחילה בתמצית את התמה המרכזית של הספר, שכמעט לא זכתה להתייחסות בסקירה.
פרשיית גיורי וינה נעוצה בניסיונם ארוך השנים של רבנים ברבנות הראשית, במשרד הדתות ובסוכנות היהודית לפעול לגיור העולים כבר בחו"ל. מדוע לגייר טרם הגעה ארצה? החל מהעשור הראשון למדינת ישראל הלך והתברר לגורמים רבים, שמשפחות מעורבות עולות ארצה ונטמעות בארץ כ"יהודיות" ללא גיור. עניין זה לא נפתר במשך שנים, חרף ניסיונות כנים של הרבנות לגיור העולים, וכתוצאה מכך הצטברו בארץ משפחות רבות שבהן קרובי ישראל שאינם יהודים. משום כך גיבשו רבנים אלה מנגנון גיור עולים בשני אתרים ששימשו כתחנות מעבר למאות אלפי עולים, במרסיי שבצרפת החל מראשית שנות ה-60, ובווינה שבאוסטריה החל מסוף שנות ה-60. הרעיון המסדר שעמד ביסוד הדברים היה כי יש נכונות רבה יותר ופנאי משמעותי לגיור קודם העלייה.
עמדתה של הרבנות הראשית ביחס לגיור עולים בעודם בחו"ל הייתה מורכבת. הרב הראשי הרב אונטרמן, ועמו רבנים נוספים, תמכו מאוד בגיור בחו"ל. אולם כמה מן הרבנים התנגדו לכך, ובראשם הרב שאול ישראלי והרב אליעזר גולדשמידט. הפרקים הראשון והשני בספרנו עוסקים בכך בהרחבה.
בפועל, לשם אישרור הגיורים שנערכו בחו"ל הסתמכה הרבנות הראשית בארץ על הרבנים המקומיים באירופה. הגיורים במרסיי אושרו בגלוי בידי הרבנות בצרפת, אולם בווינה היה המצב מורכב יותר. בית דין לגיור בעיר הועמד ופעל בתיאום עם הרב חיים גרינפלד, רבה של קהילת אגודת ישראל במקום, סמכות רבנית שאיש לא פקפק בה. אולם תמיכת הרב גרינפלד הייתה רק מאחורי הקלעים, בחשאי ובלא חשיפת שמו, וזאת בשל המצב הקהילתי בעירו – מאבק בין קהילת אגודת ישראל ובין קהילת חסידי סאטמר. בית הדין לגיור בעיר פעל במשך כשנה ללא ערעור.
מה עורר את פרשת גיורי וינה? בפרשה זו התלכדו אינטרסים שונים, שהובילו יחד קמפיין כנגד הגיורים שנערכים בעיר בתואנה להליך גיור פיקטיבי ולא הלכתי. הנסיבות לכך היו מאבק הקהילות הפנימי בעיר והעמימות שליוותה את בית הדין בעיר (עמימות שלא איפשרה להציג את העובדות לאשורן בפני משלחת הרבנות לעיר, מועצת הרבנות הראשית וכלי התקשורת), ובעיקר המאבק החרדי לתיקון חוק השבות וסוגיית "מיהו יהודי" והגיור כהלכה.
על גבי קרקע פוריה זו, ניתן היה לחולל קמפיין מניפולטיבי, בהובלת פעילי ציבור נחושים ועיתונאים, אשר השחיר את הגיור בווינה ואת מערך הגיורים בחו"ל בכלל.
מענה פרטני לשאלות הרטוריות
לאור כל זאת נפנה לשורת השאלות הרטוריות שהציגה הסקירה. ראשית, הסקירה הביעה תמיהה, כיצד ניתן לטעון ש"רק בשל קבלת הלעזות והשמצות מופרכות" התנגד הרב שאול ישראלי לגיור עולים טרם בואם ארצה. אולם בספרנו מעולם לא נטען כך. להיפך, הראינו כי התנגדותו של הרב ישראלי לגיור עולים בחו"ל הייתה עקרונית, תקיפה ועקבית עוד לפני גיורי וינה. הרב ישראלי האמין כי הגיור צריך להתבצע בבתי הדין האזוריים בארץ בלבד, ועליו להיות ארוך ומעמיק. כל זה הוצג באופן בולט מן הפרוטוקולים של ישיבות מועצת הרבנות הראשית ומקורות נוספים.
שנית, הסקירה הגדירה את הרב אליעזר גולדשמידט כאחד מ"מקורביו של הראשון לציון הרב יצחק נסים", כראיה למתינותו. יש כאן התעלמות מההתנגדות העקבית של הרב גולדשמידט ליוזמות המקלות של הרב נסים בנושא הגיור, ופעילותו המרכזית מאחורי הקלעים ולפניהם לסיכול פתרון לפרשת גיורי וינה בדרך מתונה, בניגוד לאופן שבו פעל הרב נסים. הרב נסים אף הבהיר במפורש, במכתב לשר הדתות זרח ורהפטיג, כי חידוש הגיורים בווינה סוכל בידי רבנים שדרשו לשלוח לאירופה שלושה דיינים מן הארץ ולא כיוזמתו דיין אחד בלבד. ויש לציין שהרב גולדשמידט הוביל דרישה זו.
שלישית, בסקירה נטען באופן אפריורי כי לא ייתכן להעלות על הדעת שהרבנים שנשלחו לווינה, הרב שמואל ברוך ורנר והרב יצחק קוליץ, "הוטעו וטעו". אולם בספר הוקדשו עמודים על גבי עמודים לניתוח דקדקני של טיב החקירה של הרבנים, הדו"ח שחיברו, וביקורת מנומקת ויסודית עליו. בנוסף הובאו עדויות ממקורביהם על גישתם המחמירה בכלל בענייני גיור. בספרנו הודגש כי הוסתרה משני הרבנים העובדה שהרב גרינפלד סמך ידו על כל הליך הגיור בווינה. במובן צר זה הם אכן הוטעו.
רביעית, בסקירה נטען כי לדברינו "רק בשל מניפולציות" דרשו "רוב חברי מועצת הרבנות הראשית" רף גיור מחמיר. אלה דברים לא נכונים. בספר הודגש שוב ושוב כי הדיון אינו אם הרבנות תומכת בגיור מחמיר או מקל. זהו נושא הלכתי נפרד, וכלל לא ברור שרוב חברי הרבנות הראשית תמכו בגיור מחמיר.
הנושא המרכזי בספרנו הוא האם ההכרעה בשאלת הגיורים בווינה הושפעה מקמפיין רחב שהתבסס על השמצות שקריות. למעשה, השתדלנו להציג את עמדתה העקרונית של כל דמות שעסקנו בה בספרנו, ומניעיה האידאולוגיים לטובת העניין. על גבי זאת, נעשה מאמץ להסביר כיצד הופעלו כלים מניפולטיביים על אנשים שקולים וישרים, מנהיגי ציבור ורבנים חשובים. כלים מקצועיים כאלה אכן משפיעים, ומוטב ללמוד את דרכי פעולתם כדי לטייב את המדיניות הציבורית והשיח הציבורי.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
