ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
ממשלת ישראל גם מקדישה מאמצים לחיזוק האיזורים שמעבר ל'קו גדרה חדרה'. כבישים חדשים ומסילות ברזל משתדלים לחבר את הקצוות למרכז. יתכן שהדרך היא הפוכה וצריך להרבות במאמצים למשוך כוחות שיתגוררו באזורים המרוחקים, במקום לעזור לרחוקים להגיע בקלות ל"מדינת תל אביב".
לכן, יש לשבח את הקמת האוניברסיטה ובית הספר לרפואה בצפת ואת ישיבות ההסדר, שהוקמו מקרית שמונה בצפון ועד לירוחם ואילת בדרום.
ננסה לבחון נושא זה באמצעות ההפטרה של פרשתנו.
הפטרת פרשת במדבר לקוחה מנבואתו של הושע בן בארי. הושע היה אחד מארבעה נביאים (יחד עם ישעיהו עמוס ומיכה) שנבאו באותו הדור.
חז"ל קבעו קטגורית כי הושע היה הגדול שביניהם. וז"ל הגמרא במסכת פסחים:
"בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים, וגדול שבכולן הושע, שנאמר תחלת דבר ד' בהושע. וכי בהושע דבר תחלה? והלא ממשה עד הושע כמה נביאים! אמר רבי יוחנן: תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק, ואלו הן: הושע, ישעיה, עמוס, ומיכה" (פז ע"א).
הפסוק הראשון של ספר הושע מבאר לנו את יחוסו של הושע:
"דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי".
הכתוב בדברי הימים מגלה לנו כי נביא זה הוא בנו של נשיא שבט ראובן, בארי=בארה. וז"ל הכתוב:
"בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי" (דברי הימים א ה' ו).
בארי, נשיא שבט ראובן, עמד בראש שיירת הגולים של תושבי עבר הירדן, שהוגלו בידי האשורים ותגלת פלאסר מלכם.
לפי זה, הושע, שניבא בעיקר על ממלכת ישראל, גדול נביאי דורו, חי בפריפריה, גדל ופעל בעבר הירדן המזרחי, הרחק מהמרכז ומשומרון הבירה.
גם בדיקת לשונו של נביא זה מוכיחה כי הדיאלקט בו השתמש, היה שונה מהשפה בה דיברו בירושלים ובשומרון.
בדיקה נוספת תגלה כי גם בממלכת יהודה, בשפלת יהודה, באזור הספר דווקא, חי ופעל דור זה, נביא חשוב, והוא הנביא מיכה - האחרון ברשימת הנביאים, וז"ל הכתוב:
"דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי" (מיכה א' א).
מורשתי משמעותו מן העיר מורשת גת, השוכנת הרחק מהמרכז הרוחני ירושלים, כנרמז בהמשך הפרק, בלשון הכתוב:
"לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת" (שם, שם יד)
בהשוואה לנביא הושע, הנביא מיכה ניבא בעיקר על ממלכת יהודה, שכנתה הדרומית של ממלכת ישראל.
אם כך, ניתן לסכם כי בממלכת ישראל ובממלכת יהודה פעלו ארבעה נביאים באותו הדור. מתוכם שנים, ישעיהו בעיר הבירה בירושלים ועמוס בעיר הבירה שומרון.
אבל כמו שהובן, גם באזורי הספר המרוחקים של שתי הממלכות פעלו נביאים. הושע ניבא ושימש כמנהיג רוחני בעבר הירדן המזרחי ומיכה שימש כמורה דרך רוחני בדרום, בשפלת יהודה.
(בשולי הדברים נוסיף כי גם רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" פועלת לא רק במרכז בירושלים, בית שמש וגוש דן, כי אם גם בצפון - בצפת וברמת הגולן ובדרום - בשדרות).
הבה נפעל לחיזוק האזורים המרוחקים מבחינה רוחנית ותרבותית
ובכך נחדש, מעוד בחינה, גם בימנו, את פועלם ומורשתם של נביאי ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
