ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ברוך שהחיינו וקיימו והגיענו לזמן הזה, ואל המקום הזה, בארץ ישראל, ביהודה ושומרון, ירושלים והר הבית, ואל בית אל.
בבריאת העולם והארצות קבע ריבונו של עולם את ארץ ישראל להיות ארץ ה'. בה נולד אדם הראשון, ועל הארץ הזאת נפלה מחלוקת לראשונה בין קין והבל כאשר ביקשו לדעת מי משניהם ממשיך את הסגולה של אדם הראשון, מי היורש של העניין האלוקי ומי הקליפה. על זה נאמר: "ויצא קין מלפני ה'" (בראשית ד, טז), הוא יצא מן הארץ ונדחה מהסגולה האלוקית, כך כותב הכוזרי (מאמר שני, יד). הוא ממשיך ואומר שעל הארץ הזאת נפלה מחלוקת גם בין יצחק וישמעאל ונדחה ישמעאל, כמו שנאמר: "ואת בריתי אקים את יצחק" (בראשית יז, כא), על הארץ נפלה מחלוקת בין יעקב ועשיו ולבסוף נדחה עשיו. בארץ הזאת נמצאו מקומות אשר נקראים שער השמים, עד שיעקב אבינו ייחס את הנבואה אל המקום ולא לאמונתו החזקה ואמר: "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים" (שם כח, יז), יעקב אמר שהמראה שזכה לראות היה בזכות המקום. הדבר הראשון שהקב"ה אמר לאברהם הוא: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (שם יב, א), בארץ תמלא את היעוד שלך לקרוא בשם ה', כל אלה דברי הכוזרי (שם).
הוי אומר, המגמה האלוקית של הופעת שמו יתברך בעולם היא על ידי עם ישראל בארץ ישראל, עם ה' בארץ ה'. ברוך הוא וברוך שמו שהביאנו לארץ ישראל, לירושלים ולהר הבית. הזוהר אומר (במדבר קיח, א. מתורגם):
"שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה" (ישעיהו סו, י). מפני ששמחה אינה נמצאת אלא בזמן שישראל נמצאים בארץ הקודש. ששם מתחברת אשה בבעלה - כנסת ישראל עם הקב"ה, ואז יש שמחה של כולם שמחה למעלה ושמחה למטה, אבל בזמן שישראל אינם בארץ ישראל אסור לאדם לשמוח ולהראות שמח, כי כתוב "שמחו את ירושלים וגילו בה", וגילו בה דווקא. רבי אבא ראה אדם אחד ששמח בבבל. גער בו, אמר: "שמחו את ירושלים" כתוב, בזמן שירושלים בשמחה צריך אדם לשמוח. כתוב אחד אומר: "עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק, ב), וכתוב אחד אומר: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" (שם ב, יא). מה בין זה לזה? אלא כאן בזמן שישראל בארץ הקודש, וכאן בזמן שישראל שרויים בארץ אחרת. "עבדו את ד' ביראה", זו כנסת ישראל בזמן שהיא בגלות בין העמים.
זכינו להיות בירושלים, להיות בארץ ישראל, במקום השמחה, מקום השלמות. כעת, בעת הזאת עלינו לקרוא בקול גדול בשם ה' הגדול כמו בימי עזרא, קריאה גדולה שתבטל את שיירי עבודה זרה שנשארו בעולם. בימי עזרא הגמרא אומרת (יומא סט, ב) שבזכות ארץ ישראל ביטלו את יצרא דעבודה זרה, אבל עדיין נשארו שיורים של עבודה זרה - זו המינות, ועליה תיקנו חכמים תפילה מיוחדת בשמונה עשרה: "ולמינים ולמלשינים אל תהי תקווה". עכשיו שחזרנו לארץ ישראל יש בזה את הביטול היותר גדול של המינות אשר אמרה שה' עזב אותנו והם היורשים - והנה חזרנו לארץ ישראל, אנו שולטים בה והם יכולים לבוא אל הארץ רק ברשותנו, בלי רשות הם לא יכולים להיכנס לכאן כי אנחנו הבעלים של ארץ ישראל. ושוב עלינו לקרוא בשם ה' הגדול ולבטל לחלוטין את שיירי עבודה זרה על ידי התרוממות רוחנית. פירושה של קריאה בשם ה' היא התרוממות רוחנית, היטהרות והתקדשות, על ידי זיקוק גדול של אמונה שאור ה' מתפשט בכל העולם.
הקשיים מתגברים בתהליך הגאולה
עלינו לשאוף לא רק לקרוא בשם ה' על מנת לבטל את יצרא דעבודה זרה, אלא גם בשביל לבטל את יצרא דערווה. להפוך אותו, לטהר אותו, לקדש אותו, לקדש את כוח החיים הטמון ביצרא דערווה, שיהיה למעיין מפכה של חיים קדושים ונשמות קדושות, כמו שאומר הפסוק: "ומעין יצא מבית ה' והשקה את נחל השיטים" (יואל ד, יט), מעלתה של ארץ ישראל מאפשרת את התיקון הגדול הזה, ובתיקון הזה נקיים את דברי יואל: "ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה" (שם ב, כ).
המקום והשעה דוחקים אותנו להגדיל את השאיפות, לשאוף לקדושה עליונה, להופעת רוח הקודש, להתקיימות דברי יואל: "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלומות יחלומון, בחוריכם חזיונות יראו וגם על העבדים והשפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי" (שם ג, א-ב), ובהמשך שם נאמר שהקב"ה יבוא חשבון עם העמים שחילקו את ארץ ישראל, כמו שכתוב: "וקבצתי את כל הגויים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי אשר פזרו בגויים ואת ארצי חלקו" (שם ד, ב). "ונשפטתי", כביכול ריבונו של עולם עומד במשפט מול הגויים בגלל הפגיעה בארץ ישראל.
דווקא בזמן שתור הקדושה להופיע מתגבר כנגד זה הסט"א, והוא מנסה בשארית כוחותיו למנוע את הופעת הקדושה. כך היה לפני שנכנסו אל ארץ ישראל בזמן משה רבנו, היינו כבר בעבר הירדן ואז התגבר הסט"א בניסיון לטמא אותנו בשיטים, כך גם היה לפני הגאולה השנייה בימי בית שני, התגבר הסט"א בימי המן הרשע, ובני ישראל השתחוו לצלם ונהנו מסעודתו של אותו רשע. כל ההתגברות הזאת של הצד האחר מראה דווקא שהגיע העת להופעה של גאולה גדולה. צריך לדעת שכל הניסיונות של כוחות הטומאה הם פרפורי גסיסה שלה שמנסה לעצור את תהליך הגאולה, לא צריך להתפעל ולהתרשם מהמתירנות הגואה, אדרבה, דווקא מתוך ההתמודדות הגדולה והניסיונות הקשים עלינו להבין שזה הזמן באמת להתגבר בשם ה' הגדול ולבטל כעפרא דארעא ויותר מזה את כל החולשות והנטיות החולניות והשליליות. עלינו להאיר אור גדול של אמונה, דבקות ואהבת ה', אור שמסלק את החושך כלא היה, להתענג על ה', על ה' דייקא (ראה זוהר בראשית ריט, א).
הסכנה הגדולה ביותר לסט"א הוא שאנחנו נהיה מאוחדים. משמעותה של האחדות בעם ישראל היא הופעת שמו הגדול של ה', "ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים ו, ז). כשהסט"א חש שמגיע זמן של אחדות הוא מנסה בשארית כוחותיו לפצל אותנו וכמובן ובעיקר לפצל את בני התורה, שומרי המצוות. הדרך היותר בדוקה איך לעשות פיצולים בישראל ובתוך שומרי המצוות זה מחלוקות לשם שמים. חכמים אמרו שמחלוקת לשם שמים סופה להתקיים (אבות ה, יז). כאשר יצר המחלוקת מתגבר זה סימן שהגיע הזמן להתאחד. בשנה הזאת התחדדה המחלוקת בתוכנו בגלל חוק הגיוס, ושרשרת של חוקים בענייני דת ומדינה, וכאמור: "אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח" (תהילים כז, ג), דוד המלך אמר שאם יש קשיים זה גורם לו ביטחון, זה סימן שאנחנו יכולים לנצח אותם. אם יש מלחמה גדולה זאת אומרת שיש לנו כוחות עוד יותר גדולים. גם בעניין הזה אנחנו בשם ה' אלוקינו האחד נזכיר ונקרא בשם גדול, ויתקיים בנו: "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד, ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו" (שם כ, ט-י), "ובא לציון גואל" (ישעיהו נט, כ).

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










