ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כ: 4- עד כב. במשנה)
חלק א - קביעת ראש חודש בחו"ל
כשהגיעו שליחים – אין ספק ומקיימים רק יו"ט אחד. אך כשלא הגיעו שליחים תיקנו לעשות יו"ט נוסף (למרות שעקרונית מן הדין יכולים לסמוך על הרוב ועל הבי"ד בחו"ל).
א. קולות וחומרות לגבי יו"ט שני של גלויות:
קולות -
- ביו"כ לא תיקנו בגלל הסכנה, אך רבא החמיר על עצמו ועשה שניים (ופעם אחת אכן התברר כמותו).
- קולא – ר' זירא-ר"נ: עושים רק 2 יו"ט ולא 3
כלומר מדובר שהם לא יודעים מה היה בחודשיים האחרונים,
המצב הרגיל הוא "מלא חסר",
הם צריכים לחשוש שהשני היה מלא, ולכן עושים יו"ט נוסף אחרי התאריך,
ולא חוששים ששניהם היו חסרים, ולא צריכים לעשות יו"ט לפני התאריך, כי יש לזה קול.
חומרות -
- (כא. 5+) חומרא – רי"ח – במקום שבו השליחים מגיעים בניסן ולא בתשרי, עושים שני יו"ט גם בניסן, אטו תשרי.
- 4.(בימינו עושים יומיים למרות שיש לוח קבוע, לא ליטוש מנהג אבותינו).
- (כא. 1+) לוי אמר לאנשי בבל שיו"כ כיפור בי"א תשרי שלהם (עיברו את אלול), אך לא העיד זאת בפירוש כי לא שמע מקודש, ולכן לא צריכים שוב.
- 2.(כא. באמצע) לקראת סוף יו"כ של ר"נ (לפני שסיים) אמרו לו שזה באמת מחר, ונאלץ לצום שוב מחר (אם היה שומע רק אחרי, לא היה צריך לצום שוב אא"כ זו עדות מפורשת).
ב. כשטעו בחו"ל ביו"כ –
עולה מהגמרא(ראשונים) –
אם שמעו עדות מפורשת – צריכים להתיישר עם התאריך של ישראל,
אם לא שמעו עדות מפורשת, אפילו שיודעים שטעו –
אם כבר עבר היום - מה שבי"ד קובע חל אפילו אם זה טעות
אם עוד לא עבר היום – יעשו שוב.
(כא: 10-)
חלק ב – שני נושאים אגביים
א. עיבור השנה
"שמור את חודש האביב" – שתקופת האביב תתחיל בזמן שהחודש (ניסן) עדיין מתחדש (עד ה14),
אם תקופת ניסן מתחילה ב15 – יעברו את אדר, ויפול ב14.
אם תקופת ניסן מתחילה ב16 – יעברו את השנה, ותקופת האביב תתחיל ב16 של אדר ב.
ב. שיטה לדעת מתי יד בחודש (בדיקת חמץ ליורדי הים)
בתחילת החודש הירח והשמש זורחים ושוקעים יחד. עם התקדמות החודש זמני הירח הולכים ומתאחרים בערך ב48 דקות כל יום, עד שבאמצע החודש הם הפוכים לשמש.
ליורדי הים - באמצע החודש (יד) הירח בדיוק הפוך מהשמש, ולכן זורח בתחילת הלילה ושוקע בנץ.
לאנשים ביבשה – זה קורה בט"ו, כי אז הירח באמת שוקע כ48 דקות אחרי השמש, אך כיון שיש הרים – זה נראה כמו בזמן של השמש.
חלק ג – הייחוד של ניסן ותשרי
שרק בהם יש נפקא מינה מדאורייתא לקביעת התאריך, ולכן:
א. השליחים צריכים לשמוע במפורש -
כלומר גם אם נראה בעליל בליל שלושים, לא סומכים על זה אלא מחכים שבי"ד יקדשו בפועל ב30.
(תוס' – גם ב31, אטו ב30).
ב. העדים מחללים שבת
מדאורייתא מחללים על כל החודשים ("אשר תקראו אותם במועדם"), גם אם אין לזה נפקא מינה,
אך אחרי החורבן תיקן ריב"ז שיחללו רק על ניסן ותשרי.
האם מחללים גם כשהירח נראה בעליל?
ר' יוסי – לא,
ת"ק, ר"ג – כן, כי אם לא, נמצאת מכשילן לעתיד לבוא.
הערות:
- "בעליל" = גלוי – "אִמֲרוֹת יְקֹוָק אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם" (תהילים יב, ז).
- 2." שִׁבְעָתָיִם" = 49 שערי בינה שהיו למשה מתוך 50 ("וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים")].

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.












