ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
________
המשנה במסכת אבות (ו,א) מביאה רשימה ארוכה ומעוררת התפעלות של עשרים ושמונה דברים שזוכה בהם מי שלומד תורה לשמה . ביניהם: "כל העולם כולו כדאי הוא לו, נקרא רע, אהוב... נעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק" ועוד ועוד. רק דבר אחד המשנה לא טורחת להסביר – מה נקרא ללמוד תורה 'לשמה'?
רוב האנשים שתשאלו אותם על פשר המושג הזה לא יהססו לרגע ויאמרו "ללמוד תורה לשם שמים ", כלומר, לא בגלל אינטרסים של כבוד, כסף או כל רווח אחר, אלא לשם ה'.
הבעיה היא שאם כך היה צריך לקרוא לזה 'תורה לשמו', ולא 'לשמה'.
הרב קוק זצ"ל כתב ספר מיוחד המוקדש ללימוד תורה ושמו "אורות התורה". הוא מביא שם חידוש מופלא שיש בו בשורה גדולה בהבנת המושג 'לשמה' ובמשמעות הדבר אלינו. כך הוא כותב שם (ב,א):
"עִנְיַן תּוֹרָה לִשְׁמָהּ - לְשֵׁם הַתּוֹרָה. כִּי מְצִיאוּת הַחָכְמָה הוּא רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּפעַל, וְהִיא מְצִיאוּת יוֹתֵר נֶחְמָדָה וּמְעֻלָּה מִכָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהֵחָשֵׁב... וְחָכְמַת הַתּוֹרָה הֲרֵי הִיא הַגִּלּוּי הָאֱ-לֹהִי כְּפִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הַבָּא מִצַּד עֲבוֹדָתֵנוּ וְתַלְמוּדֵנוּ. וְהִנֵּה כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה הוּא מוֹצִיא מֵהַכּחַ אֶל הַפּעַל אֶת מְצִיאוּת חָכְמָתָהּ מִצַּד נַפְשׁוֹ, וּבְוַדַּאי אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ מִצַּד חִבּוּר הַתּוֹרָה לְנֶפֶשׁ זוֹ לָאוֹר הַנּוֹלָד מֵהִתְחַבְּרוּתָהּ לְנֶפֶשׁ אַחֶרֶת, וְאִם-כֵּן הוּא מַגְדִּיל הַתּוֹרָה מַמָּשׁ בְּלִמּוּדוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּגְדִּיל תּוֹרָה, הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר הוּא שֶׁיִּלְמַד הָאָדָם מִצַּד אַהֲבָתוֹ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל, שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי מְצִיאוּתוֹ, שֶׁיִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּמִכָּל-שֶׁכֵּן לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא וַדַּאי הַגְדָּלַת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ".
במילים פשוטות יותר - התורה היא אור גדול שהקב"ה מעניק לעולם. אך האור הזה חייב להופיע דרך כלים . הכלים האלו הם בני-אדם שמאפשרים לתורה להתגלות דרך הלימוד ועבודת ה' שלהם. אך יש הבדל בין האור המתגלה בעולם מהחיבור של התורה עם נפש אחת, לאור המתגלה מהחיבור שלה עם נפש אחרת. משל למקור חזק של אור המאיר דרך זכוכיות צבעוניות. זכוכית אדומה תפיק אור אדום, כחולה – כחול, וצהובה – צהוב. ככל שיהיו יותר זכוכיות כאלו, מגוון ההארות שיתגלה יהיה רחב יותר. אם אחת מהן תחסר, הרי שמשהו קריטי יהיה חסר בפסיפס הכללי. ממילא לימוד 'תורה לשמה' משמעו 'לשם התורה' – כדי לאפשר לתורה להופיע בעולם במלוא תפארתה מבלי שיהיה חסר אף גוון.
בדברים האלו יש בשורה גדולה. יש ערך גדול בלימוד תורה של כל אחד, גם אם הוא נדמה בעיני עצמו כקטן ושולי. את האור שיופיע בעולם דרך הלימוד שלו לא יוכל להחליף אף לימוד של משהו אחר, ואפילו גדול תלמידי החכמים שבדור. ממילא ברור עד כמה חשוב שכל אחד ואחת ילמד תורה. הוא מביא בזה הארה וברכה לעולם שלא יוכל להביא אף אחד אחר.
חג השבועות הוא הזדמנות להתחבר מחדש אל לימוד התורה. לְהַפְנִים שמתן תורה אינו אירוע היסטורי שקרה לפני אלפי שנים, אלא התרחשות דינאמית, חיה ועכשווית הקורית כל זמן כשכל אחד מאיתנו מוסיף לה את הצבע היפה והייחודי שלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
