ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
"פגישה ראשונה".
למה זה נראה ככה?
ויותר חשוב - האם אפשר לעשות את זה אחרת?
לא מצליחים להמריא
מחקר חדש מגלה שב-92% מהמקרים הדייט הראשון הוא גם האחרון. הנתון המבהיל הזה מעורר סימני שאלה נוקבים על אותה פגישה גורלית. הרי לו היו מציעים לנו מוצר שעובד ב-8% מן המקרים, אין ספק שהיינו דורשים להחליף אותו באופן מיידי. למה הפגישה הראשונה מועדת כל-כך לכישלון? האם מובנה בתוכה איזה חומר נפץ שגורם לה להתרסקות פעם אחר פעם? האם יש משהו בדפוס ההתנהלות שלנו שתוקע את העניין?
לטובת כל המבקשים למצוא את שאהבה נפשם ננסה להצביע על כמה טעויות יסוד שעלולות להפיל אותנו כבר בדייט הראשון ולהרחיק אותנו שוב ושוב מן המטרה ה'מקודשת' (תרתי משמע).
מיותרת מלכתחילה – פגישה ראשונה חייבת בירור מקדים שיצדיק את קיומה. לפני שאני בוחר להקדיש ערב מחיי לאדם זר, אני חייב לדעת שיש פוטנציאל חיובי לקשר הזה. המשפט המפורסם "מה איכפת לך לשבת איתה על כוס קפה? מקסימום תפסיד ערב!" - הוא שגוי ומזיק. אנחנו לא קרשים. פגישות סרק שורטות את הנפש שלנו ומשחיתות את זמננו היקר. אם אין די מידע מקדים על בן/ת הזוג הפוטנציאלי שיגרום לי להאמין שיש סיכוי שזה אכן האדם איתו ארצה לחלוק את חיי - חבל מראש לצאת לפגישה הזו.
גם הטענה המצויה: "אני לא מאמין בבירורים. בלאו הכי אי אפשר לדעת כלום על בן אדם לפני שנפגשים איתו" – אינה נכונה. שווה וחיוני להתאמץ ולברר מראש מה שאפשר על הצד השני. בירורים אפקטיביים עשויים לחסוך מאיתנו עשרות אחוזים (!) של 'פגישות נפל' בהן עוד לפני שהמלצרית מביאה את השוקו כבר בא לכם לבקש חשבון, כי מתברר שאין לכם מה לחפש פה בכלל.
יחד עם זה, צריך להיזהר מליפול לקיצוניות השניה, ולהתעקש לכתוב דוקטורט על המועמד עוד לפני שנפגשנו בכלל.
גרועים בפגישה ראשונה – יש לא מעט אנשים איכותיים ומדהימים שבפגישות ראשונות הם לא במיטבם. למה? כי הם נבוכים/לחוצים/צריכים זמן להיפתח (או סתם כי היה להם יום קשה בעבודה...). אם היושב מולם לא ייקח זאת בחשבון ויהיה מוכן להתאזר בסבלנות, הוא עלול לחרוץ משפט בטרם עת ולהפסיד את האוצר האמיתי שמסתתר לפניו, אך כדי להגיע אליו צריך קצת לחפור. זכרו: גם המכונית שלנו קרה כשמדליקים אותה בבוקר. היא זקוקה לכמה דקות של נסיעה בנחת כדי שתוכל לתת לנו באמת את כל מה שהיא יודעת.
ציפיות מוגזמות – כולנו מגיעים לקשר עם ציפיות גבוהות. מאוד. הרי 'אין דבר גדול יותר מאהבה', ובלב מקננת התקווה שהיושב/ת מולנו הוא האחד והיחיד שיגשים את החלומות שלנו.
אך אסור לשכוח את כלל היסוד בזוגיות שאומר: קשר הוא דבר שצריך לבנות אותו. אין תחליף לזמן המשותף ולחוויות שעוברים יחד כדי שמשהו עמוק יקרה בינינו. יותר מידי אנשים מצפים מפגישה ראשונה לדברים שהיא לא מסוגלת לתת להם. המחשבה הרומנטית: 'אני הולך עכשיו לפגוש את בן זוגי המיועד' היא מוקש קטלני שעלול לפוצץ את שנינו. המשפט שצריך ללוות אותנו הוא: 'אני הולך עכשיו לשבת על כוס קפה ולשוחח בכיף עם בן אדם נחמד'. זהו. לא יותר. כשבגיל 17 עמדתי נרגש ולחוץ לקראת הטסט הראשון שלי, הרגיע אותי המורה לנהיגה באומרו: "דע לך שכמעט כולם ניגשים לטסט ראשון רק בשביל להגיע אל השני. רק משם המשחק באמת מתחיל". האם יש מצב שהכלל הזה נכון גם בדייטים?
חיים בסרט – ולא אמרנו מילה על אלו שבכלל לא באים לפגישה זוגית, אלא משולשת. תמיד מלווה אותם בראש נסיכת (או אביר) החלומות הדימיונית שלהם, וכך הם יושבים סביב השולחן בבית הקפה – הוא והיא והנסיכה הקסומה, כשאין שום סיכוי לבת האנוש, איכותית ומוצלחת ככל שתהיה, לעמוד בסטנדרטים של היפהפייה, המבריקה, השנונה, החמה, החברותית, היצירתית, המצליחה והמושלמת, שחיה בדמיונות שלו.
לא תעשה - אחרי כל זה חשוב גם להזהיר מפני דברים שלא ייעשו, שאנו כמעט ומתביישים לכתוב אותם אך נאלצים לעשות זאת רק מפני שכבר היו דברים מעולם. כדוגמת אותו בחור שהגיע לפגישה והסתפק במבט חטוף בבחורה שממתינה לו על הספסל כדי להחליט שזה לא בשבילו ולעשות אחורה פנה מבלי לומר אפילו שלום. או כאלו שאחרי הפגישה לא טורחים להתקשר לבחורה ביום שלמחרת כדי להגיד שזה לא זה, ונותנים לה להתייבש ולהבין את זה מעצמה...
נ.ב מסרון הוא כלי שימושי להודיע: 'היו עיכובים בדרך. אני מאחר בעשר דקות לפגישה. סליחה'. הוא לא נועד להודעות מסוג: "סורי. חשבתי על זה וזה לא ילך בינינו. ביי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
